עד כמה תלויה התשובה המוחלטת לשאלה זו בחוות דעת הרפואית לגבי אותו חולה?
האם ישנה חובה בנסיבות אלו של ספק פיקוח נפש לפעול באופן שונה מאשר בחול ע"מ לצמצם את חילול השבת?
היש להחמיר בהימנעות מחילול קדושת השבת תוך נטילת סיכונים העלולים לגרום לפגיעה בחולה?
הרעיונות והעובדות המרכזיות העולות מהקטע:
- היתר בדיקה במצב של סכנה פוטנציאלית: הרב מתחיל בכך שהתשובה העקרונית לשאלה היא "כן", מותר לחולה סוכרת לבדוק את עצמו בשבת. הנימוק המרכזי לכך הוא שבמצב בו אי-מעקב אחר רמות האינסולין עלול לסכן את החולה ואף להוביל לסכנת חיים ("פיקוח נפש"), הרי שהדבר מותר מעיקר הדין. הרב אף מציין כי "ספק פיקוח נפש מבחינה עקרונית מותר".
- ציטוט: "התשובה כן, אבל נסביר את הדברים באמת איסור חובל ביום שבת הוא זה שמוציא דם וזקוק לדם... אבל מדובר כאן בחולה שיש בו סכנה שאם חס וחלילה הוא לא יעקב אחרי רמת האינסולין עלול הוא להנזק ואפילו להגיע לרמה של פטירה והועיל ויש שזה ספק פיקוח נפש מבחינה עקרונית מותר."
- צורך בבירור רפואי לגבי תדירות הבדיקה: הרב מדגיש כי ההיתר מותנה בבירור רפואי. יש לשאול את הרופא המטפל האם הבדיקה היא חיונית מדי יום, או שמא דילוג על יום אחד בשבוע (קרי, יום שבת) לא יסכן את החולה כלל.
- אם הרופא קובע שאין סכנה בדילוג יומי, על החולה להימנע מהבדיקה בשבת.
- אולם, אם הרופא קובע שהבדיקה יומיומית היא הכרחית, אזי מותר לבצעה גם בשבת.
- התייחסות לאיסור הוצאת דם ("חובל"): הרב מסביר מדוע לכאורה הוצאת הדם לצורך הבדיקה אמורה להיות אסורה בשבת, אך מציין שני נימוקים להיתר במקרה זה:
- החולה אינו זקוק לדם עצמו, אלא רק לבדיקת מרכיביו.
- קיים כאן מצב של חולה שיש בו סכנה.
- התמודדות עם איסור הפעלת מכשיר חשמלי: הרב מעלה נקודה נוספת הנוגעת למכשיר הבדיקה עצמו, אם הוא פועל על חשמל. במקרה כזה, האיסור אינו רק הוצאת הדם, אלא גם הפעלת וכיבוי המכשיר.
- הרב מציין כי במצב של ספק פיקוח נפש, "דחויה היא שבת אצל פיקוח נפשות הצרת נפשות דחויה לא הותרה אלא דחויה", כלומר יש להשתדל למנוע חילול שבת במידת האפשר גם במצבים של פיקוח נפש.
- המלצה לשימוש בשעון שבת: לאור העובדה שקיימת אפשרות טכנולוגית להפעיל ולכבות את המכשיר באמצעות שעון שבת שכוון מערב שבת, הרב קובע כי חובתו של האדם למנוע כל חילול שבת אפשרי, גם אם מדובר בספק סכנה, ובלבד שהמניעה לא תסכן אותו. לכן, יש לתכנן את פעולת המכשיר מראש באמצעות שעון שבת.
- ציטוט: "הואיל וכן אזי חובתו של האדם כל מה שהוא יכול למנוע חילול שבת אף שהוא בגדר ספק סכנה חייב למנוע ובתנאי שהמניעה הזו לא מסכנת אותו כלל ועיקר אז יוצא איפה שאם באמת ניתן לצמצם את החילול שבת למרות שהוא בגדר ספקח נפש יש חובה כזו ובין היתר זה כינון המכשיר על פי שעון שבת."
- פתרון במקרה של שכחת כיוון השעון: אם החולה שכח לכוון את השעון שבת, הרב מציע להשתדל להפעיל את המכשיר יחד עם אשתו או אדם נוסף ("שניים שעשאוה"), דבר שמקל את חומרת האיסור (אך לא מבטלו לחלוטין).
- עקרון צמצום חילול שבת: הרב מסכם ומדגיש את העיקרון של צמצום חילול שבת ככל האפשר, גם במצבים של ספק פיקוח נפש, כל עוד הדבר לא גורם סיכון או עיכוב בטיפול הרפואי הנדרש.
במילים אחרות, המסר המרכזי הוא: במקרה של חולה סוכרת הנזקק לבדיקת רמת האינסולין, קיימת התחשבות במצב הרפואי עד כדי היתר לבצע את הבדיקה בשבת במקרה של סכנה. עם זאת, יש לבחון את חיוניות הבדיקה היומיומית מול רופא, ובמידה והיא נדרשת, יש למצוא את הדרכים לצמצם את חילול השבת הכרוך בכך, בראש ובראשונה על ידי שימוש בשעון שבת. רק במקרה של שכחה או חוסר אפשרות אחר, יש לפעול בדרכים אחרות להפעלת המכשיר בצורה המקלה ביותר מבחינה הלכתית
Full text
תכנים לקריאה נוספת
נהג שניצל מתאונת דרכים שאירעה בגלל רשלנותו, האם רשאי לברך "הגומל"?
נוסח הברכה: "הגומל לחייבים טובות..." מורה על לשון וידוי והודאה על החטא, א"כ מדוע שלא יברך ויודה לקב"ה?
אדם שניסה להתאבד וניצל ע"י הרופאים, האם ברכת הגומל על ידו תיחשב לניאוץ?
האם הברכה תלויה ברמת החזרה בתשובה של אותו נהג עד כדי קליטת המסר האלוהי תוך הקפדה על חוקי התעבורה?
אגרת הרמב"ם לתלמידו ר' יוסף בן יהודה על פטירת ילדים קטנים והשתדלות מול גזירה
אגרת הרמב"ם לתלמידו ר' יוסף בן יהודה על פטירת ילדים קטנים והשתדלות מול גזירה
נתרחשה התקפת טילים בעיצומה של תפילת העמידה, האם רשאים להפסיק התפילה ע"מ לתפוס מחסה?
האם ישנן נסיבות שפיקוח נפש אינו דוחה קיום מצוות תפילה?
הניתן לסמוך על הנס שלכאורה קיום מצוות התפילה מגנה על המתפללים?
היש לנקוט באמצעי זהירות כאשר נחש כרוך על עקבו באמצע תפילת שמונה עשרה?
טס במטוס, האם חייב בברכת "הגומל" כאשר מגיע למחוז חפצו או רק כשחזר למקומו?
הרמב"ם פסק לחיוב הברכה להולכי דרכים מפני שמסתכנים לאור התנתקותם ממקום ישוב, האם ניתן להחיל הברכה גם לטסים לאור תופעות חטיפות המטוסים?
האם ברכת "הגומל" תלויה דווקא בזמן ובמרחק שהתרחק ממקום ישוב?
החונה במקומות ביניים עד שיגיע למחוז חפצו, האם יברך "הגומל" בכל אחת מחניות הביניים?
היש לחשוש בימי "בין המצרים" מפגיעתו של השד הנקרא: "קטב מרירי"?
מה מקור החששות מסוג מזיק זה באותם ימים והאם יש לנקוט בדרכים לפייס אותו?
מה פרוש הנאמר בתהילים: "מקטב ישוד צהרים", האם שד מבעית או מקום החשוף לסכנת שודדים?
אם כן איפוא, מהי מטרת המדרשים בהפחדות האלו להמונים בדיני ימי "בין המצרים"?