זימון עם הזכרת השם
לכבוד הרב שלום וברכה עשרה שאכלו יחד אבל לא כולם אכלו פת אלא חלק אכלו מיני מזונות או פיצוחים שונים. על - מנת לזמן עם "ברוך א - לוהינו" מהו מספר המינימלי של אוכלי הפת שאפשר לצרף את אלו שאינם אכלו פת? בכבוד רב: ש. רז
לכבוד הרב שלום וברכה עשרה שאכלו יחד אבל לא כולם אכלו פת אלא חלק אכלו מיני מזונות או פיצוחים שונים. על - מנת לזמן עם "ברוך א - לוהינו" מהו מספר המינימלי של אוכלי הפת שאפשר לצרף את אלו שאינם אכלו פת? בכבוד רב: ש. רז
שלום לכבוד הרב התעוררה מהי הכמות לברך בירכת המזון או בכלל. אצלנו בבית הכנסת בזמן סעודה שלישית יש קרקרים אוכלים איתם טונה ביצים כל מיני סלטים כל מיני (חצילים חומוס ועוד) השאלה האם כמות המזונות מצטבר עם הסלטים ל (216גרם) לברך בירכת המזון. או רק המזונות ל216 ולברך המזון.
תודה על הסבלנות של כבוד הרב.
מה מברכים במקרים האלה כל טוב
שלום לרב 1- איזה ברכה (ראשונה ואחרונה) מברכים על מאכל שנקרא פוזלי ברוטב 4 גבינות? רכיבי המאכל קמח דורום, שמנת מתוקה, עגבניות, ביצים, חמאה, מים יש גם גבינה ריקוטה פרמזן, שמנת, מוצרלה, שום, בצל
מי שאכל לחם (בימות החול) וטעה ובירך ברכת מעין שלוש, צריך לחזור ולברך ברכת המזון?
שלום כבוד הרב,
מה מברכים על אכילת קבוקים ובוטנים אמריקאים?
מה משמעות הזימון ומהי שיטת הרמב"ם במקרה דנן?
היש הבדל ברוב אוכלי הפת לחיוב הזימון בעשרה לעומת הרוב שלא התפללו לצירוף לתפילה?
מהי שיטתו של השו"ע בנדון, כאשר השלישי אוכל ירק או פרי או אף שותה האם יצטרף לזימון?
שלום לרב לשיטת הרמב"ם:
1. האם נוטלים ידיים לדבר שטיבולו במשקה גם לפירות ולדברי מאפה שמטבלים אותם במשקה או רק לירקות? שהרי הרמב"ם פוסק "הנוטל ידיו לפירות הרי זה מגסי הרוח". (באחת התשובות הרב פסק לי ליטול על טבילת בסקויט בכוס תה)
2. האם משקה לעניין הנ"ל הו אכל משקה או דוקא 7 המשקים? ומה המקור לכך? ישר כוחך, יוגב
ברשות הרב, שתי שאלות בבקשה:
1. כאשר אנו מתפללים תפילת מוסף אחת, שליח הציבור מקרא בקול עד שים שלום. האם זה נעשה בגלל ברכת כהנים? אם כן, אז יוצא שבתפילת מנחה רגילה שליח הציבור מקרא עד אתה קדוש בלבד, או שמא גם בתפילת מנחה שליח הציבור צריך להתפלל בקול עד שים שלום בדומה למוסף?
2. בברכת המזון מנהגינו שבעל הבית מברך ומוציא את כל בני המשפחה. האם כך הוא הדבר גם בברכת על המחיה? (ראיתי בתשובה קודמת של הרב שלפי שיטת רבינו "אכילת מזון" מדאורייתא כוללת את ברכת המזון וגם מזונות (על המחיה), ולכן היה נראה לי שגם בעל המחיה ניתן שבעל הבית יברך לבני המשפחה, כמו בברכת המזון. האם הסברה שלי נכונה?)
או לחילופין נחשב הוא כאנוס שרחמנא פטריה ויוכל לסעוד במועד הרצוי לו ללא חיוב בברכת המזון?
למה התכוונו חז"ל שפטרו מחיוב תרומות לכתחילה אנשים מוגבלים בכושר דיבור שאינם יכולים לברך?
וכיצד יאכל אדם מוגבל שכזה פרות טבל והרי כשהוא מפריש תרו"מ אינו יכול לברך?