שלום רב לרב.
אודה לרב על תשובה בהרחבה ככל הניתן יש כי בזה צורך הרבים:
א. לפי הידיעות שבידי, לא נהגו אבותינו בתימן להשתמש בכינוי אלוקים, קל, וכד' והגו את שם השם באדנות גם באיזכור של חלק מפסוק.
(אמי עליה השלום ולא רק היא היתה נפרדת ממני בברכה "ודעחק שם ה' באדנות ממש)
להפתעתי אני רואה כי יש שימוש גם ע"י יודעי ספר מבני עדתנו המשתמשים בצורה "אלוקים" הן בע"פ והן בכתב
מה הנכון לעשות וכיצד זה מתיישב עם מנהג אבותינו? (ראיתי אצל הרב רצאבי איסור מוחלט להשתמש בכנויים אלוקים, קל. שקי וכד')
