כיצד יש להתייחס למצב שתיתה, האם כעמוד המקלח או שהאיסור הינו רק מדרבנן?
כשנוצרה שלולית שתן, כיצד יתרחק והרי אין לשנות מקום תפילתו?
מהן האפשרויות העומדות בפני המתפלל בנסיבות אלו כשהוא עטור תפילין?
תכנים לקריאה נוספת
לימודי רפואה בשבת
שלום הרב.
אני סטודנט לרפואה ועד כה לא למדתי לימודי חול בשבת מפני פסיקת הרמב"ם שאסור ללמוד בשבת אלא ד"ת. התחלנו השנה ללמוד חומר שהוא יותר פרקטי למקצוע וכרגע אני גם במילואים (ש משמרות באמצע שבוע שבהם אין לי אפשרות לעבד את החומר הנלמד) ויוצא שיש לי שבתות בהם יש לי יותר זמן ללמוד. האם אני יכול ללמוד לימודי רפואה בשבת?
הרב רצון ערוסי בראיון לגל"צ "צריכים להשתחרר מהתובנות הישנות שהאדם הוא הבעלים על גופו"
בתיה"ח יוכלו לקחת את איבריו של אדם שמת מוות מוחי, ללא צורך בהסכמת המשפחה או באישור קודם של הנפטר - כך מציע הרב רצון ערוסי, נציג הרבנות הראשית בוועדת ההיגוי של המרכז הלאומי להשתלות. הרב ערוסי אמר בגל"צ כי יש להקים בתי דין רבניים בבתיה"ח, שבמקרה של פגיעה בלתי הפיכה בגזע המוח, יאשרו לקיחת איברים מהנפטר
הנחיות לחולה שנאלץ במצוותו של הרופא ליטול תרופות גם ביום הכיפורים
הנאלץ מחמת חוליו לשתות תה ביום הכיפורים האם ישתה בעזרת תה מר או מים רגילים?
גידם שהתקינו לו יד ימין ביונית, האם חייב בהנחת תפילין על יד שמאל?
עד כמה תורת ישראל מספקת פתרונות לשאלות הלכתיות הנובעות מההתקדמות הטכנולוגית?
המחיר הכבד שתשלם החברה והלהט"בים אם יצרפו אותם לזכות לשכירת רחם?
בשיח הציבורי האחרון מדברים על זכות של זכרים שאינם יכולים לחיות עם אישה – להורות. מדוע אין מדברים על זכות הוולדות להורות נורמטיבית המקובלת ברוב האנושות?
ועוד ראוי לשאול, זכות זו מניין נולדה, הרי לפני שהמציאו את ההמצאה המדעית שנקראת פונדקאות הם לא יכלו להרות. ואם כן, איך נולדה פתאום זכות כזו? שהרי הם אנוסים ואינם יכולים ללדת בצורה טבעית.
ניתוח לאחר מיתה
בתשובה הרב יוסף מאשש (מים קדושים) התיר ניתוח לאחר מיתה אם יש תועלת שהרופאים ילמדו מזה לרפואה. הוא לא הסכים אם הנודע ביהודה שרק התיר אם יש חולה ’לפניני’. הרב משש כותב שאם הרופאים עושים את הניתוח בצינעה וכבוד אז אין ניבול. מה דעת כבודו בנושא. היום יש בקשה מהרופאים שכל מי שיש לו אלצהיימר יתרים את מוחו לאחר מיתה שנוכל ללמור איך לעזור בעתיד. האם מותר הדבר שיקחו את כל המוחים של אלו אם אלצהיימר.
כיצד מתייחסת ההלכה לחולי נפש במישור הממוני, הפלילי, צירוף למנין ועוד?
מי קובע את נורמת ההתנהגות של הפרט עד כדי קיטלוגו כ"שוטה" (חולה נפש), האם ביחס שונה לערכי החברה ממנה הוא בא?
כיצד נתייחס לאדם דיכאוני ומופנם, האם בגלל זה לא נצרפו למנין או לא ניתן תוקף למעשיו הקניניים?
מי שנקלע להתקפת טירוף, למרות שלפעמים הוא מתנהג באופן נורמלי, האם נקבע שהוא "בלתי שפיט" למרות שהוא מסוכן לציבור?
רוב בפיקוח נפש
לכבוד מו"ר שליט"א,
בפ"ב מהל' שבת ה"כ ביאר מארי את דעתו שתשובת "רבנו" לחכמי לוניל סי' שג בה מבואר שלדעת "רבנו" אזלינן בתר רובא בפיקוח נפש ודלא כשמואל ביומא פד ע"ב וכתובות טו ע"ב, לא נכתבה ע"י רבנו כלל ובאמת דעת רבנו לפסוק כשמואל דלא אזלינן בתר רובא בפיקוח נפש. זוהי דעת מארי בשיטת רבנו.