היש לחשוש בנסיבות אלו ל: "אוושא מילתא", דהיינו לרעש הבוקע ממכשירים שכאלו תוך כדי פעולתם?
מהי דעת רבינו הרמב"ם במחלוקת העקרונית בין חכמי ישראל לגבי החשש ל: "אוושא מילתא"?
לדעת האוסרים הבגד שהתייבש משום מוקצה כיצד, אם כן, מתירים הם בשבת טלטול מגבת רטובה?
- הכנסת בגדים רטובים למייבש כביסה או הפעלת מכונת כביסה אוטומטית בערב שבת, כאשר הפעולה מסתיימת בשבת.
- האם מותר להשתמש בשבת בבגדים שהתייבשו או כובסו במהלך השבת באופן זה.
נושא מרכזי 1: הפעלת מכשיר כביסה/ייבוש מערב שבת
- השאלה הראשונה היא האם מותר לאדם שהכביסה שלו לא הספיקה להתייבש לפני שבת להכניסה למייבש בערב שבת, כאשר המכשיר יסיים את פעולתו בשבת.
- הדובר מציג דעה המתירה זאת, ואף לכתחילה, הן מבחינת ההפעלה מערב שבת והן מבחינת הוצאת הבגד המיובש בשבת, אם המכשיר אינו מרעיש בזמן פעולתו.
- ההיתר נסמך על תשובה של הרב יוסף המתיר להכניס בגדי חייל למכונת כביסה אוטומטית בערב שבת ולהפעילה, כך שבמוצאי שבת הבגדים יהיו מכובסים.
- הבסיס ההלכתי להיתר זה נעוץ במחלוקת בין בית שמאי ובית הלל בנוגע ל"שביתת כלים". בית שמאי סוברים שאדם מצווה גם על שביתת כליו, ולכן אסור להפעיל מכשיר שיעשה מלאכה בשבת גם אם הוכנס מערב שבת. בית הלל חולקים וסוברים שאין דין שביתת כלים. ההלכה נפסקת כבית הלל.
- ציטוט רלוונטי המתאר את המחלוקת: "יש מחלוקת עקרונית ביחס לשימוש בדברים שהם מרעישים בשבת. זוהי מחלוקת של רבו ורב יוסף בגמרא במסכת שבת לגבי נתינת חיתים במכונת תחינה של חיתין של בית שמאי אסור אפילו נותן מערב שבת כיוון שבית שמאי יש להם שיטה שהאדם מצווה על שביטת כליו. לא רק על שביטת בהם טוב אלא גם על שביטת כלב. אבל בית הלל אין להם דין של שביטת כלים."
- עם זאת, האמוראים רב ורב יוסף נחלקו בשאלה האם מותר לתת חיטים למטחנה שתטחן בשבת מעצמה. החשש של רב יוסף היה מפני הרעש (אושו מילתא) שעלול לגרום לאחרים לחשוד שטוחנים בשבת.
- הדובר מציין שמחלוקת זו קיימת גם בקרב הראשונים, כאשר רבנו חננאל אוסר ורבנו תם מתיר. לדעת הרי"ף, הרמב"ם והשולחן ערוך, הפסיקה היא כדעת המתיר (רבנו תם), ולכן באופן עקרוני מותר להניח בגדים במכונה מערב שבת, גם אם היא משמיעה קול.
- ציטוט רלוונטי: "ולדעת הריף והרמב"ם והשולחן ערוך פסקו כמו דעת המתיר ולכן מותר תעמור להניח את הבגדי החייל בערב שבת בתוך המכונה המחבשת אף על פי שמשמיעה קל כיוון שכאמור לדעתו הריף הרמבם והשולחן ערוך פסקו כמו רבנו תם ליתר."
- הרב יוסף, למרות שמצד העיקרון מתיר, בכל זאת מחמיר לכתחילה אם אין צורך בדבר. אך לפי הבנת הרי"ף, הרמב"ם והשולחן ערוך כפי שהדובר מבין אותה, אין צורך לחשוש כלל, ומותר גם בלי צורך, כי מותר שמלאכה תעשה מאליה בשבת אם החלה מערב שבת.
- מורי הדובר (הרב שלו) מפתיע ומביע חשש שהרמב"ם בכל זאת פסק כדעת האוסרים (רבנו חננאל), אך הדובר חולק על כך.
- בסופו של דבר, הדובר מגיע למסקנה שאם המכונה אינה משמיעה קול, גם מורו יודה שמותר לכתחילה להכניס בגדים לכיבוס או לייבוש מערב שבת. העיקרון הוא שאין איסור "שביתת כלים" ומותר שמלאכה תתבצע מאליה בשבת אם התחילה לפני כן.
נושא מרכזי 2: שימוש בבגדים שהתייבשו/כובסו בשבת
- השאלה השנייה היא האם הבגדים שהתייבשו או כובסו בשבת נחשבים ל"מוקצה" ואסורים בשימוש.
- "שמירת שבת כהלכתה" מביא דעה של פוסקים אחרונים שבגד רטוב בכניסת שבת (בין השמשות) נחשב למוקצה מגזירה שמא יסחוט אותו בשבת. לכן, בגדים שתלו לייבוש בערב שבת והתייבשו בשבת, לכאורה אסורים בשימוש בשבת.
- המשנה ברורה (סימן שט"ו, סעיף י"ז) אומר שכביסה שתלו לייבוש מערב יום טוב מותר להוריד רק אם כבר הייתה יבשה בזמן כניסת השבת/חג.
- עם זאת, "שמירת שבת כהלכתה" מביא בהערה את דברי הגרש"ז אוירבך שדברי המשנה ברורה לגבי בגד רטוב בכניסת שבת כ"מוקצה" צריכים עיון, מכיוון שב"מגן אברהם" (סימן ש"ס, סעיף קטן י"א) נאמר שבגדים רטובים מותרים ללבישה ואינם נחשבים מוקצה. ניתנת דוגמה של אדם ביום קיץ הרוצה ללבוש בגד רטוב להרגשה נעימה.
- האיסור לתלות כביסה מערב שבת הוא גזירה שמא יכבס בשבת, ולא גזירה שמא יסחוט. לכן, מגבת רטובה בשבת מותר לטלטל (במקום מסוים), למרות שאסור לסחוט אותה. הגזירה של "שמא יכבס" לא גוררת שהבגדים יהפכו למוקצה.
- דעתו של מורי הדובר, כדעת הרב שלמה זלמן אוירבך, היא שבגדים שכובסו ותלו לייבוש בערב שבת והיו רטובים בין השמשות והתייבשו בשבת - מותר לקחת אותם בשבת ואין עליהם דין מוקצה. דעה זו חולקת על שיטת המשנה ברורה.
- לסיכום, התשובה לשואל היא שלדעתם (ולדעת הרב שלמה זלמן אוירבך), אם המכשיר אינו מרעיש, מותר לכתחילה להכניס בגדים (ואף לכבס) מערב שבת, ומותר להשתמש בבגדים המיובשים/מכובסים בשבת לאחר שהמכשיר סיים את פעולתו.
ציטוט מרכזי המסכם את המסקנה:
"ולכן השבנו לחברנו ששאל את השאלה הזאת לדידנו אם אכן אין המכשיר מרעיש אזי מותר להניח לכתחילה בגדים או אפילו לכביסה כמו שאמר רבו יוסף ולהפעיל מערב שבת הוא מותר לו ביום שבת לא רק מוצאי שבת לאחר שהמכשיר כבר איננו פועל לקחת את הבגד ולהשתמש בו
Full text
תכנים לקריאה נוספת
איסור ברירה בשבת
לכבוד הרב רצון ערוסי! ברצוני לדעת האם יש דין בורר בשבת במלבושים ספרים וכדומה לדעת רבינו!? אשמח לקבל תשובה בברכת ברוך תהיה שלום ותודה מראש
שאלה הלכתית רפואית.
בע"ה
שלום וברכה לכבוד מו"ר עט"ר שליט"א ,
איש יהודי קרוב משפחה כבן 35 חלה לפני כ-15 שנה במחלת הסרטן .
עקב המחלה הוא עבר טיפולים
כשאחד הטיפולים , ע"י הרופאים אז , היה שמירת זרע בהקפאה
עקב חשש שמא ח"ו הוא לא יוכל לילד בעתיד .
באותה תקופה הוא לא היה שומר תורה ומצוות .
ב"ה הוא הבריא אחרי הטיפולים וב"ה התחתן ונולדו לו שלושה ילדים .
ב"ה מאז הוא התחזק בדת ושב בתשובה שלמה והינו שומר תורה ומצוות .
לפני מספר שנים הוא שוב חלה
וכיום המשפחה מצפה לחסדי השם שירפאהו רפואה שלמה מהרה .
מה תפקיד החרטה בבקשת „סלח לנו”, ומתי השומע דיווח על קללת השם חייב לקרוע?
1 על פי הרמב"ם. בתפילת שמונה עשרה, בברכת סלח לנו. האם יש סיכוי שאכן הקב"ה יסלח לנו על העוונות, אם נכוון היטב?
2 בהלכות אבל פ"ט ה"ז.
(על ברכת השם). אחד השומע ואחד השומע מפי השומע, חייבין לקרוע.
אם השומע מפי השומע שמע בלשון סגי נהור בלשון ברכה, "פלוני ברך השם" ולא בלשון קללה.
האם גם אז חייב לקרוע, או רק אם שמע בלשון קללה ח"ו?
נטילת ידים לטבילת בסקויט בתה
לכבוד הרב, שלום עליך
האם לטבילת בסקויט בתה חם יש דין של דבר שטיבולו במשקה המצריך נטילת ידים ? ומדוע?
בברכה, יוגב
מאפה שיצרו עליו אותיות או ציור, האם האוכלו בשבת עובר על איסור מחיקה?
היש הבדל בדין אם האותיות נוצרו בתהליך האפייה או שנוספו על גוף המאפה בשלב מאוחר יותר?
האם יש ליזהר לחתוך את העוגה או המאפה באופן שלא יחתוך האותיות משום איסור מחיקה?
באילו נסיבות גזרו חכמי ישראל את האיסורים של כתיבה ומחיקה בשבת?
שניים מקרא ואחד תרגום
לעולם ישלים אדם פרשיותיו עם הצבור שנים מקרא ואחד תרגום
ואפילו עטרת ודיבן.
האם חובה על כל אדם בישראל לעשות זאת , או שזה מנהג של יהדות תימן בלבד ?
האם זאת הלכה פסוקה
ואם כן מדוע אין לדבר מודעת גדולה כמו מים אחרונים ?
האם מותר בשבת לסחוט דג הספוג בשמן ?
באלו תנאים תהיה מלאכה זו מותרת בשבת ובאלו תנאים תאסר מלאכת הסחיטה?
היש בנסיבות אלו גדר של מלאכת בורר?
הניתן להשוות דין זה לאיסור סחיטת הספוג בשבת?