האם ניתן להפריש חלה אחת על עיסות שונות הנתונות בכלים נפרדים?

ל השואל מה הדין אם בבית אחד לשו שלוש או ארבע עיסות כל אחד בכלי בפני עצמו וכל עיסה יש בה כדי להפריש חלה כשאור הפרשת חלה וכל עיסה כבר הונחה בסיר הקובנה בסגורה ועכשיו השאלה היא האם אחת יכולה להפריש חלה על כולם כשכאמור כל העיסוד שכל אחת מצד עצמה יש בה כדי שיעור הפרשת חלה כבר נמצאות בסירים של הקורבן והם מכוסים זוהי שאלת השואל והרקע על השאלה הזו הוא משפחה שהיה לה איזשהו אירוע של אירוח יום שבת והאם את נתה לכל בת קמח בכליל אישה כדי שכל אחת תלוש קובנה וטבע הדברים כשיש מציאות כזו כל אחת סומכת על השנייה ונזכרו כאמור שכבר כל העיסוף כל אחת בתוך הסיר קובנה סגור ואז השאלה אם ניתן להפריש חלה מאחת על כולם. ובכן רבנו בהלכות תרומות פרק שלישי כותב את הדברים הבאים. הלכה יז. אין תורמין תרומה גדולה אלא מנמו כף. כיצד היו לו 50 שעה בבית זה ו50 שעה בבית. אחר לא יפריש מאחד מהן שתי שעין על המאה שנמצא מפריש ממקום על מקום אחר ואם הפריש שלומן המוקף תרומתו תרומה רבנו אומר שבדין תרומה גדולה יש צורך שיפריש מן המוקף ולכן אם היה לו טבל בבית אחד בצבל שני מאותו מין בבית שני לא יפריש מאחד על חברו כיוון שזה לא נקרא נמוקף כי הם צריכים להיות במקום אחד מקום אחד נראה מדברי רבנו שזה נקרא חדר אחד מה הדין אם הם נמצאים בכלים מכלים שונים והם מכוסים והם נמצאים בחדר אחד האם זה מבטל את המוקפות או לא? רבנו בהלכה יח שם כותב פירות המפוזרים בתוך הבית כלומר לצורך העניין נקרא לזה חדר או שתי מגורות שבית אחד כלומר בחדר אחד תורם מן אחד על הכל שקי תבואה לכאורה השקים האלה סגורים ועיגולי תמחביות של גרוגרות לא כתוב אם הם פתוחות או סגורות לכאורה גם סגורות אם היו בהקבה אחת תורמין מאחד על הכל חביות של יין עד שלא סתם את פיהן תורם מאחט על הכל ומשטם תורם מכל אחת ואחת כלומר יין בחביות רבנו אמר דווקא אם אינם אם אין החביות סתומות אז יכול לתרום מאחד על הכל ויש להם דין מוכב אבל אם הם סתומות אפילו שהם בחדר אחד זה הסתימה מבטלת דין מוקף ולכן זה לא נקרא מוקף אפלו שהם בחדר אחד האם נלמד מדיני יין מדין יין גם על שאר הדברים שאם הם נמצאים בכלים סגורים אפילו שהם נמצאים בחדר אחד סגירת הכלים מהווה בטול המוקפות או לא אומר מורי שעם בערה כאסיום דברי הכסף משנה ומסיום לשון רבנו פירוש המשנה שם משמע זה דווקא בשל יין הוא הדין הזה אבל שאר דברים כגון חומץ וציר ודו דבשך יוצא בזה אף משגפן תורם מאחד על הכל וכן בסיום דברי הרבז כתב מורי והוא בירושלמי סוף פרק גד מעשר שני ושם אתה להדיה זה רק ביין אבל שאר דברים לא ו נראה שהטעם משום לגיפת קנקני היין הכרחית לקיום היין. מה שאין כן שאל דברים שאין גיפתן אלא לשמירה. זאת אומרת רק בחביות יין שאם לא נגופות הם יחמיצו אזי מקפידים מאוד מאוד שיו מכוסים. בגלל זה אם החביות יין כבר מכוסות אז הם נבדלות זו מזו. אפילו שהם בחדר אחד לא נקראות מוקף אבל בשאר דברים שמנים, גרוגרות, חיטים וכל הדברים האלה. אפילו שהעסקים סגורים, אפילו שהכל הכלים סגורים ומוגפים, כל שהם נמצאים בחדר אחד, הם נקראים מוקף ותורמים מאחד על הכל. עכשיו זהו הדין בתרומה. בתרומת מעשר אומר רבנו, תרומת מעשר. בהלכה כ הוא אומר מפ שנותה שלומן מוקף שנאמר מכל מעשרותיכם אז יוצא איפה שזה דין מיוחד בתרומה בנוגע לחלה החלה נקראת תרומה האם דינה כתרומה גדולה לעניין המוקף או לא רבנו בפרק חמישי מהלכות ביקורים הלכה יד כתב את הדברים הבאים החלה נקראת תרומה לפי כך אינה נטלת אלא מנמוק כתרומה ואינה נטלת מן הטהור על הטמא לכתחילה. כלומר דינה כתרומה שיש צורך להפרישה מן המוקף. אבל רבנו גם קרח בהלכה הזו עוד דין ואינה נטלת מן הטהור על הטמא לכתחילה. למרות שלכאורה אולי זה לא היה מקום בהלכה אחת לקרוך אותם אבל תכף נראה שכל דברי רבנו מאוד מאוד שקולים. אז יוצא איפה שח לה יש צורך להפריש אותה לכתחילה מן המוקף כדין תרומה גדולה ולכן אין צל של ספק שאם היה לנו עיסה אחת גלויה בחדר אחד ועיסה שנייה בחדר אחר גלויה ועיסה שלישית בחדר שלישי גלויה לא יועיד כי זה נקרא שלום נמוכף אבל אם יש לנו שלוש עיסות באותו מטבח, באותו חדר והן גלויות. לכאורה דבר פשוט שאפשר להפריש מה כיוון שהם נחשבות מוקף. אבל האמנם, אם הם כבר נמצאות בסיר סגור, האם זה מבטל את המוקפות או לא? אם היינו משווים את זה לדין תרומה, הרי ראינו שרק ביין המוגפות מבטלת. אבל בחלה, לכאורה, המוגפות מבטלת והיינו צריכים להגיע בכלל מסקנה שאם העיסות האלה שכל אחד יש בה לשיעור הפרשת חלה נמצאים בתוך סיר קובנה כל אחת סיר מוגף אז אם דינה ממש כמו בתרומה כמו שנאמר כאן אז הרי זה לא הסגירה לא מונעת קלקול לא מונעת קלקול כמו יין אז זה לא מבטל את המוקפות ואפשר להפריש מאחד על כולם וזה באמת הדין הסו בכביש נראה. אלא שעדיין יש לנו קושי. ומהו הקושי? הקושי הוא בפרק שביעי מהלכות ביכורים. שם יש לנו שתי הלכות. הלכה יא נאמר בה ככה. הנוטל שאור מעיסה שלא הוא רמה חלטה ונתנו לתוך עיסה שהוא רמה חלטה. כלומר היה לו שתי עיסות. עיסה אחת שלו מחלתהי עדיין טבל ולקח שעור משם ושם את זה והשעור הזה הוא טבל ושם את זה בתוך עיסה שהורמה חלתה עכשיו מה עושים ה העיסה שכבר הורמה חלתה בשעה שטבל נכנס לתוכה הוכנס לתוכה נאסרה כל העיסה כי הטבל הוא אסור באכילה והעיסה מותרת באכילה נסרה כל העיסה מה התקנה הרי זה מביא עיסה שנייה שיהיה בה עם שעור זה שיעור עיסה שחייבת בחלה. כלומר לוקחים עיסה שעוד לא ורמחלתה. מקריב אותה ליד העיסה שהוא מחלתה. אבל באופן כזה שהשעור הטבל הזה שנבל תוך העיסה שכבר היא מתוקנת הסעור משלים את שיעור הפרשת חלה מהעיסה שעוד לא בפרשה חלתה ונותן אותה בצד העיסה. בדפוסים נאמר בתוך העיסה. מורי אומר בקתבי יד בצד העיסה. בצד העיסה שורמ חלתה הוא מפריש מן העיסה השנייה שהוא חלה עליה ועל השעור כדי שיטול מן המוקף ואם אין לו עיסה שנייה נעשה זה נעשת זו העיסה המתוקנת שנפל בתוכה השאור הטבל כול הטבל הוא מפריש חלה על הכל למרות שכבר הפריש על הכל על בהתחלה שהטבל במינו עוסר בכל אז בשביל לחבר צריך אחד יד השני ולפי התפוס אפילו בתוך השני עכשיו הלכה יבשה התבולה לחלה אינה כחלה והרי כחולין אינן טומאה שאין השני עושה שלישי בחולין כמו שהתבאר במקומו ומותר לגרום טומאה לחולין שבאר סל לפי כך שתי עיסות אחת טמאה ואחת טהורה נוטל כדי חלת שתיהן מעיסה שלאור מחלתה ונותנו באמצע גורם את הוך בין שתי העיסות סמוך לעיסה התורה ומושך מן הטמאה לתורה כדי ביצה כדי לתרום מן המוקף כלומר נשים לב כדי ששתי העיסות הטמאה והתורה יהיו כמו עיסה אחת מן המוקף מן המוקף הוא צריך גורם מתווך ביניהן יש אומרים שהוא נוגע בשתיהם ויש אומרים לא נוגע בשתיהם אבל הם נראים כולם ביחד וזה נקרא נמוכף לכאורה אם דין חלה כדין תרומה הגדולה אפילו כל אחד בתוך כלי נניח שהוא פתוח עדיין זה נקרא מוקף מדוע גורם את הווך עד כדי כך עד בצד השני שזה יקרה כאילו אז שם של עיסה אחת או דין נמוכף אפילו לא עיסה אחת למה אם דין החלה כדין תרומה עוד יותר אם רוצים שיגע הקושיה היא עצומה אלא מוריי ורבותיי באמת דין החלה כדין תרומה גדולה ואפשר להפריש מעסות מסירים שהם סגורים מאחד על כולם הם אמצאים בחדר אחד כדין טומאה גדולה אלא שכאן מדובר בתרומה טמאה ובתרומה טהורה והועיל ומקפידים שלא יגעו זו וזו הבלה כשני מינים שהרי אמרנו אם יש לנו ירק תרומה גדולה ממין אחד בתוך סל ויש מין שני מעליו ויש מין שלישי מהמין הראשון שמלמטה ויש מין רביעי ממין אחר ויש מין רביעי מהמין הראשון שמלמטה שהוא נמצא גם כן בשלישי אומר רבנו הדברים החוצצים שהם אינם ממינם אפילו שזה בתוך סל אחת גורמים שלא יהיה לזה דין של מוכב כך עלינו לדעת שבעניין ותורה כיוון שהם מקפידים שלא יגעו זה בזה אבל כשני מינים וכ בשני מינים בכלל לא שייך לדבר על הפרשה מאחד על השני אז ממילא ההקפדה מבטלת את המוקפות משום שזה נראה כשני מינים זהו הדין ובאמת כך רבנו כותב בפרק 60 הלכות ביכורים אין אין חייבים בחלה אלא קוראים פרק שישי הלכה יג אומר רבנו שלה תחילת לא זו על כל פנים יש בתחילת אולי פרק שביעי שרבנו אומר ה א שתי עיסות בתחילת פרק שביעי הלכה ראשונה שתי עיסות שיש בשתיהן שיעור החייב וחלה ואין באחת מהן כשיעור שנגעו זו בזו ונשכו זו את זו אם היו של שניים אפילו ממ אחד פטורין מנחלה שסתם שניים מקפידין זה ממין אחד רבותיי והם לא שו יחד אבל כבר נפרדו רבותיי ועדיין לא הפרישו חלה שסתם שניים מקפידים ואם ידוע שאין מקפידים על עירוב העיסות הרי אלו מצטרפות וכך רבנו ממשיך ומדבר גם כן בהמשך גם על טומאה טמאה וורה שבגלל שהם מקפילים הם אינם מצטרפים אחד עם השני יוצא איפה לסיכום באמת התשובה לאותו שואל כיוון שבכל חלה בכל עיסה ועיסה בסיר יש כדי שיעור הפרשת חלה אף שסירים מוגפים הועיל והם נמצאים בחדר אחד זה נקרא דין מוקף כמו בדין תרומה גדולה ורק אם יש הקפדה בין בני אדם בגלל שיקולים שונים אז ההקפדה מבטלת את המוקפות כל שאין הקפדה אין זה מבטל את המוקפות טומאה וטהרה זה דבר שגורם הקפדה ובשביל לצרף ובשביל לצרף כדי שיש שיעור חלה אז אנחנו צריכים גורם מתווך יש אומרים נוגע יש אומרים אפילו לא נוגע אבל נראה כמאחד כדי ליצור דמיון של מוקפות במקום שיש הקפדה בגלל שמדובר בעיסה טמאה ובעיסה תורה רבי חני