האם רשאית האסיפה הכללית לקבל החלטה מפלה עבור אלו שלא השתתפו במימון הריהוט, שמשמעותה שהם ישבו בכסאות פלסטיק?
מה מעמדן של החלטות אסיפה הכללית של עמותת בית כנסת אם הן עומדות בסתירה לרוח ההלכה?
מהן דרכי הפעולה שעל הנהלת בית הכנסת לנקוט בנסיבות שחלק מחברי העמותה מסרבים לשאת בנטל ההשקעה בריהוט וכד'?
מסמך זה מסכם את הנושאים המרכזיים והנקודות החשובות שעולות מתוך קטע האודיו. הדובר דן בשאלה הלכתית וחברתית הנוגעת להקמת בית כנסת על ידי עמותה, וההשלכות של גביית כספים מהמתפללים עבור מימון הבנייה וריהוט המקום.
נושא מרכזי 1: גביית כספים להקמת בית הכנסת והתשלום עבור כיסאות
הדובר פותח בשאלה שהוצגה לו: עמותה הקימה בית כנסת בהוצאות גבוהות וסיימה את הבנייה, אך אין לה כסף לריהוט. הוועד החליט שכל מתפלל שירצה כיסא ישלם 1000 ש"ח, בתנאי ששילם בעבר 4500 ש"ח דמי השתתפות בבניין. כתוצאה מכך, אלה ששילמו את שני הסכומים יהוו כמחצית מהמתפללים וישבו על כיסאות נוחים, בעוד שהשאר יישבו על כיסאות פלסטיק. השאלה היא האם החלטה זו נכונה ותקפה, לאור האפשרות להבחנה בין ציבור מתפללים.
- מעמד האספה הכללית של העמותה: הדובר מדגיש כי "השפה של העמותה להבדיל מן הבעד היא הריבון והחלטותיה מחייבות". עם זאת, החלטות האספה צריכות להיות "ברוח ההלכה" ולא לפגוע במוסר ובהלכה היהודית. בדומה לכך, "השפה הכללית של הקהילה היא הריבון ויש לה סמכות לתקן תקנות בתנאי שהתייעצו עם אדם חשוב, דהיינו עם חכם, עם הרב."
- גביית דמי השתתפות לבניין: הדובר רואה עקרונית את ההחלטה לגבות סכום מסוים מכל מתפלל כנכונה, במיוחד כאשר אין כספים אחרים להתחיל בבנייה. הוא מציין כי "ההחלטה שכל מתפלל ישלם 4500 קדמי השתתפות בבניין בית הכנסת ברמה העקרונית היא נכונה."
- התחשבות בחסרי אמצעים: יחד עם זאת, הדובר מדגיש את הצורך להתחשב באנשים חסרי אמצעים. הוא מציע להקים "ועדה כולה אפילו בלתי תלויה לקביעת מי הם האנשים מבקרב חברה עמותה שבאמת על פי כל כני מידה ידועים אין להם ולא יוכלו לעמוד בפני התשלום הזה". עבורם יש לקבוע "או סכום יותר נמוך או פריסה מאוד מאוד ארוכה טווח."
- התשלום עבור הכיסאות: לגבי התשלום הנוסף עבור הכיסאות, הדובר מציין כי "אם אין להם כסף לראות דבר פשוט שכולם ישבו על גבי כסאות פלסטיק אבל למה לא לדאוג לרב חתם של מתפללים." הוא מבין את הרצון של המתפללים לשבת בנוחות: "בוודאי ודאי שאם כל אחד משלם 1000 שק ויש לו כיסא שהוא נוח ויכל האדם לבוא לשבט באופן כזה שנוח לו לשבת בית הכנסת הוא מתפלל בצורה ננוחה." אך הוא חוזר על הצורך להתחשב בחסרי היכולת גם בנושא זה.
נושא מרכזי 2: תוקף החלטות האספה הכללית וההתמודדות עם מתנגדים
הדובר מתייחס למצב בו ישנם אנשים המסוגלים לשלם אך מסרבים לעשות זאת.
- חובת הציות להחלטות הרוב: הדובר קובע כי "כל מי שאיננו מקיים את ההחלטה השבונית הזו ולא על התחתונה ובאמת לא אחת היו בקלות ישראל כאלה שלא קיימו את החלטות של הספרה הכללית של הקהילה והרשבא פסק ובצורה הברורה ביותר שהם כאילו חולקים על בית דין הגדול שבירושלים". הוא מסביר שהמוסדות הקהילתיים והממונים עליהם הם подобие לבית הדין הגדול, ובלעדי מוסד בעל סמכות החלטה, הציבור לא יוכל להתקיים בצורה מאורגנת.
- השלכות אי-ציות: לכן, מי שמסרב לשלם למרות יכולתו, "הם גזרו על עצמם שאכן באמת ישבו היכן שישבו בעל כסאות פלסטיק כי אם אינם סרים להחלטות הרוב לא הרוב מפלה אותם כי לרוב אין כסף לממן ודרך הממונה היא כזו כפי שהספר החליטה ולכן הם אשר גוזרים על עצמם את ההפליה הבולטת הזו בגלל אי כפוף ופתם להחלטות שהם חייבות שהם ריבוניות."
נושא מרכזי 3: סוגיית השוויון וההבחנה בין המתפללים
הדובר מודע לבעיה של הבחנה בין מתפללים שיושבים על כיסאות שונים.
- מנהגים היסטוריים: הוא מזכיר את מנהג יהודי תימן שלא ישבו על כיסאות אלא על הרצפה, כאשר כל אחד הביא לעצמו ריפוד לפי יכולתו. "כך שמזה היה מאוד מאוד מגוון וכמובן נטבע הדברים כל אחד לפי יכולותיו ומה שיש לו. מבחינה חיצונית לא נראה שוויון גמור כולם על אותו דבר." לעומת זאת, אצל יהודי אשכנז נהגו למכור מקומות ישיבה בבית הכנסת, דבר שהגיע גם לעדות אחרות.
- המשמעות של מיקום הישיבה: הדובר מעלה את האפשרות שמיקום הישיבה חשוב יותר מסוג הכיסא: "דומה שאדם יהיה מוכן לשבת על כיסא פלסטיק במזרח מאשר לשבת על כיסא מרופד ליד הדלת של בית הכנסת." הוא טוען כי אם ההבדלים נובעים מבחירה של אנשים שלא השתתפו, "אז אי אפשר לבוא לומר שיש כאן הפליה בעליל חוץ מאות היכולת שכבר דיברנו עליהם."
נושא מרכזי 4: הצורך באישור האספה הכללית להחלטה על הכיסאות
הדובר טוען כי ההחלטה על תשלום נפרד עבור הכיסאות, ובמיוחד התנייתו בתשלום דמי ההשתתפות לבניין, היא החלטה בעלת משמעות עקרונית גדולה מדי כדי להתקבל רק על ידי הוועד.
- תפקיד הוועד מול האספה הכללית: "הבועד הוא הזרועם וצער של השפה הכללית כי הוא נבחר כדין ולכן יש לו תוקף להחלטות שלו. אבל בקביעת החלטות שיש להם משמעות גדולה לא די בבועד כי כאמור הבעד הוא רק זורם בצעת יש צורך להעביר את העניין הזה לעשפה כללית."
- ההמלצה: לכן, הדובר ממליץ להעביר את נושא התשלום עבור הכיסאות לאישור האספה הכללית, שתשקול את הדברים "בשום שכל תוך התייעצות עם תלמיד חכמים", ורק החלטתה תחייב את כולם.
סיכום ומסקנות:
הדובר מציג גישה הלכתית ומעשית לסוגיה המורכבת של מימון בית כנסת והבטחת מקומות ישיבה למתפללים. הוא מדגיש את חשיבות ההחלטות של האספה הכללית של העמותה, אך גם את הצורך להתחשב בחסרי אמצעים ולפעול ברוח ההלכה. למרות שההחלטה העקרונית לגבות כספים נראית לו לגיטימית, הוא סבור שההחלטה הספציפית לגבי תשלום עבור הכיסאות והתנייתו בדמי ההשתתפות צריכה לקבל את אישור האספה הכללית לאחר התייעצות עם רב. הוא גם דן בסוגיית השוויון ומציע כי מי שמסרב לשלם למרות יכולתו, נושא באחריות להשלכות של אי-ציות זה. לבסוף, הוא קורא לאספה הכללית לבחון את הסיבות להתנגדות חלק מהציבור ולמצוא פתרונות שיאפשרו לכל המתפללים להרגיש שייכים ומכובדים בבית הכנסת
Full text
תכנים לקריאה נוספת
הכנה משבת לחול
אנחנו מתפללים עקב הקורונה באולם גדול של הישוב ומכינים
אותו לתפילה בערב ושחרית בבוקר.עם שולחנות וכסאות וכו
האולם צריך להיות פנוי מהשולחנות והכסאות לפעילות באמצע השבוע
האם מותר בסוף תפילת השחרית לפנות את האולם
? שיהיה פנוי לאמצע השבוע או שזה נחשב הכנה משבת לחול.
תיקון בספר תורה
לכבוד הרב בתחילת פרשת בהר מופיע הפסוק וידבר ד' אל משה ראיתי ס"ת תימני שכנראה היתה טעות ותקנו את הטעות ע"י שהדביקו את המילה וידבר י' בלי המשך שם השם הוה האם נכון לעשות כך או שנכון היה להדביק את המילים יחד עם שם השם בצורה מלאה,? האם הספר כשר? בברכה
בית כנסת וחנוכה
לק"י שלום לכבוד הרב,
1. האם מותר לתלות תמונות של רבנים בבית הכנסת? התפללתי בבית כנסת תימני בפתח תקוה ולמעט קיר ההיכל על כל הקירות יש תמונות של רבני תימן.
2. באותו בית כנסת הנהיגו שילד הבר מצוה קורא את כל הפרשה שאלתי היא האם מותר להנהיג הנהגה כזאת שהיא כנגד מורשת אבותינו שכל אחד קורא בעצמו?
3. האם בנרות קלועים (בנר אחד מס' פתילות) יוצאים ידי חובת נר חנוכה כגון בלילה הראשון או שמא זה נכנס בגדר מדורה?
4. אדם שגר בעליה ויש לו מס' חלונות הפונים לרשות הרבים האם צריך להדליק בכל הפתחים או שמא אין זה כאדם שיש לו מס' פתחים שצריך להדליק מפני החשד?
פתיל תכלת בציצית.
שלום עליכם הרב.
רציתי לשאול, מהי דעת מארי יוסף קאפח, לגבי פתיל תכלת בציצית, האם יש בזה עניין? ואם אין בזה עניין, האם אפשר לשים בכל זאת פתיל תכלת, כי זה יפה או שמא הדבר מגרע? תזכו למצוות.
קריאת שמע, תפילין
שלום לכבוד הרב שליט"א.
1. כאשר אני רואה שזמן קריאת שמע נגמר, אני אומר את קריאת שמע לפני התפילה. כיצד אני מסיים את קריאת שמע? האם אני מסיים כמו בק"ש על המיטה:"אני ה' אלוהיכם אשר הוצאתי אתכם מארץ מצרים להיות לכם לאלוהים אני ה' אלוהיכם. ה' אלוהיכם אמת". או שאני צריך לסיים כך:"אני ה' אלוהיכם אשר הוצאתי אתכם מארץ מצרים להיות לכם לאלוהים אני ה' אלוהיכם. אמת. ה' אלוהיכם אמת".
כבוד ספר תורה
שלום רב. ישנם בתי כנסת המניחים ספר תורה, לאחר גמר הקריאה בהם, בשבת, במקום המיוחד שהכינו על ספסל הישיבה שעל הבמה שבמרכז בית הכנסת, כך הספר התורה נמצא בגובה הנמוך מגובה המותניים של הקורא את ההפטרה והחזן הנמצאים על הבמה. כמוכן, כשמתפללים במקום ארעי ואין ארון / היכל לספר תורה ומניחים ספר תורה על כסא ובשעת ברכת הכהנים מפנים אחוריהם לספר תורה. האם ישנה פסיקה / הלכה בנושא זה. האם יש חילוקים בין פוסקים בנושא זה. בכבוד רב חזקיהו
שימוש בגוויל למזוזה - עדין רלוונטי?
שלום לרב, אנחנו נוהגים לפי שיטת הרמב"ם. לאחרונה ביררתי לגבי רכישת מספר מזוזות הכתובות על גבי קלף, ונאמר לי שלפי הרמב"ם יש צורך בגוויל. בחיפוש אחר מזוזות מסוג זה, מסתבר שהדבר לא מצוי בשוק בכלל, וכמעט ואינו נהוג. שאלתי היא:
א. האם הנושא עדין רלוונטי?
ב. האם הדבר מעכב?
ג. האם אפשר להסתפק במזוזה כזו רק בכניסה לבית והיתר על קלף רגיל?
ד. אם הדבר מעכב, הייתי שמח לשמוע היכן ניתן להשיג מזוזות כאלה, כי לא מצאתי משהו זמין.
תודה מראש.
הנסיון של עיריית תל-אביב לכפות 'ערכים' של הרפורמים בבתי הכנסת האורתודוקסים בעיר היא פגיעה בדמוקרטיה של מדינת ישראל
ההחלטה של עיריית תל אביב לקבוע כי בתי כנסת הנהנים מהקצאה עירונית ייחשבו ל"מרחב ציבורי" שבו אסורה הפרדה מגדרית. מהווה "משבר ערכים חמור מאוד" אין לנו אלא להזהיר כי זה פוגע בזהותה של מדינת ישראל כמדינה "יהודית ודמוקרטית". באשר הפרדה מגדרית ביהדות נועדה דווקא "להגן על נשים" ועל כבודן, ולא מתוך זלזול, וההימנעות ממנה עלולה להוביל ל"ניצול מחפיר של הנשיות". עלינו לשוב ולקרוא ל"שיח ציבורי" כדי להסביר את הגישה היהודית בנושא.
לא תתגודדו בבית כנסת בו מתפללים יהודים מעדות שונות
שלום רב
מדובר בבית כנסת אשכנזי בנוסח ספרד כפי מנהג יהדות מזרח אירופה.
בבית כנסת זה מתפללים באופן קבוע יהודים מעדות שונות המתפללים בנוסחים שונים.
כיצד עליהם לנהוג באמירת הקדיש, בגישתם לפני התיבה ובעליה לתורה.
לענין ההברה
לענין הנוסח
עטיפת הטלית לש"ץ
בברכת התורה,
יאיר זמר
איסור כתיבת ספרי הקודש בשפה זרה
בס"ד לרב שלום, למדתי במסכת מגילה לגבי כתיבת ספרי קודש בלשון זרה ושם במשנה נפסק כדעת רשב"ג שאף ספרים, ולא רק תפילין ומזוזות, לא התירו שיכתבו בלשון אחרת חוץ מיוונית. וכן פסק הרמב"ם ואף כתב שאפילו ביוונית אסור שכבר נשתבשה הלשון היוונית. מה הדין היום ומהו ההיתר להדפסת תנ"ך כיום בשפות זרות ?