כיצד תפעל הנהלת עמותה בית כנסת בנסיבות שמחצית חברי העמותה חסרי יכולת להשתתף בהשקעה בריהוט?

השואל ואמר בעמותה שלהם בנו בית כנסת והאהוצאות הם אדירות והם פרם שלימו לבנות את בית הכנסת אלא עומדים לשלים ואין להם אה כסף לריהות. לכן הבועד החליט שכל אחד שירצה כיסא ישלם 1000 שק לכיסא בתנאי שהוא שילם את מה שהשפת העמותה כבר בעבר החליטה 4 שק דמי השתתפות בבניין בית הכנסת כי זה מדובר במיליונים לבנות את בית הכנסת ונוצר מצב כזה שהללו אשר שילמו את 4 500 וה1000 אז הם כמחצית מתפללים ואלה עתידים לשבת על כיסאות ואילו השאר על גבי כיסאות פלסטיק והשאלה אם החלטה כזו היא נכונה היא בעלת תוקף כי לכאורה תהיה הבחנה בין ציבור מתפללים לבין ציבור מתפללים במיוחד הבעיה יותר קריטית לגבי משפחות שאין לא אדם גם אם ירצו לשלם את הסכורים הללו והשאלה היא קדת מה לעשות ובכן עלינו לדעת שהשפה של העמותה להבדיל מן הבעד היא הריבון והחלטותיה מחייבות כמובן שהחלטות האשפה של העמותה צריכות להיות ברוח ההלכה כדי שלא תתקבל החלטות שבאמת פוגעות במוסר היהודי, בהלכה היהודית. ומשום כך, כמו שהקהל, השפה הכללית של הקהילה היא הריבון ויש לה סמכות לתקן תקנות בתנאי שהתייעצו עם ה אדם חשוב, דהיינו עם חכם, עם הרב. כך אותו דבר גם כן השפה כללית של עמותה היא ריבון. רק כדי שהחלטות שלה תעלה תעלנ בקנה אחד עם התורה, עם המוסר היהודי, עם ההלכה אז צריכים להתיעץ עם רב ובכן. זה דבר מאוד מאוד מקובל שמאחר ו אין כספים אוכדי שיו כספים בשביל להתחיל בבנייה ציבור מקבל על עצמו לשלם כל אחת ואחד סכום מסוים כמובן כל ציבור וציבור לגבי זה יחסי בהתאם לרמת החיים שלו ליכולות של המתפללים כי אם אין התחלה אין אפשרות להמשיך כי רק שיש התחלה ואז כבר מתחיל משהו להתרכם אז מגייסים תרומות מתקציבים וכ יוצא בזה. זאת אומרת ההחלטה שכל מתפלל ישלם 4500 קדמי השתתפות בבניין בית הכנסת ברמה העקרונית היא נכונה. אלא מה? צריכים מראש לקחת בחשבון שיש אנשים חסרי אמצעים. ולכן צריכה להיות ועדה כולה אפילו בלתי תלויה לקביעת מי הם האנשים מבקרב חברה עמותה שבאמת על פי כל כני מידה ידועים אין להם ולא יוכלו לעמוד בפני התשלום הזה ואז כלפיהם קבעו או סכום יותר נמוך או פריסה מאוד מאוד ארוכה טווח אבל ברמה עקרונית ההחלטה זו ברמה העקרונית היא לגיטימית ומכאן לכסאות אם ברמת השתתפות של בניין בית הכנסת כך לגבי הכסאות על אחד כמה וכמה אין להם כסף לרות הם תרם השלימו את הבנייה הם השלימו את הבנייה עוד כמה חודשים אבל אין בלי ראות כי אין להם כסף לראות אז אם אין להם כסף לראות דבר פשוט שכולם ישבו על גבי כסאות פלסטיק אבל למה לא לדאוג לרב חתם של מתפללים. בוודאי ודאי שאם כל אחד משלם 1000 שק ויש לו כיסא שהוא נוח ויכל האדם לבוא לשבט באופן כזה שנוח לו לשבת בית הכנסת הוא מתפלל בצורה ננוחה. לא ממהר לעזוב את בית הכנסת מפעד שאין תנאים לשבת בית הכנסת. הרי זה דבר נכון להחליט כן שוב כפוף לאותה לאותה לאותה מגבלה שאותה ועתה תקווה אלה שאין להם את היכולות לשלם עבור כסא אלא ישלמו או פחות ויסופסדו או בפריסה הכל לפי מה שיחליטו אבל החלטות האלה הם החלטות נכונות מכאן אנו מגיעים לשאלח מאחר ויש בני אדם שלא מוכנים לשלם גם אם יש להם את היכולת לא מוכנים לשלם. אין אננו מדברים על חסרי היכולת מהותי היכולת כי כאמור לאלה יש וצריך למצא פתרון כפי שאמר אבל לגבי הללו שלא מוכנים לשלם בגלל טענות מטענות שונות אין זה משנה כלל יהיה נקות בידינו הועיל בעשפה הכללית היא ריבון כל מי שאיננו מקיים את ההחלטה ה שבונית הזו ולא על התחתונה ובאמת לא אחת היו בקלות ישראל כאלה שלא קיימו את החלטות של הספרה הכללית של הקהילה והרשבא פסק ובצורה הברורה ביותר שהם כאילו חולקים על בית דין הגדול שבירושלים כי בית הדין או הממונים של הקהיל הם כמו בית דין הגדול שבירושלים לגבי אותם הקהילה כי אם לא יהיה מוסד בעל יכולת החלטה לא יוכל הציבור להיות ציבור אלא זה ימשוך לכאן וזה ימשוך לכאן ולכן הדברים פשוטים שברמה העקרונית להם יש בעיה תכף נדבר על משלך אור הנראה כאי שוויון שחלק ישבו על כיסאות כאלה וחלק ישבו על כיסאות כאלה תכף נדבר על העניין הזה אבל קודם כל שנדע שמי שמתנגד לביצוע החלטות השפה על השפת העמותה ואיננו נמנה מבין מעותי היכולת אז לא יש את הבעיה כי הוא צריך להיות כפוף להחלטות של הבעלי השפה הכללית לכן העניין הזה של 1000 שק שבעד עמותה החליט מן הראוי שדבר זה גם הוא יעבר לאשפה הכלליתכ מכיוון שלא רק התקבעו 1000 שקול כיסא, אלא גם הם התלו את העניין של הכיסא עם דמי ההשתתפות בית הכנסת. החלטה כזו היא בעלת משמעות עקרונית מאוד מאוד ולזה לא די בוועד. הבועד הוא הזרועם וצער של השפה הכללית כי הוא נבחר כדין ולכן יש לו תוקף להחלטות שלו. אבל בקביעת החלטות שיש להם משמעות גדולה לא די בבועד כי כאמור הבעד הוא רק זורם בצעת יש צורך להעביר את העניין הזה לעשפה כללית כדי שהעשפה הכללית תשקול בשום שכל תוך התייעצות עם תלמיד חכמים ואז החלטה של של הסבה הכללית היא אשר מחייבת את כולם נשוב לסגור עוד עניין מסוים ההפליה הלכאורה בולטת בין הללו שיש על גבי כיסאות ובין הללו שישבו על גבי כיסאות פלסטיק ראשית עלינו לדעת שאבותינו בתימן לא ישבו על כסאות אלא על הרצפה ומורי כותב שנעלת בית הכנסת היא שקבעה את מושבו של האדם זה יושב כאן זה יושב כאן וכל אחד ואחד כך מורי אומר היה מביא לעצמו ריפוד מתחתיו ומאחורי גבו כל אחד בשל הצבעים שלו ובחומרים שיש לו. כך שזה היה מאוד מאוד מגוון וכמובן נטבע הדברים כל אחד לפי יכולותיו ומה שיש לו. מבחינה חיצונית לא נראה שוויון גמור כולם על אותו דבר. יש מקומות ישב בבית הכנסת הן הלך החליטה היכן ישב זה? איך אני יושב זה? אבל תאמור כל אחד מרפד לו לפי יכולותיו, לפי רצונותיו וכולי. זו הייתה המציאות בתימן. באירופה המציאות הייתה אחרת. ישבו על כסאות ולא עוד אלא מכרו את מקומות הישיבה. יש סימן בחושפט, סימן קסב, ששם הרמה מפרט דברים בפתחי תשובה. שם מביא המון המון שאלות ותשובות בהקשר הזה. אבל ממש העניין של מקומות הישיבה אצל החינון אשכנזים היה דבר שהוא בבחינת אה שחר ממש מכרו זה לזה משכנו טענו בשם ברמצרא טענו בשם חזקות של שלוש שנים ממש כך כאילו נכס נדלני לכל דבר ירושה וכל כיוצא בזה דבר מאוד מאוד מתאים אבל זה זו הייתה השיטה שנהגה שם אצל החינו אשכנזים הוא מתבע דברים זה עובר גם לספרדים ום זה גם עובר לתמנים שלא ידעו מה זה למכור מקומות בית הכנסת אלא מתחילים כי רוצים לגספים רוצים להחזיק את בית הכנסת תחזק את בית הכנסת אלה מוצאות אז כך פעלו החן אשכנזים וכאמור השיטה הזו מתגלגלת לשרדים ואפילו גם לתימנים והנה רבותיי אה באחת מהתשובות של אה הרשבא בחלק ג סימן קנ"ח אז הוא מביא שראובן החזיק במקום ישיבה של בית הכנסת שהיה של שמעון והוא טוען שהוא קנה את זה משמעון ויש עדים שאכן באמת ראובן קנה את אותו מקום מושב משמעון דעקה לשמעון היו כמה מקומות ישיבה בית הכנסת והעדים לא זוכרים איזה מקום מושב הוא מכר לו מקום מושב מכובד או מקום מושב פחות פחות מכובד ואז ידו של מי עליונה הוא קובע אם כבר ראובן יש לו חזקה שם אז ה ידו עליונה בקביעה שזהו מה שהוא קנה ואם עדיין אין לו חזקה ידם של יורשי שמעון על העליונה לומר הפחות שבמושבים הוא מכר לך ללמדנו שאולי לא היה שוני בכסאות אין לנו אין לנו ידיעה אבל ודאי ודאי היה משמעות משמעותי מאוד מאוד איפה אתה יושב? אתה יושב במזרח או אתה יושב בקרן זווית בקצה בית הכנסת? וכי מה ההבדל בין כיסא פלסטיק ובין כיסא כזה? דומה שאדם יהיה מוכן לשבת על כיסא פלסטיק במזרח מאשר לשבת על כיסא מרופד ליד הדלת של בית הכנסת, ליד היציאה של בית הכנסת. כאלה הם הנפשות הפועלות בבני אדם. ולכן אין צל שספק שאם ההבדלים כתוצאה מכך שבני אדם פחות ישקעו אז אי אפשר לבוא לומר שיש כאן הפליה בעליל חוץ מאות היכולת שכבר דיברנו עליהם אלא לפי יכולת האדם כך הוא יתן הלחת כמה וכמה שאם באמת הללו שלפי כל הערכה יש להם יכולת רק הם לא מוכנים להשתתף אז הם גזרו על עצמם שאכן באמת ישבו היכן שישבו בעל כסאות פלסטיק כי אם אינם סרים להחלטות הרוב לא הרוב מפלה אותם כי לרוב אין כסף לממן ודרך הממונה היא כזו כפי שהספר החליטה ולכן הם אשר גוזרים על עצמם את ההפליה הבולטת הזו בגלל אי כפוף ופתם להחלטות שהם חייבות שהם ריבוניות אם אנחנו באמת די מקפידים על מאותה היכולת משום כך נראים הדברים שכל הללו שאינם מקיימים את החלטות השפה הכללית לא בגלל אי יכולת אלא בגלל ההתנגדות, למרות שהם במיעוט, אין לחשוש על כך שהם ישבו על כיסאות של פלסטיק. כמובן שאם יש מחצית ומחצית, הספרה הכללית צריכה לבדוק את עצמה למה זה מגיע לדרגה כזו, לדרגה כזו של אי רצון לכבד את ההחלטות של הספת העמותה. כי הרי סוף סוף השפת עמותה אם היא מתקבלה ברוב וכולי במטח הציבור יכבה את הדברים אז צריכים לבדוק מדוע מגיעים מצב כזה ייתכן באמת שצריך למצוא איזשהיא הברות הרבה יותר נכונה כדי שבאמת ההחלטות של השפת העמותה יתקבלו ומתוך כבוד ומתוך רצון לחונן בית כנסת שכולם אחים ורעים רבי חנין