נידוי כמהלך ערכי לבניית חברה ערכית
הרב ד"ר רצון ערוסי בתוכנית המשך על ערכי המשפט העברי תפקידו והטמעתו במערכת המשפט המדינית בשנות האלפיים.
בתוכנית הפעם עסקה בערכי המשפט העיברי כבסיס לחברה ערכית ודחיקה של העובר על ערכי החברה מהחברה.
הרב ד"ר רצון ערוסי בתוכנית המשך על ערכי המשפט העברי תפקידו והטמעתו במערכת המשפט המדינית בשנות האלפיים.
בתוכנית הפעם עסקה בערכי המשפט העיברי כבסיס לחברה ערכית ודחיקה של העובר על ערכי החברה מהחברה.
שאל השואל: האם צום עשירי בטבת יש לו משמעות לדורנו או לא?
והתשובה: אכן השאלה מתבקשת כיוון שהנימוק שהרמב"ם הביא לצום עשירי בטבת בפרק חמישי מהלכות תעניות הלכה ב הוא "שבו סמך מלך בבל נבוכדנאצר הרשע על ירושלים, והביאה במצור ובמצוק" ואותו נבוכדנאצר כבר אין לו שום זכר וגם לא אותה בבל ולירושלים כבר היו עליות ומורדות מאז ועד היום.
אצלנו בשכונה,כעת רוצה קבלן בנין לבנות בנין, וכבר התחיל לשים גדרות , סביב השטח,
באיזור הזה יש מסביב בניינים של ציבור דתי וחרדי, הוא יביא פועלים ערבים , וגם הם יושנים במקום.
לראש העיר אין לו מה לעשות חוקית.עם הקבלן - לא יש עם מי לדבר.
מישהו הציע [ מכיוון שזה מסוכן וגורם צער הנושא הזה] להתריע לקבלן, שאם לא יחדל, שיעשו לו שיימניג.
האם מותר? מה רב מציעים לעשות?
לכתוב מילים חריפות,
שהוא מסכן, [ בתקופה כזו] מקום שהומה בילדים נשים וטף,
וכל זה בגלל כסף. ויכול לקחת יהודים.
הואיל ויש המשך לנושא, להלן המשך תגובתי:
ה ד מ ו ק ר ט י ה היא זו שנותנת זכות הצבעה לכל אזרח. אם זה היה עניין הלכתי/דתי, ערבי לא היה מקבל זכות הצבעה. ועוד, אם להצביע למפלגה לא דתייה היא עברירה מבחינה דתית והמלווה מסעיה לדבר עבירה - כל הקלפיות המייצגות מפלגות כאלה פסולות מצד ההלכתי ומי שמשתתף בבחירות מסעיה לעבריינים! אם הרב ערוסי רוצה הלכה, יש לאסור הצבעה בכלל. אם הרב רוצה דמוקרטיה, אי אפשר לאסור לאזרח להצביע למפלגה לא או אנטי-דתית. המסכנה: אין לערבב הלכה בדבר שברשות. גם וגם זה יצירת שעטנז, ושעטנז אסור מן התורה.
הרב חיים נבון אמר, ש"ההפגנות נגד התכנית היהודים באים לא עוזרת, ואפילו מזיקות".
כיצד עלינו להביע את התנגדותנו לתכנית טלויזיה זו, המזלזלת בכל מה שיקר לעם ישראל?
שאלוני האם התופעה שנחשפנו אליה בימים האחרונים מה שמכונה בתקשורת פיליבסטר בפרלמנט הישראלי אשר לפי יש אומרים זה מהווה דוגמא מופתית לדמוקרטיה מאוד קלאסית בישראל. האם הדבר הזה מקובל בעולם ההלכה, רוצה לומר, בסנהדרין שיהיה המוסד העליון המוסמך לקבל חוקים, או להכריע הלכות ששנויות במחלוקת ואשר אמונים על פי הכלל "אחרי רבים להטות". האם גם שם מיעוט רשאי או חייב לנהוג כמו האופוזיציה ולמשוך את הזמן והדיונים כדי שהחוק או דעת הרוב לא תתקבל או שתדחה או כל מכשול אחר. האם זה מקובל בעולם ההלכה או לא?
אני בקשר עם אשה שמאלנית שטוענת שלימודיה הרבים הביאו אותה להבנה שבטבע יש ערבוב בין המינים. והרי הטבע זה אלוקות אז למה אנחנו אומרים שערבוב כזה הוא איסור חמור?
שאלו חברים לבית המדרש אשר זוכים ועוסקים בתורה יום יום. גם בתלמוד, גם במשנה, גם בהלכה, גם בענייני אמונה אבל גם הם מתמודדים עם שאלות שצפות ועולות בשיח הציבורי. הם שמעו בחדשות שיש חבר כנסת שמישהי התלוננה כנגדו שלפני 15 שנה הטריד אותה מינית, ומיד קיבל השעיה מיו"ר מפלגתו שיותר לא ישמש כחבר כנסת.
היו מחברי בית המדרש שאמרו, כל הכבוד, יש כאן סימן של הבראה רוחנית, של ערנות לרמה מוסרית, של צניעות וישר כוחם. בזה אנחנו רואים כאילו התקדמות לימות המשיח בעידן כזה מתירני, בעידן כזה שהכל מותרים לכם.
אדם שומע על מזימה פלילית ואינו מדווח: האם הוא שותף לעבירה, עבריין במחדל או אדם שלא היה אפשר לדרוש ממנו לדעת מה צפוי? מתוך הדיון ההיסטורי בפרשת מרגלית הר־שפי נבחנים ההבדל בין מניעת פשע להצלת נפש, חובת ״לא תעמוד על דם רעך״, דין רודף והפער שבין אחריות כלפי שמיים לענישה בידי אדם.
שאל אותי יהודי שומר תורה ומצוות משכים ומעריב לבית הכנסת וקובע עתים לתורה, את השאלה התמימה הבאה:
כב' הרב, האם לאור הנאום המרשים של הרמטכ"ל לשעבר בני גנץ, שאני מתרשם מיושרו וממשנתו הסדורה. האם ניתן להצביע עבורו בבחירות המשמשות ובאות?