באמצע קריאת המגילה גילית שהמחשבה כבר במקום אחר. האם איבוד הריכוז דומה להחסרת פסוק, ומה ההבדל בין מי שבא לקיים מצווה למי שמתאמן על הקריאה? בירור הלכות הרמב״ם מציב גבולות נפרדים לסדר הקריאה, לשמיעת המילים, להבנת הלשון ולכוונת הלב.
עקבו אחר הקריאה מתוך ספר ובחנו בנפרד: האם שמעתם את המילים, האם נשמר סדרן והאם באתם לקיים את המצווה. האזינו לשיעור המלא לבירור ההבדל בין חוסר ריכוז, חוסר שמיעה ומטרת קריאה אחרת.
פסוק שנשמט אינו מושלם בסוף
הקורא את המגילה למפרע אינו יוצא ידי חובה. עלינו לזכור את אירועי הפורים כסדר שבו נעשו, ולכן אין להקדים בקריאה מעשה מאוחר למעשה הקודם לו. מי שדילג על פסוק, או לא שמע אותו מפני שהתנמנם, אינו יכול להמשיך עם הקורא ולתכנן להשלים את הפסוק החסר לאחר סיום המגילה. עליו לחזור לפסוק שהחסיר ולהמשיך ממנו לפי הסדר.
כך גם מי שהגיע לבית הכנסת כשהציבור כבר קורא בחלקה המאוחר של המגילה. אין הוא קורא תחילה את המחצית האחרונה עם הציבור ואחר כך את הראשונה. אף אם כל מחצית בפני עצמה נקראת כסדרה, ואף אם הוא מבקש לזכות בקריאה בציבור, סדר המגילה כולה נשאר תנאי בקריאה. מי שלא שמע את התחלתה צריך להשלים קריאה שלמה כסדרה.
הפסקה בקריאה: כשרות בדיעבד אינה דרך מומלצת
לעומת שינוי הסדר, קריאה לסירוגין אינה בהכרח פוסלת. מי שקרא, שהה וחזר לקרוא, יוצא ידי חובה כשנשמר הסדר, אפילו אם השהייה ארוכה כדי זמן קריאת המגילה כולה. בשיעור מובאים דברי הפוסקים שגם שיחה שאינה מעניינה של הקריאה אינה בהכרח פוסלת בדיעבד. אין זו הוראה להפסיק ולשוחח: אפשר שאדם לא נהג כראוי, ובכל זאת הקריאה נחשבת לו בדיעבד.
בהקשר זה נזכר מנהג של קריאה לנשים בתימן תוך כדי הפסקות בסעודה או בהתכנסות, בלי ברכה באותה צורת קריאה. המנהג מתואר כקריאה שאינה מהודרת, ולא כהמלצה לארגן כך את הקריאה. בדורות קדומים קראו לנשים גם בתרגום הערבי של רבנו סעדיה, מתוך מגילה כתובה, כדי שיוכלו להבין ולהיות קשורות לסיפור.
מן הכתב ולא מתרגום הנעשה בעל פה
קריאת המגילה כולה, או רובה, בעל פה אינה מוציאה ידי חובה. לעומת זאת נזכר מצב שבו רוב הקריאה נעשה מן הכתב ומיעוטה הושלם בעל פה, למשל כשמילים חסרות או מטושטשות. יש להבחין בין מצב כזה לבין קריאה שלמה מן הזיכרון, ואין ללמוד מכאן שדרך הקריאה הראויה לכתחילה היא לדלג על הכתב.
ההבחנה בין כתב לקריאה בעל פה עומדת גם במרכז דין התרגום. כאשר לפני הקורא כתובה מגילה בעברית, והוא מתרגם אותה תוך כדי הקריאה לשפה אחרת, המילים שהוא אומר אינן הטקסט הכתוב שלפניו. זו נחשבת קריאה בעל פה בשפה האחרת, ולא קריאה מתוך מגילה הכתובה באותה לשון.
מה צריך להבין בשפת הקריאה?
הרמב״ם מבחין בין לשון הקודש לבין לשונות אחרות. בשמיעת המגילה בלשון הקודש נאמר שגם מי שאינו יודע את פירוש הדברים יוצא ידי חובה. במהלך השיעור מובאות שתי דרכים להבין את המעלה הזאת: מעלה עצמית של הלשון, לעומת הפירוש שלפיו אין צורך להבין כל מילה, אך נשארת הבנה בסיסית של עניין המגילה.
לפי הפירוש השני, אין להשוות מי שאינו יודע פירוש של מילים מסוימות למי שאינו מבין כלל מה הוא שומע, ואפילו אינו מזהה את הסיפור. השיעור מציג את המחלוקת ואינו מטשטש אותה לטענה מוסכמת שכל מי שאינו מבין מילה אחת יוצא באותה דרך. בלשונות אחרות נדרשת הכרת הלשון שבה קוראים.
גם היוונית נזכרת בדין המקורי כמקרה מיוחד. בהמשך נידונים דברי הרמב״ם בהלכות ספר תורה על השתבשותה ואובדנה של היוונית הקדומה. מכאן עולה שאין להחיל בפשטות את המעמד הקדום הזה על כל יוונית שבשימוש כיום. השיעור מציע לקשר בין ההלכות, ומדגיש את הצורך בהבנת השפה כאשר אין מדובר בקריאה בעברית.
שפת המילים וצורת האותיות אינן אותו דבר
יש הבדל בין לשון המגילה לבין הגופן שבו היא כתובה. לפי פירוש רבותינו בתימן, המובא גם בשתילי זיתים ובדיון בכסף משנה, מגילה הכתובה בערבית באותיות אשוריות עדיין יכולה להיקרא מתוך הכתב בערבית. אין כאן תרגום הנעשה בשעת הקריאה; המילים הערביות עצמן כתובות לפני הקורא.
לפי דרך זו, הדרישה להתאמה בין הכתוב לנקרא עוסקת בשפת המילים, ולא בהכרח בהתאמה בין השפה לצורת האותיות. מנגד, נזכרים פוסקים המחייבים גם התאמה של צורת הכתב לשפה. המגילות המתוארות בשיעור, הכתובות בתרגום רבנו סעדיה, משמשות עדות למנהג המסוים, ואין להפוך דיון זה לאמירה שאין כל מחלוקת בעניין.
כוונה למצווה אינה ריכוז מושלם בכל מילה
הקורא את המגילה בלי כוונה לצאת ידי חובה אינו יוצא. דוגמאות לכך הן מי שכותב את המגילה, מגיה אותה או דורש אותה במסגרת לימוד, וכן מי שמתאמן לקראת קריאה אחרת. העיסוק הזה יכול לכלול קריאה מדויקת, אבל מטרתו אחרת. אם הוא מבקש לצאת גם כעת, עליו להתכוון לכך.
גם במי שכותב את המגילה וקורא תוך כדי כתיבתה, אין די בכוונה לבדה אם הוא קורא מתוך הקטע החלקי שהוא כותב כעת. עליו לקרוא מתוך מגילה שכולה כתובה בשעת הקריאה, כגון הספר השלם שממנו הוא מעתיק.
עם זאת, מי שבא לבית הכנסת בפורים לשמוע מקרא מגילה מבטא בדרך כלל במעשיו את כוונתו. אין הכרח שיאמר נוסח כוונה מיוחד, ואף אין צורך להפוך את הכוונה לפעולה מלאכותית של חזרה על משפט במחשבה. השאלה היא מה פשר המעשה: אם כשישאלוהו ישיב שבא לקיים מקרא מגילה, הרי זו הכוונה הנדרשת. כך גם הקורא כדי להוציא את השומעים. אין כאן ביטול של הצורך בכוונה, אלא בירור כיצד היא מתקיימת.
יש להבחין בין הכוונה הזאת לבין ריכוז רצוף בתוכן. אדם שישב לשמוע את המגילה, לא נרדם ושמע את הקריאה, אינו נפסל רק מפני שמחשבתו נדדה. לעומתו, מי שישן ולא שמע, או החסיר בפועל מילים, אינו נעשה כמי ששמע אותן רק מפני שבא לבית הכנסת. לשם הקשבה מסודרת ראוי להחזיק ספר ולעקוב אחר הקריאה, גם אם אין בידו מגילה כשרה משלו.
הברכה מבטאת אף היא את הכוונה למצווה: אדם המברך מודיע במעשהו שאין זו פעולה סתמית. בשיעור מובא בשם רבי יום טוב בן אברהם אשבילי שטעם ברכת המצווה הוא להביא לכוונה לשם המצווה. אולם הברכות אינן מעכבות את עצם הקריאה, ואין ללמוד מהיעדר ברכה שהמעשה נעשה בהכרח בלי כוונה. בסיום מודגש שעקרון הכוונה חשוב גם במצוות קבועות, כגון קריאת שמע, ולא רק במצוות החוזרות פעם בשנה.
מסקנת הדברים
יש לקרוא או לשמוע את המגילה כסדרה, להבחין בין קריאה מן הכתב לבין השלמה בעל פה, ולתת את הדעת לשפת הקריאה ולכוונה לצאת ידי חובה. נדידת מחשבה אצל מי ששמע ולא נרדם אינה דומה להחסרת פסוק. ההקפדה על הכוונה נדרשת, אך אין הכרח בנוסח מיוחד כשהמעשה עצמו מבטא שבאנו לקיים את המצווה.
מה עושים כשפסוק מן המגילה לא נקרא או לא נשמע?
חוזרים לפסוק שהוחסר וממשיכים ממנו לפי הסדר. אין ממשיכים בקריאה ומסיימים בהשלמת הפסוק החסר, מפני שזו קריאה שלא כסדרה. התנמנמות שגרמה לאי־שמיעת פסוק אינה זהה לנדידת מחשבה אצל מי ששמע את הקריאה.
האם המאחר לבית הכנסת יכול לקרוא את הסוף עם הציבור ואת ההתחלה אחר כך?
לא. גם אם כל חלק בפני עצמו נקרא כסדרו, אין לקרוא את מחציתה האחרונה של המגילה לפני הראשונה. הרצון להצטרף לקריאת הציבור אינו דוחה את החובה לקרוא את המגילה כולה לפי סדרה.
האם הפסקה ארוכה באמצע קריאת המגילה פוסלת אותה?
לא בהכרח. מי שקרא, שהה וחזר לקרוא כסדר, יוצא ידי חובה אפילו אם ההפסקה ארכה כדי זמן קריאת המגילה כולה. בשיעור נזכרת גם כשרות בדיעבד כששוחח בינתיים, אך אין בכך המלצה להפסיק או לשוחח לכתחילה.
האם מותר לתרגם בעל פה מגילה עברית לשומע שאינו מבין עברית?
תרגום הנעשה במהלך הקריאה מתוך מגילה הכתובה בעברית נחשב לקריאה בעל פה בשפה האחרת. יש להבחין בינו לבין קריאה מתוך מגילה שהטקסט שלה כתוב בשפת התרגום. בשפה אחרת נדרשת גם הבנת הלשון בידי השומע.
האם מגילה בערבית חייבת להיות כתובה באותיות ערביות לפי כל הדעות?
לא לפי כל הדעות. לפי פירוש רבותינו בתימן המובא בשיעור, אפשר שהמילים יהיו בערבית והאותיות אשוריות, משום שהקורא קורא את הטקסט הכתוב לפניו. נזכרת גם דעה המחייבת התאמה בין צורת הכתב לשפה, ולכן אין להציג את ההיתר כמוסכם על הכול.
האם מי שמחשבתו נדדה בשעת הקריאה צריך להתחיל מחדש?
מי שבא לשמוע מקרא מגילה, לא נרדם ושמע את הקריאה, אינו נפסל רק מפני שמחשבתו נדדה. יש להבדיל זאת ממי שלא שמע מילים או פסוקים בפועל. ראוי לעקוב מתוך ספר כדי לסייע להקשבה, אך הכוונה לצאת ידי חובה אינה זהה לריכוז מושלם בכל רגע.
האם חייבים לומר או לחשוב נוסח כוונה מיוחד לפני הקריאה?
לא. כאשר המעשה עצמו מבטא שבאנו לקיים מקרא מגילה, כגון ההגעה לבית הכנסת לשם הקריאה, הכוונה יכולה להתקיים גם בלי נוסח מיוחד. הצורך בכוונה נשאר; הוא מתברר לפי מטרת המעשה, ולא רק לפי אמירת משפט.
מה הדין במי שקורא כדי להתאמן או להגיה את המגילה?
מי שקורא למטרה אחרת, כגון אימון, הגהה או לימוד, אינו יוצא רק מכוח עצם אמירת המילים. אם הוא רוצה לצאת גם בקריאה הזאת עליו להתכוון לכך. זהו ההבדל בין קריאה שמטרתה אחרת לבין מי שבא מלכתחילה לקיים את המצווה.
Full text
תכנים לקריאה נוספת
לברך שהחיינו על תחפושת
" מה שכבוד הרב הורה שאפשר לברך שהחיינו על תחפושת,
אז בבית המדרש הקשו, ואשמח לתשובתו.
הקשו כך:
"הרי עיקר ההנאה בה הוא שמח הינה על התפאורה היוצאת מן הבגד בלבד, ולא על הבגד עצמו שאין בו ממש (אף אם עמיד הוא), ועל שמחה לבד אין מברכים שהחיינו.
בגד שכל מהותו הינה חיצונית, עד כדי שניטל ממנו שם בגד, כגון תחפושת שמחמת כך ניתן לעשותה מחומרים זולים ופשוטים ולא איכותיים מבחינת חוזק, חסר בשם בגד ולא יברך עליו. ולעומת זאת בגד יפה שאדם נהנה ללובשו, ולהתהדר עמו כלפי הסובב פשוט שהוא בגד ומברך עליו.
מה דעת הרב
האם להסיר מקל ממגילת אסתר, והאם מתנות לאביונים הן מדין צדקה?
1. רכשתי לפני שנים מגילה עם מקל (עץ חיים). שמעתי שיעור מהרב ארז רמתי שליט"א שבו הוא מורה להוריד את המקל מהמגילה מהסיבות הבאות:
א. זה נגד המנהג
ב. בעיה הלכתית מוציא את המגילה מתורת אגרת והופך אותה לספר.
הרב רמתי ציין בשיעור שכך גם מורה הרב פנחס קורח שליט"א. מהי דעתו של מו"ר?
2. האם מתנות עניים בפורים הם מדין צדקה ויש לפעול לפי כללי הצדקה
(לדוגמא קדימות לעניי עירך וכו') ?
מה הופך את שמחת פורים לשמחה של מצווה?
נפילת אפיים
שלום לכבוד הרב מדוע בסידור שיח ירושלים נאמר (לאחר תפילת מנחה בהערה), שמשמע מדברי הרמב"ם (בהל' תפילה פ"ה הל' יד) שאין נפילת אפיים בי"ד וט"ו אדר א? כיצד הבינו כן? בברכה ובתודה
קריאת מגילה + סעודת פורים + משלוח מנות.
לכבוד כבוד מורי ורבי.
בשבוע שעבר נשאתי אישה.
השבוע שכרתי דירה בירושלים, (זמנית), לחודש ימים.
אמור לעבור לישוב "אלעד".
היכן עלי לקרוא מגילה ?, היכן לשלוח מנות ?, היכן לסעוד ס. פורים?, האם עלי לחוג גם ע"פ מנהג ירושלים?.
בברכת התורה
מגילה בלי טעויות: מתי אפשר להוסיף ניקוד?
מדוע הקדימו בני הכפרים את קריאת המגילה?
קטן בארבע הפרשיות: מה באמת מעמדו של המפטיר?
מי שיצא י"ח וחוזר וקורא המגילה לאשתו ובני ביתו - האם חוזר על הברכות כולל שהחיינו?
עקרונית - האם אדם רשאי לברך שהחיינו עבור אחר. לדוגמה: הבונה מעקה לאחר - מי מברך, בעל הבית או הבונה בפועל?
מתנות לאביונים בפורים ע"י העברה בנקאית
מה לעשות עם מתנות לאביונים לפורים ע"י העברה בנקאית ולא בו ביום של פורים?