הקדמת הרמב"ם לספר המצוות חלק א

בנושא: קדושת ארץ ישראל ולשון הקודש

היש צורך לכבות הנר ולהוסיף שמן ע"מ שיחשב להדלקה שיוצאים בה ידי חובה?

"הדלקה אינה עושה מצווה", מדוע  חכמים לא הסתפקו בזאת אלא הוסיפו "ואין הנחה עושה מצווה"?

מה ניתן ללמוד מדין הנרות במקדש שהדלקתן מצווה מן התורה?

והרי חכמי ישראל גינו לכאורה את הנוהגים שחיה (כריעה) גם במצבים אחרים מעבר לאותם כריעות שתקנו חז"ל?

האם רשימת הכריעות שתקנו חכמים מחייבת כל יהודי או שיש הבדל בין תפילת כהן גדול או תפילת המלך?

האם ניתן לומר שתקנת חכמים לגבי מספר הכריעות מוגבלת לתפילת העמידה בלבד ואילו בשאר התפילה לא אסרו הכריעות?

האם איזכור ר"ח או שבת נקבע עפ"י זמן תחילת הסעודה למרות שנמשכה לאחר השבת?

מהי שיטתו של רבינו הרמב"ם בנושא זה שאין לו כל זכר בתלמוד?