האם מותר להתגורר מעל בית כנסת?

שאל השואל שהוצא לו לקנות דירה במחיר אטרקטיבי שמתחתי יש בית כנסת וכאן בקריאת אונו הדירות הנרקשות הם נרקשות בשביל פוטנציאל הבנייה שבהם שאפשר לבנות ולהרחיד אז השואל שואל מהוא לקנות את המקום הזה את הקומה השנייה הזו שמתחתה יש בית כנסת האם יש הגבלות האם בכלל מותר האם אסור ובכן בשולחן ערוך אור החיים סימן קנא בסעיף יב כתב מרן יש להזהר ולהשתמש בעלייה שעל גבי בית הכנסת תשמיש קבועה של גנאי כג נשכב שם ושאר תשמישים. או שאר תשמישים יש להסתפק מותר להשתמש שם. כלומר א מרן פוסק לחומרה עליה שעל בית כנסת, כלומר קומה שנייה שעל גבי בית כנסת. אז צריך להיזהר שלא להשתמש שם תשמיש קבוע של גנאי. ומה זה נקרא תשמיש קבוע של גנאי כגון לשכב שם הוא שאר תשמישים. אז אם כן, מה יש לו לעשות בדירה כזו? כי אם אפילו לשכב או לאכול, אז מה יש לו לעשות בדירה כזו? באמת ההוראה הזו של מרן היא יסודה מספק שהיה לו למרדכי ביחס לגות בתי הכנסת. אם קדשו או לא נתקדשו והמרדכי ניסה לפתור את העניין באמצעות ההקש עם המקדש שהרי בית כנסת הוא מקדש מעט והמקדש הוא מקדש עולם אז כמו שג בית המקדש לא נתקדש אז גג גם גג של בית הכנסת לא מתקדש. אבל מצד שני הריח מדברים על עליה, כלומר קומה שנייה. זה לא סתם גג, אלא בית שנמצא מעל גג בית הכנסת. ואז השאלה, למה להקיש את זה? לעליות האזהרה שאין בהם קדושה או לעליות ההיכל שיש בהם קדושה? בגלל ספקות זה של המרדכי מרן התנסח בצורה זו שיש להיזהר מלהשתמש בעלייה שעל גבי בית הכנסת תשמיש קבוע של גנאי כגון לשכב שם הוא שאל תשמיש להסתפק אם מותר להשתמש שם בגלל שאם מתייחס לעליות האלה כעל עליות היכל אז זה אסור בגבי הוא תנסח בלשון יש להיזהר ואז לכאורה לפי זה אין לו לאותו קונה יהודי השמיים מה לחפש בדירה הזו המוצאת לא לכאורה הרמה כותב הגה וכל זה דווקא בבית הכנסת קבוע שנבנה מתחילה לכך אבל בית שיחדו לאחר שנבנה לבית הכנסת מותר לשכב עליו כלומר לפי הרמה יש פתח את שלטר נלך ו שאל האם בזמן שבנו את הבית יעדו את הקומה הראשונה לבית הכנסת ואם כן את צריך להיזהר ביחס לקומה השנייה שלא להשתמש בה שימושי גנאי כפי שכתב מרן או שמדובר בבית שבנו אותו לצורך מגורים וביום מנימים יחדו בית לבית הכנסת במקרה כזה אומר הרמה שאם הבית הוא נבנה לצורך מגורים רק בשלב מסוים ייחדו את הדירה לצורך בית כנסת מותר לשכב עליו כך הרמה אומר והנה רבותיי לרבנו יש תשובה בעניין הזה שאלו אותו את רבנו בעניין בית כנסת ש נמצא מעליו בית. מה הדין? והוא אומר יכול לדור בבית אבל המקום אשר על ההיכל לא. ואינו יכול לישן שם ולא להניח כלי מלאכתו, אבל בשאר הבית יעשה כרצונו. כלומר רבנו אומר הגג של בית הכנסת גם אם יש קומה שנייה, דהיינו זה עליה ולא סתם גג, אלא קומה למגורים, מותר לעשות מה שרוצים. חוץ מהמקום המקביל להיכל, היכל שנמצאים ספרי התורה, שם אסור לו להשתמש מעל השטח הזה. לפי זה יוצא שגם דברי מרן אין להלכה עליבד רבנו כי מרן החמיר אמר שאסור להשתמש בקומה השנייה בגלל ספקו של המורדחי וגם דברי הרמה אשר בא ואומר שאם זה היה בית מגורים ושינו את יעודו בקומה הראשונה לבית כנסת שמותר להשתמש בהם כי לפי רבנו בכל מקרה גם אם זה היה בית מגורים ושינו אותו להיות בית כנסת מעל האחד אסור אז דברי הרמה לפי רבנו צענים תיקון שאפילו בית שהיה בית מגורים שנות בית כנסת מעל ההיכל בכל מקרה יהיה אסור ב לגבי הדברי מרן א שאין מקום להחמיר כדברי מרן אלא מותר על הגג לעשות רק חוץ ממקום ההיכל יש לציין שהרב הודו יוסף א למרות שבדרך כלל הוא הדוק מאוד מאוד בפסיקותיו של מרן. אבל כאן הוא אומר אילו ראה מרן את תשובת רבנו, הוא לא היה פוסק כפי שהוא פסק, אלא היה מתיר להשתמש על הגג ורק במקום ההיכל לאסור. זוהי שיטתו של הרב יוסף שתמיד שהוא משתמש בעניין הזה אילו ראה את התשובה. כאן להקל ומקום אחר להחמיר דהיינו במקום אחר הוא יצא חוצץ נגד המנהג לעמוד בזמן עשרת הדיברות בקריאת התורה למרות שאחרונים התירו והוא אמר אילו ראו את דברי תשובת הרמבם שהוא מדבר בתקיפות על הדבר הזה הם שנים דעתם זו שיטתו שהוא מפעיל את האילו אילו רעה על כל פנים אם ככה ההלכה המובילה היא תשובת רבנו שנוכל לומר לו ש בכל השטח כן אבל מעלה הכל לא אבל עדיין הוא שואל הרי הוא לא צריך את הדירה בת חדר וחצי שהוא קונה אותה בשביל חדר וחצי הוא רוצה לבנות שמה ארבעה חדרים שלושה חדרים ואז מקום ההיכל וקומה ראשונה יהיה במרכז הרכז הדירה. מה הוא יצטרך לעשות במרכז הדירה? מקום שיסמן אותו, שלא יצטרכו לדרוך עליו, לא יצרכו לעשות שום דבר. זה דבר קשה. באמת הדבר הזה צריך פתרון ויש פתרונות לדברים האלה. הנה בילקות יוסף על סימן קנ"א באור החיים ש לד הוא כותב בניין רב קומות שהקדישו הקדישו דירה אחת בקומה ראשונה לשם בית כנסת לתפילה ולימוד תורה רשאים לכתחילה לרכוש דירה בקומה שמעה לבית הכנסת ולדור בה ולשכב לישן בכל שטח הדירה של מעלה ורק בשטח שמעל ארון הקודש שיש בו ספרי תורה לא שתמשו שם וניחו במקום ההוא ארון בגדים וכיוצא בזה אז קודם כל אתם רואים שכבר הדברים הללו הם מטואמים עם תשובת רבנו שלא כמו שנפסק בשולחן ערוך לא על ידי מרן ולא על ידי ארמה אלא מטועמים לתשובת רבנו ואז הוא אומר אפשר לרכוש את הדירה רק מה חכם במקום המקביל להיכל אז שמה יציב ארון כי בארון הוא לא דורך הוא לא נכנס זה סטטי הוא רק מחסן דברים ולכן מותר לו כך בדרך הזו או למשל אם ההיכל למטה הוא איננו גדול ואם נניח על ידי זה שהוא עושה איזשהוא א איזשהוא עמוד גדול להחזיק את כל הבניין. אם זה מספיק לו כדי למנוע שימוש של גנאי באותו מקום, דרכה באותו מקום, או אם למשל הוא עושה איזה מין משטח למשל, לתן דוגמה. אם הוא מעל הגוש איזה מין בוידים בגובה של 10עשה טפחים, 10עשה טפחים, אז מעל הבוידים הזה הוא יכול להשתמש כי יש כבר חלל ריקשרה טבחים בינו ובין ההיכל ובכל ובבויים הזה הוא יכול להחשן לא לשכב לא לדרוך אבל אחן אז קיימות אפשרויות של הנדוס אם באמת המחיר אטרקטיבי וחבל לו על המחיר אבל בתנאי ששמור לכן אומר הרב איך קוראים א ילקות יוסף שובקומות העליונות מותר בלי שום הגבלה כי בקומה שלי והרביעית וחמישית שם אין כבר הגבלה כי יש כבר קומה אחת חוצצת בין ההיכל ובין ה ובין המקום שבו הם גרים ולכן גם כן גם בשטח שמעל ההיכל מה הפירוש אם למשל ההיכל הוא נמוך הוא לא מגיע עד הגג אלא הוא בולט יש לו בליטה והוא לא מגיע עד הגג ואז יוצא שכשהבי מלמעלה אם אנחנו נמדוד מההיכל הבולט עד הרצפה שיג אז יש למעלה מעשה רצפחים אז גמרנו מותר לו להשתמש למעלה אלה הם בהחלט פתרונות הלכתיים התועמים את שיטת רבנו וכאמור את ההלכה בעניין הזה שהיא מעותקנת על פי התשובה של רבנו לסיום באמת מן הראוי להיזהר שלא יהיו בתי כנסיות בבת משותפים. אין זה מן הראוי. זה מחליש את היחס לקדושה של בית הכנסת. היה וסבר יש. אי א ישר לבוא ולגרום לבני אדם של מעלה א צמצום זכויותם. במיוחד הדברים אמורים בערים שהם חרדיות ואז הם הולכים מייחדים בבית הבית המשותף את המרתף בשביל בית הכנסת בגלל שאין להם מקום להקצות בבית הכנסיות לכל הכיתות הכיתות השונות כי שם יש כיתות כיתות רבות וכל אחד רוצה בית כנסת א' איפה הדוגמה שהבית כנסת צריכה להיות במרומי כרץ מקום שכבר בונים עיר דתית עיר חרדית צריך להיות על פי הלכה התכנון צריך להיות על פי הלכה שהבית כנסת צריך להיות במרומקרת ולא במרתף לא מטה מטה ושנית הרי על ידי זה הם יצמצו ויגבילו את יכולת השימוש של אלה שנמצאים למעלה כי יש לשכור למרות שלפי רבנו מותר חוץ ממקום ההיכל ונתנו פתרונות למקום ההיכל אומר המגן אברהם שומר נפשו ירחק ואומר התורי זהב שהוא באמת גר מעל בית הכנסת ונהג התר כפי ההלכה ונפטר לו בנו והוא יחס את זה שהוא בגלל שהוא גר שם מטבע הדברים דברים כאלה כמו המגן אברהם שאומר שומר נפשו ירחק מהם בדברי הוראי זהב שאומר שבנו נפטר בגלל הדבר הזה שהוא גר מעל בית הכנסת עושה את ההצעה הזו שבמחיר אטרקטיבי בכלל לא מועילה כי בני אדם בדרך כלל נבהלים מדברים כאלה יותר מאשר גופי ההלכות לכן מן הראוי בקרב המתכננים במיוחד בערים דתיות וחרדיות להימנע מלקבוע בתי הכנסיות בתוך בתי מגורים רבי ח