תכנים לקריאה נוספת
כיצד מתייחס הרמב״ם לשאלה על כהן המבקש לקחת גרושה כפילגש?
שלום רב,
בפשטות, האיסור המרכזי לכהנים לקחת גרושה/זונה/חללה הוא בקידושין:
שנאמר: לא יקחו
וכך משמע מספר המצוות ומהרמב"ם איסורי ביאה י"ז.
מה הדין לגבי כהן שרוצה לקחת פילגש גרושה אשר טובלת לנידתה?
אמנם נחלקו הפוסקים בהיתר פילגש בכלל, והרמב"ם אוסר
אבל לדעת המתירים פילגש שטובלת לנידתה, מדוע כהן יהיה אסור
לקחת פילגש גרושה?
ראיתי באוצר הפוסקים באבן העזר ו שמביא שיש לדעת הרמב"ם לכל
הפחות איסור דרבנן, ולא הבנתי מנלן?
כיצד ניתן ללמוד מהרמב"ם איסור דרבנן?
שליח ציבור שנזכר שכבר התפלל, מה עליו לעשות?
היש לדון אותו כדין שליח ציבור שנשתתק שיש להעמיד אחר במקומו ויתחיל ממקום שפסק?
האם ישלים תפילתו ע"מ להוציא ידי חובה את אלה שאינם יודעים להתפלל?
היש גדר ערבות (כל ישראל ערבים זל"ז) בתפילה כדין ברכת המצוות שאע"פ שיצא מוציא?
האם רשאים לצרף למנין חולה המרותק למיטתו שביתו סמוך לבית הכנסת?
היש נסיבות דומות שרשאי יהודי בוגר להצטרף למנין למרות שאינו נוכח עם הציבור בבית הכנסת?
הלכה ידועה עפ"י הרמב"ם והשו"ע שחבורות המחולקות בין החדרים מצטרפות לזימון, הניתן להקיש מהלכה זו לנידון דידן?
לדעת המתירים צירוף בנסיבות שכאלו, כיצד יסבירו את דין החצר הקטנה שנפרצה לחצר גדולה שנחשבות רשויות נפרדות?
האם ישנה מצוות עשה מן התורה להאמין בביאת המשיח ומה דינו של מי שאינו מאמין בזה?
הרמב"ם לא מנה כיבוש הארץ במנין המצוות, האם ניתן לפרש זאת שהרמב"ם מייחס חשיבות מועטת להתישבות ריבונית בארץ?
הרמב"ם קבע שמי שאינו מאמין בביאת המשיח ככופר בתורת משה ואין לו חלק לעולם הבא למרות שלא נמנתה על ידו במנין המצוות?
לאור החשיבות באמונה זו של ביאת המלך המשיח, האם רשאים אנו לחשב מתי הוא יגיע?
ד"ר רפאל מינס - הרמב"ם, אמונה ומדע
במסגרת ישיבת ראש חודש אייר ה'תשע"ח
נושא: עיונים במשנת הרמב"ם
מרכז קהילתי "מקור חיים", נתניה.