קבלה וזוהר
שלום לרב. מה דעתו של הרב לגבי מנהגים וקטעי תפילה שמקורם מהקבלה בכלל ומהזוהר בפרט? האם יש סידור, למעט סידור הרס"ג שהוא מחקרי יותר, שבו לא נכללים קטעי תפילה הלקוחים מהזוהר? תודה.
שלום לרב. מה דעתו של הרב לגבי מנהגים וקטעי תפילה שמקורם מהקבלה בכלל ומהזוהר בפרט? האם יש סידור, למעט סידור הרס"ג שהוא מחקרי יותר, שבו לא נכללים קטעי תפילה הלקוחים מהזוהר? תודה.
מה עלינו לעשות כאשר יש כאלו שמאריכים ומעכבים את שאר הציבור, כי הם נחוצים להשלמת מניין העונים לחזרת הש"צ?
מדוע לא דנו במשנה ובתלמוד בנסיבות של שכחה שכזו והרי קרובה יותר השיכחה בתקופתם?
האם ציבור יכול להחליט לקרוא בס"ת שלא ע"פ זמנים שתיקנו חכמי ישראל או להוסיף על מס' העולים?
מה תהיה תקנתם של ציבור בנסיבות אלו לפי שיטת הרמב"ם או לשיטת האחרונים?
א. אני אשכנזי, להבנתי המבטא התימני הוא המדויק ביותר. האם כדאי לשנות מבטא? האם יש טיעון של מסורת אבות? הרי אבותי הקדומים, להבנתי, דיברו וחיו במבטא תימני אז מה נחשב מנהג אבות, והאם הוא מחייב.
תודה
לכבוד הרה"ג רצון ערוסי שליט"א. יורנו רבינו:
א. ליד בית מגורי יש בית כנסת של שאמים, שבמנחה של שבת, לפני הוצאת ס"ת, אומר אחד מהקהל (זקן, עולה חדש מתימן) כעין התרת נדרים. האם הוא נוהג כהלכה?
ב. מה דין הפסק בתפילה (לא י"ח) לקדושה (כל שלושת הקדושות). לדוג: אם אני ב"סדר היום" אומר "אשרי" והחזן הגיע כבר לקדושת "ובא לציון" האם אני צריך להפסיק, לענות, ולהמשיך, או להתעלם ולהמשיך כסדר? אם אני ב"יוצר" ועוד לא הגעתי לקדושה והחזן כן הגיע, האם מותר לי לענות או לא? (וכן הלאה).
מהי שיטתו של רבינו הרמב"ם באמירת תחנון בתפילה ?
לשיטת האחרונים, היש לומר תחנון כשהחתן מתפלל עמם בבית הכנסת כמו דין האבל בביהכ"נ או לא?
מהי שיטת יהודי תימן באמירת תחנון בתפלה בנסיבות האמורות?
לק"י יורינו רבינו:
א. האם לפי הרמב"ם לא אומרים תחנון במנחה שלפני ר"ח וכדו'?
ב. יש בביהכנ"ס אדם שאינו יודע לקרוא טוב וכו' ולכן נותנים לו לקרא את הכוהנים בתפילת י"ח במקום הש"צ 0גם כשהוא לא כהן) האם הדבר מותר? בברכה.
הרי ישנן מצוות חשובות מאוד כגון יראת ואהבת ה' וגם מצוות תלמוד תורה שלא נכנסו לאלו העשרה? ואילו לעשרה נכנסו מצוות שלכאורה אינן יסודיות כגון לא תחמוד ולא תענה...
איזו משמעות שבכלל לעשרה דברות אלו ויחודן, הרי הכל נאמר בסיני. אומרים בשם חכמינו שאלו העשרה כוללים כל התורה היאך נוכל להבין זאת?
שמעתי שמועה לבאר שאלו המצוות והלאוין נבחרו דוקא היות שבהן היה צריך אותו דור שלעבדי מצרים חיזוק מיוחד. האם פירוש זה ייתכן?
לק"י לק"י האם כש"צ אומר לדור ודור ניתן לומר אתה קדוש ולסיים עם הש"צ ביחד את הברכה? כי זה לא מעשי לחכות שהש"צ יסיים את הקדושה ימשיך ל'אתה חונן' ורק אז אנו נתחיל 'אתה קדוש' - יוצא שאנו נרדוף אחרי הש"צ כדי להדביק את הקצב ואין לך בלבול הדעת גדול מזה. הרי מורי זצ"ל בעצמו כותב על מי שמסיים 3 תיבות לפני הש"צ ועונה אמן שיש בכך טרוף הדעת, ק"ו שלהדביק את הש"צ באיחור של ברכה שלמה יש בכך טרוף הדעת שיטתו של מורי זצ"ל לא ברורה
1. האם ניתן ללהתפלל כמו שהעלתי בתחילת דברי?
2. האם מורי היה מסכים לשיטה זו?
תודה רועי
מה דינם של הציבור שסיימו תפילת הלחש ופסעו לאחור, האם ישנו איסור לחזור למקומו בחזרת הש"צ?
היש הבדל בין דין הציבור בשאלה זו ובין דין הש"צ שסיים תפילת הלחש ופסע לאחוריו?
האם האיסור לחזור למקום שעמד בתפילת הלחש מוגבל עד שמגיעים בחזרת הש"צ לקדושה?