מבשרת ציון ט"ו פורים
שלום הרב
אני מתגורר במבשרת ציון האם לפי שיטת הרמב"ם אנו בסמוך ונראה ולכן פורים כמוקפין בט"ו
בקו אוורי בין מבשרת לירושלים בתוך הקילומטר נמצא בית הקברות הר המנוחות האם חשיב כחלק מהעיר? [הר נוף בקו אוירי כקילומטר ו15 מטרים.
תודה
מגילות רבות מציגות את עשרת בני המן בטור הנפרס על עמוד שלם. האם זו דרישה מחייבת, ומה היה המנהג הקדום? הבירור מפריד בין הקריאה בנשימה אחת, צורת הכתיבה המיוחדת וגודל השטח שהיא תופסת, ומתמודד גם עם השמטת דין הכתיבה בנוסח הרמב״ם.
🎧 האזינו לבירור צורת הכתיבה, למנהג הקדום ולגבול שבין פסק מפורש להצעה פרשנית.
יש להבחין בין שלושה עניינים: קריאת עשרת בני המן בנשימה אחת, כתיבתם בצורה מיוחדת ופריסת הכתיבה על עמוד שלם. אין להסיק מדרישה באחד מהם שכל האחרים נדרשים באותה דרך.
הרמב״ם בהלכות מגילה, פרק שני, פוסק לקרוא את עשרת בני המן ואת המילה ועשרת בנשימה אחת, כדי להודיע שנהרגו כאחד. הוא מביא גם את דיני תפירת המגילה ופרישתה כאיגרת, אך אינו קובע כאן שצריך לכתוב את השמות זה על גבי זה כשירת האזינו.
המגיד משנה שואל על ההשמטה, שהרי במסכת מגילה, דף טז עמוד ב, נידונה צורת השירה. הובאו דברי פוסקים שפירשו את הסוגיה על כתיבת עשרת בני המן אריח על גבי אריח ולבנה על גבי לבנה, כסימן שאין תקומה למפלתם.
הדיון מעלה קושי ממשי: אם הדבר נלמד מן התלמוד ואף משתמע בירושלמי כמעכב, מדוע לא הובא כך אצל הרמב״ם? אין להתעלם מן הקושי או להעמיד את כל הפוסקים בדעה אחת.
השולחן ערוך, סימן תרצא סעיף ג, פוסק כתיבה בצורת שירה מסוימת ומביא פסול כשלא נעשתה כך. אולם גם בדברים אלה אין קביעה שכל עשרת השמות צריכים להשתרע על מלוא העמוד.
מהרי״ץ בעץ חיים מביא מחלוקת במגילה שבה נכתבו עשרת בני המן בחצי דף, כשהמילה איש בראש השיטה והמילה ועשרת בסופה, ומתחתיהם נמשכו שורות אחרות. כנגד הדעה הפוסלת קריאה במגילה כזאת הובאו דברי גינת ורדים שאינו רואה סיבה למנוע את הקריאה בה.
לפי הביאור המובא מגינת ורדים, סוף הדף שבדברי מסכת סופרים אינו בהכרח התחתית של עמוד המגילה כולו, אלא סוף הסידור המיוחד של עשרת בני המן. מכאן הסיוע למנהג הקדום שלא פרס את הכתיבה על עמוד שלם.
מדברי מהרי״ץ נלמד שבתימן נהגו לכתוב את עשרת בני המן זה על גבי זה גם בחלק מן העמוד, ומתחתיהם שורות נוספות. הפריסה על מלוא העמוד חדרה כמנהג מאוחר יותר.
עוד נאמר שבנוסחים קדומים יותר לא נמצא ביטוי מחייב גם לדין צורת השירה עצמו. מתוך כך נפתח הבירור בשיטת הרמב״ם, בנפרד מן העדות המאוחרת יותר שמביא מהרי״ץ.
הועלתה אפשרות שהרמב״ם ראה בדברי הכתיבה דרשה ולא הוראה מחייבת, או שהייתה לפניו גרסה אחרת. אלו הצעות לביאור ההשמטה, ולא נוסח מפורש שהרמב״ם כתב בהלכותיו.
על יסוד ההבחנה בין דין הקריאה שהובא במפורש לבין דין הכתיבה שלא הובא, נראים הדברים בבירור זה שלפי שיטתו צורת השירה אינה מעכבת בעשרת בני המן. יש לשמור מסקנה פרשנית זו לצד הדין האחר שנפסק בשולחן ערוך, ולא להפכה להיתר מוסכם לכל השיטות.
צורות כתיבה עוברות בין סופרים וקהילות. הובאו כדוגמאות סידור של ראשי עמודים באות ואו ופתיחת עמודים במילה המלך. המראה המוכר במגילה חדשה אינו מוכיח שזו דרך הכתיבה המקורית של יהודי תימן.
מגילות האבות המתוארות לא הושתתו על סידורים אלה, ונשמרה בהן צורת הפרשיות הסתומות. לכן יש לבחון מנהג לפי מקורו ועדותו, ולא לפי שכיחותו במוצר העכשווי בלבד.
מסקנת הדברים
אין הכרח לפרוס את עשרת בני המן על עמוד שלם, והובא בסיס למנהג כתיבתם בחלק מן הדף. שאלת עצם צורת השירה היא שאלה נפרדת, ובה נשמר ההבדל בין פסק השולחן ערוך לבין ההבנה המוצעת בשיטת הרמב״ם.
האם עשרת בני המן חייבים להיכתב על עמוד שלם במגילה?
לא לפי הבירור כאן. הובאה עדות למנהג קדום שבו נכתבו זה על גבי זה בחלק מן העמוד, ושורות נוספות נכתבו תחתיהם. אין לערבב שאלה זו עם עצם צורת השירה.
האם כל הפוסקים מסכימים שצורת השירה אינה מעכבת?
לא. בשולחן ערוך הובא דין מעכב בצורת הכתיבה. לעומתו מוצעת כאן הבנה בשיטת הרמב״ם שלפיה אין הדבר מעכב, על יסוד השמטת דין הכתיבה. זו מסקנה פרשנית ולא דעה מוסכמת של כל הפוסקים.
מה פסק הרמב״ם במפורש לגבי עשרת בני המן?
הוא פסק לקרוא את עשרת בני המן ואת המילה ועשרת בנשימה אחת, כדי להודיע שנהרגו כאחד. הבירור מבחין בין דין הקריאה המפורש לבין דין צורת הכתיבה שאינו מופיע בדברים שנדונו.
כיצד הוסברה האפשרות לכתוב את השמות בחלק מן הדף?
בדברי גינת ורדים שהובאו מוסבר שסוף הדף יכול להתייחס לסוף סידור הכתיבה המיוחד, ולא בהכרח לתחתית עמוד המגילה כולו. הביאור משמש סיוע למנהג שבו נכתבו שורות נוספות מתחת לשמות.
האם ההסבר להשמטת דין הכתיבה אצל הרמב״ם ודאי?
לא. הוצעו אפשרויות של ראיית הדברים כדרשה או של גרסה אחרת. אין להציג אפשרות זו כציטוט מפורש מהרמב״ם או כפתרון ודאי לכל הקושי.
האם סידור עמודים נפוץ במגילות חדשות מוכיח שזה המנהג הקדום?
לא. צורות כתיבה עוברות בין סופרים וקהילות. בבירור הוזכרו סידורים מאוחרים שאינם מוכיחים את מנהג יהודי תימן הקדום, ויש לבחון את המקור והעדות לכל מנהג.
שלום הרב
אני מתגורר במבשרת ציון האם לפי שיטת הרמב"ם אנו בסמוך ונראה ולכן פורים כמוקפין בט"ו
בקו אוורי בין מבשרת לירושלים בתוך הקילומטר נמצא בית הקברות הר המנוחות האם חשיב כחלק מהעיר? [הר נוף בקו אוירי כקילומטר ו15 מטרים.
תודה
היש קשר בין קיום מצוות צדקה לבין מצוות מתנות לאביונים בימי הפורים ומה יעודה של מצווה זו?
האם ניתן לצאת ידי חובת מצוות מתנות לאביונים בנתינת כלים, במתן כסות, במחילת חובות לעניים או אף במתן שיק?
העני המקבל, האם רשאי לשנות יעוד הכספים שקבל כמתנות לאביונים?
כבוד הרב ערוסי השלום והברכה יש לי שתי שאלות לקריאת המגילה א - האם אצל התימנים או בעדות הספרדיות נוהגים לעשות רעש כשקוראים במגילה ל -"המן"? ב - איך צריך שיכתב במגילה בכל, המילים בפרק ח' פסוק 11? "להשמיד להרג ולאבד" (בלי ו' במילה להרג)? או "להשמיד ולהרג ולאבד (עם ו' במילה ולהרג)?
תודה לכבוד הרב יעקב
לק"י
לכבוד הרב שלום.
בעניין שתיה לבסומי בפורים,לפי דרכו של מארי קאפח כיצד ננהג?
בהערכה רבה
מה דעת הרב בעניין קריאת המגילה ברמקול?
שלום הרב, האם מחלל שבת יכול לקרוא את המגילה עבור אשתו?
תודה
לדעת הפוסקים שרמת החיוב של הנשים שונה מרמת חיוב של
לכבוד מו"ר הרב רצון ערוסי הי"ו בהלכות מגלה וחנוכה פ"א הלכה ח' (מה' מכון מש"ה) כותב הרמב"ם על שלושה מצבים של התכנסויות והגדרות של כפר ועיר.
1) המקרה הראשון - כפר שבו האנשים אינם מתכנסים בשני וחמישי ולכן יקראו בזמנה דהיינו ב - יד'.
2) מקרה שני - עיר שאין בה עשרה בטלנין קבועין בבית כנסת וכו' דינה ככפר ומקדימין וקוראין ביום הכניסה דהיינו בשני וחמישי.
שלום לכבוד הרב
מה עדיף לקרוא את המגילה בציבור לא בנוסח תימן ובהתחשב לש"צ אין מגילה כשרה לדעת רבנו או לקראה ביחיד עם מגילה כשרה מגוויל ובנוסח תימן
תודה רבה