מתי התקבל בתימן המנהג לקרוא מגילה בכל אחד משלושת הרגלים?
בחגי 3 הרגלים אנו קוראים מגילה שניים מקרא ואחד תרגום. מה מקור המנהג? ממתי התחיל מנהג זה?
בחגי 3 הרגלים אנו קוראים מגילה שניים מקרא ואחד תרגום. מה מקור המנהג? ממתי התחיל מנהג זה?
האם תואם את כבוד הציבור או יש להמתין עד שיתמלא זקנו, היש הלכה ברורה בנושא זה?
היש הבדל בפסיקה כשמדובר בציבור גדולים כקטנים שאינם יודעים לקרות בתורה?
אם העולה לקרוא בתורה הושווה ע"י חכמי ישראל למשה רבינו (הסרסור), מהו אם כן, מעמדו של החזן?
מהי שיטתו של הרמב"ם לגבי אמירת הקדישים?
מדוע נקרא קדיש דרבנן ומהו הקשר שלו לאמירת:"ר'חנניה בן עקשיה..."?
איך התפתחו המנהגים כולל באמירת קדיש לאחר ברית המילה?
שלום לכבוד הרב
מה הדין בעניין שליח ציבור, חזן ובעל קורא שעשה מעשה שלא יעשה עם אישה נשואה במשך שנים רבות ?
ואיך עלינו כציבור לטפל בעניין מבלי לקבל ממנו תביעת לשון הרע ו-או הוצאת דיבה?
בס"ד
שלום לכבוד הרב.
אין ברשותי וברשות הציבור את כתב העת המדובר, ולכן איני יכול להתייחס אל הכתוב שם.
כתבת שהחשיבות של התרגום הוא מעין חיבור בין התורה שבכתב לתורה שבעל פה. לדעתי, טעם דחוק זה אינו יכול לעמוד כאשר אין במנהג זה עוד צורך בימינו. וידוע שאין למדין הלכה מאגדה.
בטור ובשולחן ערוך כתוב בצורה מאוד פשוטה וברורה שמאחר ואין אנו מבינים התרגום - אין בו תועלת.
וזו עובדה פשוטה שכל דבר שאין בו תועלת, והוא גוזל משאבים מן הציבור (זמן) - יש בו טורח ציבור.
אי אפשר לערוך גזירה שווה בין התרגום לגמרא, מכמה וכמה סיבות שלא אפרטן כאן. זה סיפור אחר לגמרי.
שלום לכבוד הרב,
ברצוני לשאול אותך, בני עלה לתורה ( ראשון כהן ) יחף, ונוצר ויכוח בבית הכנסת חלק אמרו שמותר וחלק אסור, מה דעתך על כך? אציין שזה קורה מפני שהוא לא מספיק להתארגן לאחר ברכת כהנים וצריך מייד לעלות לראשון. אך באם אסור הדבר יש צורך שיתארגן ויחכו לא כל ציבור המתפללים. אודה על התייחסותך
שלום למארי! אנחנו נוהגים בבית הכנסת לכרוע בקדושה כשאומרים "ברוך כבוד ה' ממקומו"הראו לי שהפוסקים כותבים שצריך דווקא לדלג כפי שעושים ב"קדוש קדוש קדוש"
רציתי לשאול האם זה נכון מנהגנו מבחינה הלכתית? (יוע לי שעוד כמה תימנים נוהגים כך) והאם לא האם צריך לשנות מהמנהג? ואם המנהג נכון מהם המקורות לכך שכך צריך לעשות?
תודה רבה !
אמירת הזמירות, האם הם חובה מעכבת או שזה שבח בלבד לאומר אותם?
מהי ההתייחסות היותר נאותה ויותר רצויה מצד הציבור לפעול בנסיבות אלו?
מהן הנסיבות שמבחינה מעשית, אף שיש לזה טעם לפגם, יוכל לשמש ש"צ למרות שלא אמר זמירות ?
שלום לכבוד הרב,
השולחן ערוך כותב שבעבר נהגו לתרגם אך היום לא כי הטעם שבעבר נהגו כי אנשים דיברו ארמית ולא כולם ידעו את שפת הקודש אז כדי שיבינו תרגמו. היום יודעים את שפת הקודש ולא יודעים ארמית ואכן רוב עם ישראל הפסיק את התרגום. אז למה עדת תימן ממשיכה עם התרגום ומתגאה בו שממשיכים את מסורת אבות אם בטלה הסיבה מה גם שקרית התורה נמשכת זמן רב ואנשים מאבדים את הריכוז ומדברים.
תודה.