ספרים
שלום מורי
האם אפשר לפי רבינו להאשיר ספר פתוח לזמן רב
תודה
שלום מורי
האם אפשר לפי רבינו להאשיר ספר פתוח לזמן רב
תודה
1 לגבי העליה לקברי צדיקים.
בכלל בנוגע לעלייה לקברי צדיקים
ומה מיוחד בהדלקת נר נשמה לצדיקים.
2 והאם יש חובה לעמוד בקריאת ספר תורה להורים ולדודים?
במצב זה כשאין זרם חשמלי בנורות ובשקעים, האם מותר בשבת להרים ולהוריד המתגים שלהם?
מדוע יהיה מותר בשבת לטלטל מאוורר המחובר לשקע מע"ש ואילו כאשר חובר המאוורר בשבת יהיה אסור בטלטול?
האם יחול בנסיבות אלו איסור נוסף של בניה או סתירה כמו בחיבור או עקירה של דלת ממקומה?
מדוע בזמן הזה אנו מעדיפים לא להטיל פתיל תכלת בציצית למרות שיש היום יכולת להפיק צבע תכלת ויש חוקרים שהצליחו להתחקות אחר החילזון שממנו מופק הצבע (ואף רואים יחידים שכן מטילים פתיל תכלת בציצית). מה המקור ההלכתי להכשיר ציצית שכל הפתילים שלה לבנים בעוד שהתורה מצווה במפורש: "ונתנו על ציצית הכנף פתיל תכלת"?
רציתי לאול בבקשה האם יש איסור במתן שירותי מקצועיים כמו עריכת דין או ראיית חשבון וכדו' לעסק של יהודי מומר המתפרנס מהפצת אמונתו ב"משיח", השירות הניתן לו מסייע לו מול שלטונות המס ותביעות אחרות וכן לייעול עסקי ותכנון רווחי של עסקו ופרנסתו.
האם במתן שירות זה יש בכדי מסייע לעוברי עבירה או אולי אפילו עבירה בפני עצמו?
תודה.
נאמר בברייתא: "אין מכבדין לא בדרכים ולא בגשרים..", מדוע לא הזכיר זאת הרמב"ם בפסקיו?
האם ישנה הגבלה לכיבודים דווקא בפתח הראוי למזוזה או מקום שאינו מכובד או במקום הסכנה?
כאשר עפ"י כללי התעבורה ישנה זכות קדימה לתלמיד על הרב, האם יכול התלמיד לוותר על זכותו לטובת רבו?
מתי מחוייב המוצא לטרוח להצלת ממון חברו בגדר "השבת אבדה"?
המאבד ממונו לדעת, האם מחויב המוצא להציל הנכס והאם נחשב להפקר ויזכה בהם המוצא?
מהם גדרי המונח שטבעו חכמים "זוטו של ים" אשר הופך את הנכסים האבודים להפקר?