בעניין ההשגחות לרבנו!
לק''י
לכבוד מורינו ורבינו!
הרב אמר לי בעניין האמונה בתימן בהשגחה פרטית וכללית :"כל אחד ברמתו, אמונה תמימה או אמונה מושכלת"
לא הבנתי את הרב, היכול להסביר קצת ביותר פרטים!
תודה מראש!
לק''י
לכבוד מורינו ורבינו!
הרב אמר לי בעניין האמונה בתימן בהשגחה פרטית וכללית :"כל אחד ברמתו, אמונה תמימה או אמונה מושכלת"
לא הבנתי את הרב, היכול להסביר קצת ביותר פרטים!
תודה מראש!
הרמב"ם כותב בהלכות יסודי התורה: האל הנכבד והנורא הזה -- מצוה לאוהבו וליראה ממנו, שנאמר "ואהבת, את ה' אלוהיך" (דברים ו, ה; דברים יא, א) ונאמר "את ה' אלוהיך תירא" (דברים ו, יג; דברים י, כ). (ב) והיאך היא הדרך לאהבתו, ויראתו: בשעה שיתבונן האדם במעשיו וברואיו הנפלאים הגדולים, ויראה מהם חכמתו שאין לה ערך ולא קץ -- מיד הוא אוהב ומשבח ומפאר ומתאווה תאווה גדולה לידע השם הגדול, כמו שאמר דויד "צמאה נפשי, לאלוהים -- לאל חי" (תהילים מב, ג). ב וכשמחשב בדברים האלו עצמן, מיד הוא נרתע לאחוריו, ויירא ויפחד ויידע שהוא בריה קטנה שפלה אפלה, עומד בדעת קלה מעוטה לפני תמים דעות, כמו שאמר דויד "כי אראה שמיך. ..
האם מדובר בסגולה מועילה ומוכחת להיפקד מעקרות עד כדי דחיית איסור דרבנן של אכילת בשר אדם?
כיצד מתייחסים המקובלים לתופעה זו במיוחד לאור המנהג לטמון העורלה בכלי מלא עפר?
"תמים תהיה עם ה' אלוהיך", מהי הדרך הנכונה לעבודת ה' מבלי להזקק לסגולות שגורמות לנזקים רוחניים והלכתיים?
היש להתייחס אליהם כגויים לכל דבר כפי ההלכה המקורית או יש להקל בדיניהם בגלל הנסיבות המיוחדות של ימינו במיחוד כאשר הם מגיעים למשל לבית כנסת?
הרמב"ם עשה הבחנה ברורה בין הכופרים ברמה האידיולוגית לבין בניהם שנולדו לתוך מציאות כזו ונחשב אנוס, האם לפי זה נחשוב את בני הקיבוצים החילונים כאנוסים ואולי מצווה לקרבם?
האם בגלל שהתקשורת מבצעת "שטיפת מוח" לזכויות הפרט על בסיס "בחירה חופשית" לכאורה, נתייחס ביתר קולא לאותם מחללי שבת?
לכב' הגאון רבי רצון ערוסי שליט"א.
יש לי מס' שאלות ואודה לתשובות הרב.
1.ראיתי במדרש שלעתיד לבוא כל הקרבנות יתבטלו מלבד קרבן תודה. האם זה אומר שכמעט תתבטל עבודת התמיד?
2.הרב בעבר התיר לכתחילה "אבקת חלב נכרי", ראיתי כעת שהרב חוזר בו כיוון שעירבו חומר לא כשר, מהו החומר? ומדוע הרבנויות נותנות עדיין הכשר?
3.האם נכון יהיה לומר שיש לשאוף לכך שנשים יכהנו כדיינות ויהיו כשרות להעיד כפי שהיה בזמן המקרא (דבורה הנביאה, אמנם ידוע לי תירוץ התוס', אבל ע"פ פשוטם של דברים היא הייתה ממש שופטת)?