השימוש במושג הסבירות
האם המשפט העברי מתייחס לעניין מושג הסבירות שבתי המשפט משתמשים בו, והאם בפסיקת בתי הדין הרבניים משתמשים במושג הסבירות?
א יורנו הרב במאור תורתו האם לאחר פריצת המלחמה יש חיוב מצד המדינה כמובן על פי ההלכה לפנות אנשים מבוגרים או אנשים שפוחדים מלהישאר בצפון בבתיהם ולשלם להם על כך?
ב האם יש דינים מיוחדים בהלכה לירא ורך הלבב זכויות ו/או חובות כגון האם לוקח חלק בקבלת החלטות וכו'?
א מה שתחליט המדינה.
ב אוכלוסיה שאינה לוחמת, אינה באזהרה של הירא ורך הלבב.
האם המשפט העברי מתייחס לעניין מושג הסבירות שבתי המשפט משתמשים בו, והאם בפסיקת בתי הדין הרבניים משתמשים במושג הסבירות?
הטבח שנעשה בארה"ב על ידי אנטישמי, ימח שמו וזיכרו, אשר עדיין רוצה בהשמדת היהודים כיהודים. אפילו שהנרצחים הם קונסרבטיבים, אסור בשום פנים ואופן בנסיבות כאלה לעמוד מנגד, יש צורך להתפלל ויש צורך לנחם. בזמן כזה כולנו עם יהודי מאוחד מול העמלקי אשר קם נגדנו. אבל, אי אפשר לבוא ולומר שבגלל החובה שלנו להיות עם אחד ומאוחד בשעה כזו של טבח, שנטשטש את הויכוח העקרוני, האמיתי, איך צריך להתייחס לתורה.
לכבוד הרב שליט״א,
בעיוני בדברי הפוסקים מצאתי שכמה אחרונים הרחיבו את איסור שוחד גם לכל ממוני הציבור, אף כשאין כאן דין תורה
בפרט ראיתי בפלפולא חריפתא לסנהדרין (ג, סימן יז אות ש), בברכי יוסף (חו״מ סימן ט), ובפת״ש שם, שהביאו שאסור ליתן שוחד לנאמני הציבור אפילו בעניינים שאינם דין תורה
:וכן כתב הערוך השולחן (חו״מ סימן ט סעיף א), וזה לשונו
"לאו דווקא הדיין אסור בקבלת שוחד, אלא אפילו כל הממונים וכל העוסקים בצרכי ציבור… אסורים להטות הענין בשביל אהבה או שנאה, וכל שכן על ידי לקיחת שוחד
ולכן נתעוררו אצלי כמה נקודות למעשה
הרב חיים נבון אמר, ש"ההפגנות נגד התכנית היהודים באים לא עוזרת, ואפילו מזיקות".
כיצד עלינו להביע את התנגדותנו לתכנית טלויזיה זו, המזלזלת בכל מה שיקר לעם ישראל?
אותם ויכוחים בתקשורת בין שרת התרבות לאמנים מחייב אותנו להתייחס למקומו של חופש הביטוי ביהדות. צריך לדעת שהיהדות עולה בנושא זה על כל דמוקרטיה בעולם מאחר ולא רק שיש חופש ביטוי אלא יש חובת ביטוי. וכנגד זה יש גם חובה לשמיעת ביטוי של כל אדם. לא רק זכות אלא חובה.
שאל השואל: האם צום עשירי בטבת יש לו משמעות לדורנו או לא?
והתשובה: אכן השאלה מתבקשת כיוון שהנימוק שהרמב"ם הביא לצום עשירי בטבת בפרק חמישי מהלכות תעניות הלכה ב הוא "שבו סמך מלך בבל נבוכדנאצר הרשע על ירושלים, והביאה במצור ובמצוק" ואותו נבוכדנאצר כבר אין לו שום זכר וגם לא אותה בבל ולירושלים כבר היו עליות ומורדות מאז ועד היום.
אין צל של ספק שאין כמו התורה אשר מיקדה את תשומת הלב לגבי התעללות ופגיעה בחסרי ישע.
דורנו המודרני הוא שקצץ בנטיעות ולא מחנך את העם עפ"י תורתנו הקדושה, ואז הוא נקלע למצוקה כל אימת שהוא רואה את ההתעללות בחסרי הישע, ובצדק, אבל אצלם הערכים והנורמות נמדדים ובאים ממקום של מצוקה. קשה לראות התעללות כזו. "מי שמתעלל באנשים חסרי ישע, כאילו פגע באמא שלי", זהו השיח. הם אינם מסתכלים על ערכים שניתנו לבני אדם שנבראו בצלם.
כבוד הרב שלום רב,
ברצוני לדעת כיצד היה מתייחס הרמב"ם בתפיסת עולמו אל מנהיגי העם היהודי?
ובפרט, איך היה רואה מוסרית את הפרשיות והחקירות של ראש הממשלה בימינו אנו?
(אפילו אם תיאורטית טרם הוגש כתב אישום)
תודה רבה מראש,
איתן