האם יש להשחיתם כדרישת ההלכה למרות שמדובר בפעולה בלתי חוקית?

היש דרך אחרת ע"מ להעביר את הקדושה מהמטבעות הנ"ל לפריטים אחרים כולל מצרכי אוכל?

היש הבדל בדין פדיון וחילול מע"ש ונטע רבעי בימינו לבין דין הפדיון שלהם בזמן שביהמ"ק היה קיים?

האם העובדה שמדובר בנטיעה בנסיבות שאין גישה לאדמה משתנה דינו של האילן גם בדיני ערלה, תרו"מ ושביעית? איסור כלאים מן התורה מוגבל ל"שדך" וא"כ האם לכאורה לא יהיה אסור אף מדרבנן? מהם הדברים שצריכים פוסקי ההלכה למעשה לשקול בבואם להכריע בפסיקותיהם בדינים של הפירות שבאו לעולם בנסיבות דנן?

הפרשת תרומה גדולה צריכה להעשות לכתחילה מן המוקף, האם ההפרדה בכלים שונים מבטל המוקפות למרות שהינן מונחות בחדר אחד?

האם כיסוי הכלים נותן להם שם של נפרד ולא מוקף או שהכיסוי הינו דין מיוחד לחביות יין?

דין חלה כדין תרומה, א"כ מדוע כשמדובר בשתי עיסות אחת טהורה ואחת טמאה אין מסתפקין בהיותן מונחות במקום אחד להחשב כמוקף?

האם פירות או בצק שהובאו מחו"ל יתחייבו בתרו"מ או בחלה?

אם הופרשה חלה בחו"ל עפ"י תקנת חכמים, האם ניתן לערבב יחד עם הבצק שנילוש בארץ?

והאם ישתנה הדין כאשר מדובר בערבוב קמחים מחו"ל ומהארץ?

בצק שנילוש בארץ ונשלח לחו"ל טרם הפרשת חלה, האם ניתן לערבב עם בצק חו"ל ולהפריש חלה מכל התערובת?

האם יש לעשות הבחנה בין עוגות מסוימות שאולי לא תתחייב עיסתן בחלה?

מהו המבחן הקובע לחיוב העיסה בחלה, האם תלוי בהרכב העיסה או באופן היצירה שלה (אפיה או בישול או משולב)?

באלו נסיבות לא יהיו מיני מאפה חייבים בהפרשת חלה למרות שמקורן בדגנים?

מה הדין לגבי הפרשת תרו"מ אם נלקט האתרוג יום לפני ט"ו בשבט? האם חומרה שפסק הרמב"ם שיש להפריש תרו"מ לאתרוג שישית למרות שנלקט בשביעית מתייחסת אולי גם לאתרוג שביעית שנלקט בשמינית למרות שלא הוזכר דין שכזה ע"י רבינו? מהו היום הקובע להגדרת שנת השביעית לאתרוג, האם מתשרי עד אלול או מט"ו בשבט עד י"ד בשבט?