כיצד יש להתיחס לתפילין של רפורמים, האם מותרים לשימוש מצוה?

מה הוא להניח תפילין שרפורמית מניחה אותו? האם מותר או אסור? היה לי מאוד מאוד מוזר כיוון שאין אני יודע מי הם השואלים האלה אז וכדי להרחיק את האדם מן עבירה ומן התקרבות לכל מיני חוגים אשר יכולים לגרום לכך חס וחלילה אדם יפגע באמונתו הזקה והורה אז אמרתי לו שהדבר הזה אסור ולא יוצא ידי חובה בשום פנים ואופן וכולי לאחר מכן קיבלתי תגובה לא של אותו שואל מישהו אחר אשר בא ואומר אני רוצה לדעת מה היא שיטת הרמבם באמת הדבר הזה אסור וכולי אמרתי לו הלכה מפורשת היא שספר תורה שכתב בוא מין ישרף ספר תורה שכתבו גוי יגנב אבל ספר תורה שנמצא ביד מין אז יגנח לא יודעים אם כתבו מין או שהוא אה איך קוראים קנע אותו קנה אותו מיהודי סופר שהוא ירא שמיים איננו יודעים כך הגמרא אומרת בגיטין דף מ עמוד ב וכך רבנו פסק להלכה וכך מרן פסק להלכה כל שנמצא ספר תורה ביד מין ואנחנו לא יודעים מי כתב אותו יגנז לא ישרף אלא יגנז ולכן אמרתי לו שהוראתי לגנוז את הצבע הזה לאחר מכן הודיעו לי שהמדיה חוגגת מהעניין הזה חוגגת בעמותינו מרובים אנשים לא יראה שמיים שכנראה שמעו או ראו דבר כזה ואז כדי להראות כיצד כביכול חס ושלום א ההוראות ההלכתיות מרחיקות לכת מפלגות וכיוצא בדברים האלה אז עשו כנראה במדיה הרבה פסטיבל הרבה רעש לכדי להעמיד דברים על דיוק כאן ולא מחשש התקשורת חס ושלום זה לא צריך להרטיע אותנו אלא להעמיד דברים על אמיתותם. אנחנו צריכים ללומר שבאמת בגמרא בגיצים כפי שאמרנו ספר תורה שכתבו מין ישרף והשאלה היא מי הוא מין? אז ראשי אומר במקום הדוק בעבודה זרה אז יש מפרשים כמו יהודי כמו גוי, לא כמו גוי אלא גוי שעובד עבודה זרה ו היושו פירושים שונים ומורי אומר ובצדק מה המקום לכל הפירושים הרי רבנו כבר כתב בהלכות תשובה מי הוא המין המין אומר רבנו בהלכות תשובה פרק שלישי הלכה אה אה שישית ושביעית הוא אומר ואלו שאין להם חלק לעולם הבא אלא נחרטים ועובדים ונידונים על גודל רשעם וחטאתם לעולם ולעולמי עולמים המילים והפיקורסים והכופרים בתורה והכופרים בתחיית המתים והכופרים בביאת הגואל והמשומדים ומחתיאה הרבים והפורשים מדרכי ציבור ועושה עבירות ביד רמה מפרש כוייקים והמוסרים מתילי אמה על הציבור שלו לשם שמיים ושובחי דמים בעלי לשון הרע במושך אורלתו כאן יש הלכה שכוללת את כל אותם סוגים מינים פיקורסים וכל מיני רשעים ועברינים מיוחדים שאין להם חלק העולם הבא ונחטים ועובדים מדוניה אבל סוף סוף רבנו מחלק כל דבר ודבר מגדיר אותו חמישה הם מקראים מינים האומר שאין שם אלוה ואין לה המנהיג והוא אומר שיש שם מנהיג אבל הם שניים או יותר ואומר שיש שם ריבון אחד שהוא אלא שהוא גוף ובעל תמונה וכן האומר שאינו לבדו ראשון בצור לכל וכן העובד אלוה זולתו כדי להיות מליט בינו ובין ריבון העולמים כל אחד מחמישה אלו הוא מין כלומר נשים לב חמישה סוגי המינים שרבנו הביא כולם יחסים למציאותו יתברך כפירה במציאותו או הקשמתו בחיוצד הדברים האלה הכל סובב סביב מציאותו לאחר מכן אומר רבנו שלושה הנקראים פיקורסים האומר שאין שם נבואה כלל ואין שם מדע שמגיע מהבורא ללב בני אדם והמרחיש נבואתו של משה רבנו כלומר מאמין בשם אבל בחיבור בין השם ובין האדם הוא כופר אחר כך מביא רבנו שלושה ינק סופרים בתורה האומר שאין התורה מעם השם אפילו פסוק אחד אפילו תיבה אחת אם אמר משה אמר מפי עצמו הרי זה כופר בתורה וכן הכופר בפירושה והיא תורה שבעל פה והמחיש מגידיה כגון צדוק ויתוס ואומר שהבורא החריב וולה דומה שהרפורמים נחשבים לבני אדם שכופרים בתורה דהיינו שהם כופרים בתורה מן השמיים הם אומרים אין התורה מעם השם אלא בשר אדם וכל אדם ואדם יכול לפרש אותה בכל דור ודור מבלי ישב בלי צורך להזדק לכל אלה אשר פירשו אותה על פי הקבלה כפי שקיבלנו אז יוצא איפה לפי זה נוכל לומר שבעצם מתי ספר תורה שכתבו מין ישראל ישרף הנמלא או עובד עבודה זרה או אחת בחמשת המינים כופר בשם יוצא בזה מדוע כי כיוון שהוא לא מאמין בשם אז מה הוא חושב על קדושת השם בוודאי לא קדושת שמו יתברך ולכן ספר תורה כזה ישרף אבל ספר תורה שכתבו הפיקורוס שמאמין בשם אבל לא מאמין בנבואה לא מין בנבואת משה רבנו או ספר תורה שכתבו מי שכופר בתורה מן השמיים או מי שכופר בתורה שבעל פה אז אי אפשר לבוא לומר שספר תורה כזה ישרף ולכן באמת א הרדוז רבי דוד בן זמרן שהוא חי בימי מרן לפני 550 שנה הוא היה במצרים והיה בארץ ישראל והוא היה גדול בנגלה בנשתר והוא חי עם הקראים דהיינו הכיר את הקראים במצרים חיו בימיו קראים והוא נשאל ביחד סבר תורה שכתבו קראי והוא אמר לא נכון לומר שסבר תורה שכתבו כראי ישרב חלילה הוא אומר מי שעושה דבר כזה אחרי זה עובר על ה עליו לא תעשו כן לשם אלוהיכם הוא אומר את זה בשאלות תשובות הרד חלק ב סימן תשעד אבל עדיין הוא טוען חוקך בדעתו שספר תורה כזה יגנז ולעניין זה אם באמת סדר תורה כזה יגנז אנחנו נקדיש עוד הלכה מיוחדת בהקשר הזה אבל מה שחשוב בעניין השר ההבחנה הברורה בין מין ובין הפיקורוס, בין מין ובין כופר בתורה שבעל פה, כי ובין כופר בתורה מלשמיים. למרות שהפיקורוס הכופר בנבואה בנבואת משה רבנו והכופר בתורה שבעל פה והכופר בתורה מלשמיים הם רשעים שהם אין להם חלק העון הבא ואסור להתקרב להם ולא למחיצתם ולצך להיזהר מתפיסת עולמם. זה דבר ברור. אבל לעניין ספר תורה אי אפשר לשרוף אותו כיוון שהוא מאמין בקדושת השם. סופר שלהם שכתב ספר תורה הוא מאמין בקדושת השם ואיל והוא מאמין בקדושת השם אין שום סיבה ואסור לשרוף ספר תורה כזה ובאמת בהלכות יסודי תורה פרק שישי הלכה שמינית כותב רבנו כת קודש כולם פירושן ואוריהן אסור לשרוף אותן או לעבדן ביעד והמעבד ביד מכין אותן מכת מרדות במ דברים אומורים בחטרי הקודש שכתבו אותם ישראל וקדושה אבל מן ישראל שכתב ספר תורה שורפין אותו עם הזכרות שבו מפני שאינו מאמין בקדושת השם ולא כתבו אלא והוא מעלה בדעתו שזה קשר הדברים והוא בדעתו כן לא נתקדש השם ומצווה לצורפו כדי להניח שם למינים ולא למעשיהם שלא להניח שהם למינים ולא למעשיהם אבל גוי שכתב את השם גזין אותו לכן כדי הקודש בלו או שכתבן גוי יגנזו אז הנה בהדיה רבנו מדבר על מין לא על הפיקורוס וער יח כן הוא הנוסח בכל כתב יד גם לקמן שם למינים ובדפוס הפיקורוס וכך גם לקמן וטעות אומר מורי וכפי שהגדיר רבנו פרק שלישי תשובה על חזן שכל שכפירתו תלויה באלוהות נקרא מין וכל שכבירתו תלויה בנבואה נקרא פיקורוס ורק זה שכבירתו תלויה באלוהות אם כתב ספר תורה יצרף מפני שאינו מאמין בשם האלוהים אמת ולפי כך כתב רבנו והוא מעלה בדעתו שזה כשאר הדברים כלומר עץ או אבן וכי יוצא בדברים האלה אבל הפיקורות כתב ספר תורה הועיל ומאמין בשם אלוהים אמת אלא שמשובש במושגי הנבואה לא גרע מגוי ואם כת ואם כתב סבר תורה יגנב ועיין בספר תורה קובץ שכתב בגיטין איתא שכתבו מין ורבנו כתב הפיקורוס ועיין בזה בספר בני חיא בכל כיוצא בזה על כל פנים הדברים ברורים שספר תורה שכתבו גוי א שכתבו מין דווקא זה שכופר באלוהות, אבל זה שלא כופר באלוהות לא ישרף. האמנם יגנז או לא? כפי שראינו הרדבז אומר כן מורי מותטת שגם ספר תורה שכתבו אפיקורוס יגנז האמנם גם מי שכופר בתורה ש מןשמיים ספר תורה יגנזאת בעזרת השם בהלכה הבאה רבי חני Ja.