למה מתכוון מארי בקדושה ובקדיש לבטלה כשאחד מתפלל ותשעה כבר התפללו?
לעניין תפילת היחיד ש9 שהתפללו מצטרפים אליו לקדושה כשיטת רש״י, כתב מארי שברכותיו ברכות לבטלה לדעת רבנו.
ותמוה, הרי הוא מברכן בשביל תפילתו שלו, אם כן למה התכוין מארי?
1) האם בקריאת שמע צריך לקרוא כל מילה בנפרד מן המילה שלפניה ושלאחריה, או שאפשר לקרוא ברצף למרות שלפעמים שתי מילים נשמעות כמו מילה אחת?
2) האם מדאורייתא צריך לקרוא את כל הפרשיות, או רק פרשה ראשונה?
3) מי שהתפלל ערבית לפני צאת הכוכבים. האם בק"ש על המיטה צריך לקרוא את כל הפרשיות שוב, או שמספיק לקרוא פרשה ראשונה?
4) חכמים אמרו שצריך לקרוא קרית שמע בערב ובבוקר, שנאמר ובשכבך ובקומך. אבל חלק נוסף מהפסוק הוא בשבתך בביתך ובלכתך בדרך ובשכבך ובקומך.
אם כן, מדוע חכמים לא קבעו שנצטרך לקרוא ק"ש גם בצהריים שנאמר ובלכתך בדרך?
1 יש להפריד בין המילים
2 לרבנו, הפרשה השלישית היא מדרבנן
3 כן
4 כך קיבלו חכמים בקבלה
לעניין תפילת היחיד ש9 שהתפללו מצטרפים אליו לקדושה כשיטת רש״י, כתב מארי שברכותיו ברכות לבטלה לדעת רבנו.
ותמוה, הרי הוא מברכן בשביל תפילתו שלו, אם כן למה התכוין מארי?
בס"ד כבוד הרב שלום. האם ספרדי יכול להתפלל בבית כנסת אשכנזים למרות שהוא יודע שהוא לא יוכל לומר שלוש עשרה מידות כי הם מתפללים בשקיעה? בכבוד רב דוד
אדם שנאנס ולא התפלל שחרית, נרדם וכו' וקם/נזכר לאחר שעבר זמן תפילה. האם כדאי שיתפלל תפילה מאוחר כשנזכר, או שמא יתפלל מנחה שתיים (ויניח תפילין במנחה)? מה לגבי ברכות השחר וברכות התורה?
תודה למארי.
מהו המקור להנהגה זו המקובלת ע"י יהדות אשכנז והאם יש מקום להחמיר כמותם למרות שאין לה איזכור בתלמוד?
מה יעשו בבית כנסת שישנם שם מתפללים רבים באופן צפוף שאין לכל אחד 4 אמות משלו?
מהי התכלית של הפסיעה לאחור והכריעות בסיום התפילה והאם ההמתנה לחבירו הינה אקט של כבוד כלפי מעלה?
לכבוד הרב שלום וברכה!
האם מותר לענות לקדיש וקדושה בין ברוך שאמר לישתבח?
זכור לי שהרב אמר בשיעורו בימי שישי שאין לענות בזמן אמירת הזמירות לקדושה וקדיש.
אולם מארי הביא תשובת רבנו בהל' תפילה ז,יב. שאם הזדמן לאדם הנחת תפילין או טלית יכול לברך בין ברוך שאמר לישתבח אף שהם ברכות סמוכות "לפי שאין ההפסקה בפסוקי דזמרא דבר שיש למחות נגדו בחומרא, שאינו תפילה ולא ק"ש (שצריך) לדקדק בהן עד כדי כך".
תודה רבה ושלמך ירבה.
אני גר ביישוב בו רוב היישוב אשכנזי ויש לנו מניין תימני אחד בימות החול מוקדם (נכון לחנוכה בשעה 5:30) כך שיוצא שבימות החול אני בכל מקרה צריך לצאת לעבודה מוקדם ולכן מבחינה הלכתית אין בעיה שאני אתפלל מוקדם לפני הזריחה. השאלה היא אם בימים שאני לא עובד אני רשאי מבחינה הלכתית להתפלל במניין זה עקב החשיבות שמדובר במניין תימני, ומה עוד שמנין זה הינו מצומצם וכל אדם שנעדר הדבר פוגע במניין.
א. לעניין עיטוף טלית בכל התפילות:
1. האם בכל המקומות נהגו עיטוף טלית בכל התפילות בימות החול? (בלאדי ושאמי וכ"ו..)
2. האם ענין עיטוף הטלית הוא גם בשבת ובחגים?
3. מה הטעם שמתעטפים בטלית בשבת?
4. האם כל דבר שבציבור כמו- קדיש, בר יוחאי, שער הרחמים, וכו.. דורש עיטוף בטלית? והאם יש הבדלים בין באלדי לשאמי וכו..
שלום
מה יעשה תלמיד בישיבה בתפילות ראש השנה ויום הכיפורים?
כאשר אין תקיעת שופר תימנית בישיבה?
ובאם אין לו ביישוב מקום בו תוקעים תקיעה כמנהגנו?
ובתפילות עצמן, יש לשים לב למנהג מסוים שונה שלנו שחשוב להקפיד עליו?
בתודה מראש
שלום הרב
ראיתי שבתשובה של הרב בנצח ישראל ביום י אדר ב תשס״ח הרב כתב שזמן ברכות השחר הוא כאשר אדם קם ואפילו לפני עלות השחר אך גם ראיתי שבתשובות הרב ביום ה ניסן התש״פ הרב כתב שאין לברך ברכות השחר אלא עם עלות השחר אז מה נכון? ממתי מברכים ברכות השחר? והאם עד ארבע שעות בלבד?
תודה רבה
בסעיף 3 נשאלו שתי חלופות, והתשובה שנשמרה היא ״כן״ בלבד. לא מפורש לאיזו חלופה היא מתייחסת, ונדרש בירור לפני הסקת מסקנה מסעיף זה.