האם מותר בע"ש להכניס בגד רטוב למייבש כביסה ולנטלו בשבת לאחר סיום פעולת הייבוש?

את השאלה הבאה. היה לו מכנסיים שקובס מערב שבת, אבל לא הספיק לייבשו. האם מותר לו להכניס את המכנסיים הזה למי כלים בערב שבת? הוא מפעיל את המכשיר והמייבש פועל בש שבת מאליו ואז השאלה כפולה א' אם מותר לו לנהוג כן ב האם מותר לו ביום שבת לפתוח את המכשיר לאחר שהמכשיר סיים את פעולתו ולהשתמש במכנסיים האלה שכבר הם יבשים והתשובה נראה שלפי רבנו מותר לעשות כן ואפילו לכתחילה בשתי השאלות הן בהפעלה מערב שבת והן במטילת הבגד המיובש ביום שבת אם המכשיר הזה בפעילותו ובשעת פעילותו איננו עושה רעש ונסביר במ דברים אמורים יש לרבו יוסף תשובה ביחס לנתינת מכנסיים לכיבוס בתוך מכבסה אוטומטית מערב שבת בחבי דעת חלק ג סימן יח מתיר הרב יוסף להכניס את הבגדים של החייל שהגיע לפני כניסת השבת לתוך המכונה האוטומטית הזו מכונת כביסה אוטומטית ולהפעיל אותה ולאחר מכן מוצאי שבת יהיה לו כבר בגדים מכובסים כיוון שהוא טרוד ואין לו פניאי ויצטרך לחזור התיר ההיתר שלו בנוי על המבנה ההלכתי הבא יש מחלוקת עקרונית ביחס לשימוש בדברים שהם מרעישים בשבת. זוהי מחלוקת של רבו ורב יוסף בגמרא במסכת שבת לגבי נתינת חיתים במכונת תחינה של חיתין של בית שמאי אסור אפילו נותן מערב שבת כיוון שבית שמאי יש להם שיטה שהאדם מצווה על שביטת כליו. לא רק על שביטת בהם טוב אלא גם על שביטת כלב. אבל בית הלל אין להם דין של שביטת כלים. ולכן יכול אדם לתת חיטים, יכול אדם לשרוט סממנים בתוך היורה, להפעיל אותה מערב שבת, והיא מתבשלת וזה נצבע מאליו במהלך שבת כי כאמור אין לבית הלל דין של שביטת כלים אלה הם דברי התנאים במשנה ובתוספתא אבל האמוראים רב רב יוסף נחלקו בשאלה אם מותר לתת חיטים במכונת חיטים תחנת ריחיים של חיתים והם יתחנו מאליהם בשבת והרי פשוט להם שאין דין שביטת כלים לפי בית הלל שהלכה כמותם אלא האם אנו חוששים לרעש שיש למכונה שהמכונה עושה ואז זה נקרא אושו מלטה כלומר בן אדם שעובר שומע פעילות של התחנה ביום שבת הוא לא יודע שזה מערב שבת עלול לחשוש שם התוחנים בשבת בגלל הרעש. ולכן רב יוסף אסר והשאלה היא האם הלכה כאמורה המתיר שלא חושש לאושו מילתו או הלכה כמנן דאמר שאסור שחושש משום עושים מילתו. הרב יוסף מראה שזוהי מחלוקת עקרונית בין הראשונים שרבנו חנאל עוסר ורבנו טם מתיר ולדעת הריף והרמב"ם והשולחן ערוך פסקו כמו דעת המתיר ולכן מותר תעמור להניח את הבגדי החייל בערב שבת בתוך המכונה המחבשת אף על פי שמשמיעה קל כיוון שכאמור לדעתו הריף הרמבם והשולחן ערוך פסקו כמו רבנו תם ליתר אלא מה? שדבריו של רבוד יוסף כדרכו בקודש, כיוון שבכל זאת הוא לכתחילה חושש גם לדעת האוסרים, מגביל ואומר, אלא אם כן יש צורך בדבר, אבל ברמה העקרונית ובלי לחשוש לדעת האוסרים, אלא כפסק של הריף הרמב"ם השחנן כפי שהוא מבין אותו, אז אין צורך לחשוש בכלל לכך ומותר. בלי לחשוש אפילו גם אם אין צורך בדבר כי יכול אדם לעשות מלאכה מערב שבת והיא נעשת מאליה בשבת באמת יכולנו ללכת ולשען על פסקו של רבו יוסף שהוא כולל את הרמבם בכלל המתירים אלא שכאן דווקא מורי מפתיע וחושש שהרמבם בכל זאת עשה כמו רבנו חנאל כדעת האוס כדעת האמורה עוסר, לא כדעת האמורה מתיר. למרות שענו דעתי ההוכחה של מורי ניתנת לדחייה. אבל בסופו של דבר, אם נרצה גם לא להתחשב בעניות דעתי, אלא בדעת מורי, אמרתי אם המכונה הזו איננה משמיעה קול, אז גם מורי מסכים ומודה שמותר. ואם כן, אם מדובר שאין השמעת קול, אז אם כן מותר לכתחילה להכניס בגדים לקיבוס במכונת כביכביסה, בכל שכן שמותר להכניס בגדים רטובים לאיבוש. אין יודע אם זה כל שכן או לא כל שכן, אבל זה אותו רעיון. אין שביטת כלים. מותר לעשות מלאכה מערב שבת והיא נעשת מאליה בשבת. ואז אין לנו שום שום בעיה מהבחינה הזו. כי אם אין רעש שגרם למורי לחשוב שמה רבנו בן העוסרים אז מותר לעשות את הדבר הזה לכתחילה. ואז נשאלת השאלה האם מותר ביום שבת להשתמש בבגדים חייבשים הללו? כי הרי המכשיר כבר קבע ומותר לפתוח את הדלת שלו, את הפתח שלו. כי אין בזה שום הפעלה חשמלית ואהו מכני בלבד והוא מוציא מתוכו את הבגד. השאלה האם הבגד הזה נחשב כ מוקצא? הואיל וביום שבת הוא היה בכניסת השבת הוא היה רטוב ואז אולי בגלל רטיבותו אסור להשתמש בו או לא? באמת השמירת שבת כהלכתה מביא כדעת הרבה מן הפוסקים האחרונים שאומרים שבגד רטוב בערב שבת בכניסת השבת בין השמשות הוא נחשב למוקצה גזרה שם היסחות אבל אה ולכן מטבע הדברים בגדים שטלינו אותם בחוץ הכביסה מערב שבת. האם מותר לנו ביום שבת לקחת בגדים מבשים כאלה לשימוש? אז במשנה ברורה נאמר בפרק טו, חלק א', פרק טו, סעיף יז, כבסים שטלה אותם לאיבוש מבעוד יום מותר להוריד עם רק אם בשעת כניסת השבת או החג כבר היו אולחים. כלומר, לדעתם של אותם אחרונים שעל בסיסם השמירת שבת פסק את אשר פסק. הבגד הרטוב אסור בטלטול מחמת שהוא מוקצה. אבל השמירת שבת כלחתה מביא שם בהערה ס ושמעתי מהגרשז אוירבך שדברי המשנה ברורה שמתייחס לבגד הרטוב ב צת השבת בבין השמשות כמוצא צריכים עיון שהרי מפורש מגן אברהם סימן ש סעיף קטן יא דפגדים רטובים פרויים ללבישה ולא חשיב ומוקצה נתאר לעצמנו שאדם ביום קיץ רוצה להרגיש נוח נעים ולוקח בגד רטוב ולובש אותו זה רצו מדוע נאמר שהבגד הזה מוקצא? לא אסרו חכמים לתלוט אותם אלא בגלל הגזירה שהם יחששו שהוא קיבש בשבת. לא גזרה שמה ישחות אלא שחששו שמה הוא כיבש בשבת ואז גם בחדרי חדרים אסור לו לטלוט אותם. אבל אבל לא בגלל גזירה שמהסחות שאם היינו אומרים גזירה שמה סחות מגבת רטובה אסור לטלטל אותה גזרה שמה סחות והרי מעשים שבכל יום שהמגבות ביום שבת במיוחד שיש הרבה אורחים הופכות להיות רטובות ואין אוסרים לטלטל אותם אלא מותר לטלטל אותם במקום מסוים כלומר אסור לסחות זה נכון אבל גזרה שמהחק לא גררה שהם יפכו להיות למוקצא וכל מה שאסרו לטלות כבסים הוא רק שיחשו שמה הוא חיבש בשבת ולכן לדעת מורי כמו הרב שלמה זלמן בן אוירבח זכר שניהם לברכה הוא שכבשים וגדים שכבשו בערב שבת ותלו אותם בערב שבת לאיבוש ובין השמשות הם היו ריטובים ונתיבשו בשבת מותר לקחת אותם ביום שבת ואין עליהם דין שמוקצא הפך שיטת המשנה ברורה ולכן השבנו לחברנו ששאל את השאלה הזאת לדידנו אם אכן אין המכשיר מרעיש אזי מותר להניח לכתחילה בגדים או אפילו לכביסה כמו שאמר רבו יוסף ולהפעיל מערב שבת הוא מותר לו ביום שבת לא רק מוצאי שבת לאחר שהמכשיר כבר איננו פועל לקחת את הבגד ולהשתמש בו רבי חניה שענין אבל