מארי סעיד יצחק - פתיחה לסדר עבודה
סדר עבודת הכהן הגדול ביום הכיפורים
חיבורו של רבי שלמה אבן גבירול.
בנוסח יהודי תימן - מפי מארי סעיד יצחק הלוי
סדר עבודת הכהן הגדול ביום הכיפורים
חיבורו של רבי שלמה אבן גבירול.
בנוסח יהודי תימן - מפי מארי סעיד יצחק הלוי
שלום לרב
ביום הכיפורים ובתשעה באב שנוטלים ידיים רק עד קשרי האצבעות. האם מברכים על נטילת ידיים בבוקר? אשמח לקבל הסבר לתשובה.
תודה רבה.
שלום לכבוד מארי. יש לי קצת בעיה עם אמרת חז"ל זו: "מזונותיו של אדם קצובים לו מראש השנה ועד ראש השנה". וכי לאחר לימוד מעמיק בשיטת רבנו נראה שקשה למצוא לה מקום. זאת כמובן ע"פ דברי רבנו במורה, באגרות, פיהמ"ש ותשובתו בעניין הקץ הקצוב לחיים, ועוד ועוד. כי איך יקבע לנו הקב"ה דבר מסויים לכל השנה על סמך יום הדין, ובמיוחד שלפי רבנו אין ראש השנה מתייחד בהיותו יום דין, אלא יום זכרון לבני אדם - כי הדין הוא בכל רגע ורגע. תכתב בספר החיים ובספר הזכרון (וגם עם ברכה זו יש לי קצת בעיה...) ברוך תהיה מארי, וה' יסייעך על מעשה רצונו.
כבוד הרב השלום לך ולביתך ביוה"כ האחרון התפללתי בביכנ"ס מנהג תימן, אשר שונה מזו שרגיל אני ללכת אליה. להפתעתי גיליתי כי בתפילות שחרית הבוקר ומנחה הווידוי של החזן שונה מהווידוי של היחיד. זאת אומרת, בווידוי של שליח ציבור הוא מפסיק ברגע שמגיעים ל"אלוקי, עד שלא נוצרתי איני כדאי". אני זוכר משחר ילדותי בביכנ"ס שלי החזן לא הפסיק ואמר גם את זה. כששאלתי אמרו לי שזהו מנהג תימן המקורי. מה דעת כבוד הרב על עניין זה? י
היש לערב יוה"כ מעמד הלכתי מיוחד ברמה של מועד זוטא?
ווידוי במנחה ערב יוה"כ, האם על הש"צ לחזור ולהתוודות לאחר תפילת הלחש?
עד מדינה מבחינה פסול הילכתית מכל בחינה. נסביר את הדברים.
א. ע"פ רוב 'עדי מדינה' האנשים עבריינים, אנשים שעברו עבירה בעצמם, והרי רשע אינו יכול להעיד, כי מעשיו הרעים גורמים לאיבוד האמון בעדותו.
ב. גם אם עד המדינה איננו עבריין או טרם שהוכחה עבריינותו, הרי מדובר כאן לרוב מבחינה משפטית ב'נוגע בדבר'. הנגיעה ברורה לחלוטין. יש לו אינטרס מובהק לכסות על עצמו מפשעים או ליצור רווחים שהוא קשור אליהם.
יהודה ודינה הם אחים שהקימו ב"ה משפחות, בצעירותם (= רווקותם) הם גרו במעברה עם אימם לאה ועם אחותם הצעירה. יהודה ודינה חסכו מכספם והצליחו בע"ה לרכוש דירה משלהם (מחברת רסקו) בה התגוררו עם אימם לאה ואחותם הצעירה. את ערך הדירה שקנו חשבו לחלוק ביניהם בבוא העת, הדירה הייתה רשומה על שמם. לימים, הלך האח הגדול ראובן לאחיו יהודה ואמר לו לכתוב את הדירה על שם האם הזקנה לאה מ"חשש" שמא בעלה של דינה (יוסף) שכבר הספיקה להתחתן ישתלט לבדו על הדירה. ראובן הצליח לשכנע בחכמתו (אולי ערמתו) ואכן, כך היה, הדירה נרשמה על שם האם לאה.
האם חלה עליו חובת קידוש על הכוס טרם אכילתו ביום הכיפורים?
האם בנסיבות כאלו אין עליו לומר "עננו" גם בתפילה?