יש רבנים שאומרים שהרמב'ם אסור כסף לתלמוד תורה בפירוש שהמשנה רק כאשר עושים מס על הציבור כמו חיוב לפרנס ת'ת.ומשנה תורה האסור רק על ממון שיש שם צדקה. השאלה היא, איך הם מפרש "אסור ליהנות" בפרק ג בת"ת?
לק"י
שלום לכבוד רבנו,
במסכת פאה פרק ה' משנה א' כותב רבנו שאין הלכה כרשב"ג בעניין הרוח שפיזרה את העומרים.
במשנה תורה הלכות מתנות עניים פרק ד' הלכה ה' כותב רבנו שאומדים את השדה (כדעת ת"ק) ולאח"כ כותב שנותן שיעור של ארבע קבין לכל בית כור (שיעור מהגמרא בבא מציעאה בביאור שיטת רשב"ג).
בהערות מארי על פירוש המשנה ועל המשנה תורה במקומות הנזכרים, כותב שרבנו פסק כת"ק, ושיש כאלו שאומרים שבפירוש המשנה פסק כת"ק, ובמשנה תורה חזר בו ופסק כרשב"ג ושהוא לא רואה כך.
האם לשיטת הרמב"ם ישנה מציאות של עונש לאדם
בעולם הבא, מלבד כרת ח"ו?
מבואר בהלכות תשובה פרק ו שיש חטאים שנפרעין מהם בעולם
הזה, ויש בעולם הבא.
בהנחה שאדם מאמין בכל עיקרי האמונה ולא התחייב כרת,
האם ישנה מציאות של עונש בעולם הבא?
