מנחה ערבית
שלום כבוד הרב,
אצלנו ביישוב נוהגים כל יום להתפלל מנחה ערבית ממש צמוד אחד אחרי השני,דהיינו איך שהחזן מסיים "אחד ושמו אחד" מייד הוא מתחיל "והוא רחום" מתפללים ונפטרין לבתיהם.
שאלתי היא,
האם אין בדבר משום לא לעשות את המצוות חבילות חבילות?
שלום כבוד הרב,
אצלנו ביישוב נוהגים כל יום להתפלל מנחה ערבית ממש צמוד אחד אחרי השני,דהיינו איך שהחזן מסיים "אחד ושמו אחד" מייד הוא מתחיל "והוא רחום" מתפללים ונפטרין לבתיהם.
שאלתי היא,
האם אין בדבר משום לא לעשות את המצוות חבילות חבילות?
שלום לכבוד הרב!
אני רוצה לקרוא תהילים של יום לאחר תפילת שחרית האם אני צריך להוריד את התפילין או שאפשר להשאר איתם ולקרוא תהילים?
תודה, יוסי
שלום למארי ערוסי, כת"ח אשאל, האם מותר להתפלל קטעי ברכות במקום מטונף (ללא הזכרת שם ה') כגון: אתה סומך נופלים, רופא חולים, סומך נופלים, מתיר אסורים ומקיים אמונתו לשני עפר'. האם דברים אלו נכללים ב'דברי קודש' (הל' ק"ש פ"ג ה"ד) שאסור לאמרם בבית הכסא? האם מותר לפנות לה' בצחות לשוני ולבקש בקשות (ה' עזור לי,
תודה על כל חסדיך וכדומה) כאשר אני במקום מטונף? ברוך תהיה
שלום לכבוד הרב,
בקריאת שמע שעל המיטה אומרים "ואל יבהילוני חלומות רעות". חלום כידוע זה זכר, למה אנו עדיין אומרים חלומות רעות ולא חלומות רעים? והאם ככה באמת צריך לומר?
תודה רבה מראש לכבוד הרב
האם המכירות של קטעי תפילה או מברכים הינם בעלי אופי של מקח וממכר כמכירות פומביות?
אם התחייבויות אלו הן בעלי אופי של נדרים, האם יש לועד בית הכנסת זכות לתבוע מהקונה שישלם את נדרו דווקא לבית הכנסת?
בידוע שמכירות אלו מסייעות לתחזוקת בית הכנסת, מהם גבולות השימוש בהם ע"מ להימנע ממכשולים בעיקר בדיני ממונות?
ראיתי אנשים שאומרים בשכמל''ו אחרי שהחזן אומר ברכו לפני עלינו לשבח במקום לענות....
האם זה נכון?
רבינו בהלכות קריאת שמע אומר שקריאה לסירוגין יצא ומצד שני אסור לומר שלום בין הפסוקים אלא אם מתיירא ממנו... אם הקורא אמר שלום בין הפסוקים למישהו שהוא לא מתיירא ממנו יצא? כמו מי שקורא
?לסירוגין יצא
ל"קי לכבוד מורנו ורבנו
1. האם לשנות מנוסח תפילה, יש משום לא תטוש
שלום רב לכבוד תורתו
מחילה מכבודך. תורה היא וללמוד אנו צריכים.
1. מי שאינו בטוח שנזקק לנקביו המעכבים תפילה. רק חש מיחושים שונים.
א. האם צריך להימנע מלהתפלל כדי לבדוק עצמו?
ב. כנ"ל האם מותר הוא לאמר פסוקי דזמרה?
ג. אם בדק ולא מצא. או שיש לו עצירות. האם הותר לו להתפלל או שיעכב עצמו מתפילה עד שיפנה?
2. הגמרא במסכת ברכות דף כ"ג ע"א: "הנצרך לנקביו - אל יתפלל, ואם התפלל - תפילתו תועבה" האם מותר לו להשלים מניין כעשירי ללא עמידה לתפילה במציאות שיכול לשהות כמה דקות באופן סביר?
והרי חכמי ישראל גינו לכאורה את הנוהגים שחיה (כריעה) גם במצבים אחרים מעבר לאותם כריעות שתקנו חז"ל?
האם רשימת הכריעות שתקנו חכמים מחייבת כל יהודי או שיש הבדל בין תפילת כהן גדול או תפילת המלך?
האם ניתן לומר שתקנת חכמים לגבי מספר הכריעות מוגבלת לתפילת העמידה בלבד ואילו בשאר התפילה לא אסרו הכריעות?