קדושת ספרי קודש
שלום לרב!
האם מותר להיכנס לשירותים / מקלחת עם ספרי קודש בכיס?
תודה רבה!
גר שנתגייר כהלכה ונעשה צדוקי ומכר תפיליו, מה דינם?
הניתן להשוות דין התפילין שנמצאו ביד רפורמי לדין התפילין שנמצאו ביד גוי?
האם לצורך מתן תשובה לשאלתנו יש להתחשב במציאות?
דהיינו, האם מדובר בתפילין שנרכשו ממקור אורטודוקסי כשר או בתפילין שנכתבו ע"י רפורמי.
מסמך זה מסכם את עיקרי הדברים והרעיונות המרכזיים העולים מתוך הטקסט, תוך שימוש בציטוטים רלוונטיים מהמקור. הדיון המרכזי נסוב סביב שאלת הכשרות והשימוש בתפילין שנמצאים בידי אישה רפורמית או פמיניסטית.
1. מעמד הרפורמים בהשוואה לקטגוריות הלכתיות אחרות:
הדובר פותח בדיון בשאלה האם מותר להשתמש בתפילין של אישה רפורמית, ומדגיש כי השאלה עצמה נראית מוזרה ליהודי ירא שמיים. הוא ממשיך ומבאר את ההבדל ההלכתי בין קטגוריות שונות של כופרים:
"ואז אמרנו הנה ביחס לרפורמי אם הוא כתב תפילין הוא בכלל הכופרים בתורה, לא בכלל המינים ולא בכלל לאפיקורסים אלא הכופרים בתורה כי הוא כופר בתורה מן השמיים ולכן התפילין שלו כמו סופר גוי שכתב יגנז אבל לא ישרף ו ראיה משאלות ותשובות הרדז חלק ב תשעד ביחס לקראי שהוא קובר בתורה שבעל פה שכתב את שכתב ספר תורה שהרדבז התנגד למי שרצה לשרוף ספר תורה כזה ואמר שהוא לא בגדר מין אלא הוא בגדר כופר בתורה בתורה שבעל פה ולכן דין הספר תורה שיגנב כך אומר הרדז ולא ישרף"
הדובר מציין כי השולחן ערוך (יו"ד סימן רפא) מחמיר יותר לגבי ספר תורה שכתב אפיקורוס (שמוגדר על ידי הרמב"ם כמין האדוק בעבודה זרה), ודינו שריפה. אך לדעתו, רפורמי אינו נכלל בהגדרה זו.
2. דין שימוש בתפילין שנמצאו בידי רפורמי או גוי:
השאלה המרכזית היא האם מותר להשתמש בתפילין שנמצאו בידי רפורמי. הדובר מבחין בין מצב בו רפורמי כתב את התפילין לבין מצב בו התפילין נמצאו ברשותו.
"נמצאו ביד גוי כשרין ואין לוקחים ספרים תפילין ומזוזות מן הגויים ביתר על דמהן שלא להרגיל אותם ונבן בל גודלן וגם בשולחן ערוך סימן רפא יורי דעה נאמר בעניין של ספר תורה שאם נמצא ביד קעני אקנעני ואינו יודע מכתבו השולחן ערוך דמי רבנו כותב יש משמכשיר ויש אומרים יגנב וחייבים הציבור לקנותו ממנו בכדי דמיו וכולי כלומר אצל רבנו הוא אומר שאם ספר תורה נמצא ביד גוי או תפילין נמצא ביד גוי אז התפילין הזה אה אפשר להשתמש בו אבל לפי מרן הוא מביא מחלוקת יש מי שמכשיר ויש מי שמצווה לגנוז"
בהקשר לרפורמים, הדובר מעלה את האפשרות שרובם אינם כותבים תפילין בעצמם, אלא משתמשים בתפילין שיוצרו על ידי יהודים אורתודוקסים. בהנחה שכך הדבר, תפילין שנמצאו בידם יהיו כשרים.
3. מעמד הפמיניסטיות והשימוש שלהן בתפילין:
הדובר מבחין בין רפורמים לפמיניסטיות. הוא מציין שהפמיניסטיות מונעות מתוך רצון להגן על כבוד האישה ולא מתוך כפירה בתורה מן השמיים. לכן, אם פמיניסטית מניחה תפילין, סביר להניח שהיא רכשה אותן מסופר אורתודוקסי, והתפילין כשרות. השימוש שלהן בתפילין נעשה "בדווקא" וזהו החיסרון במעשיהן, אך אין זה פוסל את התפילין עצמן.
"יכול להיות שהיא פמיניסטית. גם זו דעה לא נכונה, אבל הפמיניסטיות אי אפשר עדיין לכלול אותם בתוך הרפורמים. הרפורמים כופרים בתורה לשמיים. הפמיניסטיות חרתו על דגלן להגן על כבוד האישה משום טעותן שכאילו כבוד האישה א פגוע מופלא לרעה וכ יוצא בזה... ולכן נראה שאם יש פמיניסטית מניחה תפילין היא ודאי קנתה אותו איך קוראים מאורתודוקס רק היא רוצה להראות גם אני הרי גם מכל שאול הניחה תפילין אבל לא בתורת רפורמית לא בתורת פמיניסטית וכאן הם עושות את זה בדווקא וזה החיסרון שיש במעשיהן"
4. מסקנה הלכתית ושיקולים נוספים:
לאחר דיון חוזר, הדובר מגיע למסקנה הלכתית צרופה:
"ולכן לאחר מחשבה חוזרת תפילין בשימוש פמיניסטית או אולי גם רפורמית מותר להשתמש בתפילין הזה ולא כמו שכתבתי שתפילין שנמצא ביד מין יגנז כי זה נכון שתפילין שנמצא ביד מין יגנז אבל הרפורמים אינם בהגדרה של מין אלא בהגדרה של כופרים בתורה ובכל זאת מה שכתבתי סיבב איני הקדוש ברוך הוא לכתוב כך כדי לבלום צעירים אשר שומעים במדיה ורואים מה שרואים ונסחפים והגבולות מטשטשים ויש מקום לומר להם דברים קשים כדי למנוע מכל מגע בינם ובין בני אדם אשר באמת כופרים בתורה ויכולים להוציא את האדם מדעתו ומדעת קונו ומשום כך היה מקום משום בלימה לומר לכתוב את השר כתבתי אבל מבחינה הלכתית צרופה נראה שתפילין שנמצא בשימוש של רפורמית ווודאי של פמיניסטית נראה שמותר להשתמש בו רבי חניה ש"
הוא מבהיר כי אף על פי שכתב תחילה שיש לגנוז תפילין שנמצאו ביד רפורמי, זאת נעשה כאמצעי "בלימה" כדי להרחיק צעירים מהשפעות שליליות. אולם, מבחינה הלכתית טהורה, נראה שמותר להשתמש בתפילין כאלה, בדומה לדין תפילין שנמצאו ביד גוי.
5. הצעה לבירור עובדתי:
הדובר מציע לחבר בשם רבי הדר לברר האם קיימת בקרב הרפורמים מציאות של סופרים הכותבים תפילין וספרי תורה, במיוחד בקהילות הגדולות בארצות הברית. במידה ולא קיימת תופעה כזו, ורוב התפילין שלהם מגיעות מיהודים אורתודוקסים, הדבר מחזק את ההנחה שהתפילין שנמצאות בידיהם כשרות.
לסיכום, הטקסט מציג דיון הלכתי מורכב בשאלת השימוש בתפילין שנמצאו בידי רפורמים ופמיניסטיות. המסקנה ההלכתית הסופית נוטה להכשיר את השימוש בהן, תוך התייחסות להבדלים ההלכתיים בין קטגוריות שונות של כופרים ולסבירות שהתפילין יוצרו על ידי סופרים אורתודוקסים. עם זאת, הדובר מציין שהיו שיקולים נוספים שהובילו אותו בתחילה לגישה מחמירה יותר
שלום לרב!
האם מותר להיכנס לשירותים / מקלחת עם ספרי קודש בכיס?
תודה רבה!
נאמר במצת מצווה שיוצא ברקיק השרוי, האם כולל שרייה גם בשאר משקאות או דווקא במים?
היש הבדל בין האפיקומן שבניגוד למצת מצווה הדרישה ההלכתית הדווקאית שתשאר טעם מצה בפיו?
שלום לכבוד הרב! ברצוני לדעת לפי איזה רב יפסוק הלכה למעשה בן תימן שיודע רק כי אבותיו נהגו מנהג השאמי וכן התגוררו בצנעא.
היש הבדלים בין דיני אוהל עראי בשבת לבין דיני מחיצת עראי בשבת?
באלו נסיבות לשיטת הרמב"ם נתיר לעשות מחיצת עראי בשבת ובאלו נסיבות נאסור זאת?
והרי אפילו לגדולי ורבי האומה לא נקבעו ימי זכרון משום שאין להתקשות על המת יותר מדי ובכך כביכול להתריס כלפי מעלה?
מה המתכון שמציעה תורת ישראל במקרה של פטירת האדם ע"מ לחזק את האמונה בלבו של כל יהודי כולל בצדקת הדרך?
מי נכלל בהגדרת חללי מערכות ישראל ומה עם החללים שנפלו על קיום העם היהודי בארצו מאז כיבוש הארץ ע"י יהושע בן נון?
על אלו פעולות שמחה גזרו חכמים: "שמא יתקן כלי שיר"?
כיצד התפתחו המנהגים המקלים של בני אשכנז בריקודים ומחיאות כפיים וכיו"ב בשבת?
אם הריקוד אסור גם ביו"ט, כיצד א"כ נהגו זקני וחכמי תימן בשמחת תורה?
לכבוד מו"ר השלום והברכה,
א. בהקדמתו לרי"ף על חולין כתב מארי שישנם דברים שהמסורת שלנו קדומה מאוד שלא כדעת רבנו הרמב"ם, בדברים אלה, האם עלינו לנהוג למעשה ע"פ רבנו או ע"פ מנהגנו הקדום? האם יש הבדל בין ענייני הלכה או מנהג? לקולא או לחומרא? מה הכללים בזה?
ב. מארי מונה שם מספר דוגמאות אך בסוף דבריו כתב שאין כאן המקום להאריך ואת היתר כתב בספר "מנהגנו". האם מארי הוציא ספרו זה לאור? כיצד ניתן לדעת מה הם שאר הדברים? האם יש ביד מישהו את כתב היד של חיבור זה?
ילמדנו רבנו ושכרו כפול מן השמים
שלום לכבוד הרב
כתב רבינו בהלכות תעניות פרק ה' הלכה י"ד: "וכן גזרו שלא לנגן בכלי שיר כולן...וכבר נהגו כל ישראל לומד דברי תשבחות או שיר שלהודאות לאל וכיוצא בהן על היין"
האם בא רבינו להגיד שזה מותר כיוון שכתב "כל ישראל"-"כל",
אם כן, האם אפשר להתיר בימינו לשמוע כלי זמר ושירים, הרי "כל" ישראל נוהגים זאת, וכמו שהותר לשיר לאל על היין כך גם אפשר לשיר שירי קודש גם לא על היין?
תודה רבה
שלום רב,
אשתי טוענת שאם אהיה בבית הכנסת כל הכיפור יהיה לה קשה לצום ולכן היא לא תעשה זאת. מה עליי לעשות? לוותר על חלק מהתפילות או לוותר על זה שהיא תצום?
אחותי שלושה שבועות לאחר לידה ואומרת שהיא מיובשת, האם היא יכולה לא לצום?
אודה על התשובה המהירה
תודה
רועי
שלום רב, מהרי"ק כתב בספרו הליכות תימן כי "לא היו נוהגים לאכול סוכר בפסח מחשש חמץ" -
- איזה חשש חמץ היה בסוכר בתימן?
- האם ישנו חשש חמץ גם בסוכר כיום בא"י ובעולם? ואהם יש הבדל בין סוכר בצבעים שונים?
ברוך תהיה