עד כמה תלויה התשובה המוחלטת לשאלה זו בחוות דעת הרפואית לגבי אותו חולה?
האם ישנה חובה בנסיבות אלו של ספק פיקוח נפש לפעול באופן שונה מאשר בחול ע"מ לצמצם את חילול השבת?
היש להחמיר בהימנעות מחילול קדושת השבת תוך נטילת סיכונים העלולים לגרום לפגיעה בחולה?
הרעיונות והעובדות המרכזיות העולות מהקטע:
- היתר בדיקה במצב של סכנה פוטנציאלית: הרב מתחיל בכך שהתשובה העקרונית לשאלה היא "כן", מותר לחולה סוכרת לבדוק את עצמו בשבת. הנימוק המרכזי לכך הוא שבמצב בו אי-מעקב אחר רמות האינסולין עלול לסכן את החולה ואף להוביל לסכנת חיים ("פיקוח נפש"), הרי שהדבר מותר מעיקר הדין. הרב אף מציין כי "ספק פיקוח נפש מבחינה עקרונית מותר".
- ציטוט: "התשובה כן, אבל נסביר את הדברים באמת איסור חובל ביום שבת הוא זה שמוציא דם וזקוק לדם... אבל מדובר כאן בחולה שיש בו סכנה שאם חס וחלילה הוא לא יעקב אחרי רמת האינסולין עלול הוא להנזק ואפילו להגיע לרמה של פטירה והועיל ויש שזה ספק פיקוח נפש מבחינה עקרונית מותר."
- צורך בבירור רפואי לגבי תדירות הבדיקה: הרב מדגיש כי ההיתר מותנה בבירור רפואי. יש לשאול את הרופא המטפל האם הבדיקה היא חיונית מדי יום, או שמא דילוג על יום אחד בשבוע (קרי, יום שבת) לא יסכן את החולה כלל.
- אם הרופא קובע שאין סכנה בדילוג יומי, על החולה להימנע מהבדיקה בשבת.
- אולם, אם הרופא קובע שהבדיקה יומיומית היא הכרחית, אזי מותר לבצעה גם בשבת.
- התייחסות לאיסור הוצאת דם ("חובל"): הרב מסביר מדוע לכאורה הוצאת הדם לצורך הבדיקה אמורה להיות אסורה בשבת, אך מציין שני נימוקים להיתר במקרה זה:
- החולה אינו זקוק לדם עצמו, אלא רק לבדיקת מרכיביו.
- קיים כאן מצב של חולה שיש בו סכנה.
- התמודדות עם איסור הפעלת מכשיר חשמלי: הרב מעלה נקודה נוספת הנוגעת למכשיר הבדיקה עצמו, אם הוא פועל על חשמל. במקרה כזה, האיסור אינו רק הוצאת הדם, אלא גם הפעלת וכיבוי המכשיר.
- הרב מציין כי במצב של ספק פיקוח נפש, "דחויה היא שבת אצל פיקוח נפשות הצרת נפשות דחויה לא הותרה אלא דחויה", כלומר יש להשתדל למנוע חילול שבת במידת האפשר גם במצבים של פיקוח נפש.
- המלצה לשימוש בשעון שבת: לאור העובדה שקיימת אפשרות טכנולוגית להפעיל ולכבות את המכשיר באמצעות שעון שבת שכוון מערב שבת, הרב קובע כי חובתו של האדם למנוע כל חילול שבת אפשרי, גם אם מדובר בספק סכנה, ובלבד שהמניעה לא תסכן אותו. לכן, יש לתכנן את פעולת המכשיר מראש באמצעות שעון שבת.
- ציטוט: "הואיל וכן אזי חובתו של האדם כל מה שהוא יכול למנוע חילול שבת אף שהוא בגדר ספק סכנה חייב למנוע ובתנאי שהמניעה הזו לא מסכנת אותו כלל ועיקר אז יוצא איפה שאם באמת ניתן לצמצם את החילול שבת למרות שהוא בגדר ספקח נפש יש חובה כזו ובין היתר זה כינון המכשיר על פי שעון שבת."
- פתרון במקרה של שכחת כיוון השעון: אם החולה שכח לכוון את השעון שבת, הרב מציע להשתדל להפעיל את המכשיר יחד עם אשתו או אדם נוסף ("שניים שעשאוה"), דבר שמקל את חומרת האיסור (אך לא מבטלו לחלוטין).
- עקרון צמצום חילול שבת: הרב מסכם ומדגיש את העיקרון של צמצום חילול שבת ככל האפשר, גם במצבים של ספק פיקוח נפש, כל עוד הדבר לא גורם סיכון או עיכוב בטיפול הרפואי הנדרש.
במילים אחרות, המסר המרכזי הוא: במקרה של חולה סוכרת הנזקק לבדיקת רמת האינסולין, קיימת התחשבות במצב הרפואי עד כדי היתר לבצע את הבדיקה בשבת במקרה של סכנה. עם זאת, יש לבחון את חיוניות הבדיקה היומיומית מול רופא, ובמידה והיא נדרשת, יש למצוא את הדרכים לצמצם את חילול השבת הכרוך בכך, בראש ובראשונה על ידי שימוש בשעון שבת. רק במקרה של שכחה או חוסר אפשרות אחר, יש לפעול בדרכים אחרות להפעלת המכשיר בצורה המקלה ביותר מבחינה הלכתית
Full text
תכנים לקריאה נוספת
נחבש בבית סוהר בגלל שלא פרע חובותיו, האם חייב ברכת "הגומל" לכשישתחרר?
האם חיוב ברכת "הגומל" מוגבלת רק ל – 4 שצריכים להודות או שיש להתחשב בתנאי החיים שהשתנו בימינו?
באילו נסיבות יתחייבו הולכי דרכים בברכה זו ובאילו נסיבות לא יתחייבו?
היש תנאים מיוחדים לחבוש שיוצא מבית הסוהר ע"מ שיכלל ברשימת חייבי ברכה זו?
מי שמוגבל מבחינה רפואית, האם ימתין עד ליום ט' באב ולא יצום בי"ז בתמוז?
היש לתת עדיפות למצוות חשובות ביחס למצוות קלות ומי יכול לדרג את המצוות לפי משקלן?
מהו המבחן הקובע בעדיפות קיום המצוות, האם בנסיבות שכאלו יש להפעיל הכלל: "מצווה הבאה לידך אל תחמיצנה"?
מהי תכליתן של המצוות, האם עבודת ה' היא ע"מ לקבל גמול ומי יבטיח לאדם שיחיה ויגיע לקיים את המצווה שבחר?
כנס בנושא בעיית המסתננים והעובדים הזרים בראי התורה והמשפט
"כנס רמלה החמישי" עסק במדיניות ההגירה במדינת ישראל לאור האתגרים הניצבים בפניה.
רבה של קרית אונו וד"ר למשפטים מומחה למשפט העברי כב' הרב רצון ערוסי השתתף בפאנל המומחים המתחיל ב- 1:30:00