העולה על יצועו לאחר חצות הלילה, האם חייב בברכת "המפיל"?
האם חיוב ברכה זו תלוי דווקא אם נרדם בפועל או מספיק אם עלה על יצועו באחת משעות הלילה?
בתלמוד לא חילקו בין ההולך לישון לפני חצות או אחר חצות. מהו א"כ טעמם של הפוסקים שאין לברך אחר חצות?
האם חיוב ברכה זו תלוי דווקא אם נרדם בפועל או מספיק אם עלה על יצועו באחת משעות הלילה?
בתלמוד לא חילקו בין ההולך לישון לפני חצות או אחר חצות. מהו א"כ טעמם של הפוסקים שאין לברך אחר חצות?
לק''י
לכבוד הרב רצון ערוסי שליט''א
האם צריך לפי רבינו להניח תפילין בחול המועד ? ואם כן, בבית כנסת שלי שלא נוהגים להניח מה עליי לעשות
להניח בבית הכנסת אם כולם אע''פ שאני יחידי שמניח, או שמא להניח בביתי?(או לא להניח בכלל)
האם איזכור ר"ח או שבת נקבע עפ"י זמן תחילת הסעודה למרות שנמשכה לאחר השבת?
מהי שיטתו של רבינו הרמב"ם בנושא זה שאין לו כל זכר בתלמוד?
האם המשכיר יכול להתנגד להכנסת דיירים נוספים שלא נכללו בהסכם?
האם תעמוד לשוכר זכותו להביא דיירים נוספים לאור מחוייבותו להחזיר הדירה ברמה שקבל אותה?
באילו נסיבות מותר לשוכר להשכיר לאחרים אם אין סעיף מגביל בחוזה?
לכב' הרב שלום!!
בהלכות עבודה זרה וחוקות הגויים, פוסק הרב בפרק ג', הלכה יח' :" וכן אסור לצור דמות חמה ולבנה כוכבים ומזלות ומלאכים, שנאמר "לא תעשון, איתי" (שמות כ,יט)--לא תעשון כדמות שמשין המשמשין לפניי במרום, ואפילו על הלוח."
-שאלתי היא, האם בימינו אלו, כשאין עבודה לצורות אלו (ואולי רק בארצות הרחוקות, אשר להן אין קשר לחיינו המעשיים) , מותר הדבר??
האם ישתנה הדין אם מדובר בביצה טרופה?
היש הבדל אם מדובר בביצה מופרית מתרנגול זכר או בביצה שהינה "ספנא דארעא"?
האם מדובר באיסור דם מדאורייתא ולא ניתן יהיה להציל המחבת (טפלון)?
שלום לכבוד הרב.
מעיון במורה ובהקדמות למשנה נראה שהרמב"ם מתייחס באופן דואלי לסוגיא.
רציתי לדעת האם מסקנתו הסופית היא במורא בו הוא כותב שלכל בריה תכלית בפני עצמה? (והאם באופן עקרוני הוכרע כמורה כשיש סתירות בהיותו מקור מאוחר יותר)
ומה לגבי תכלית הבריאה בכללותה?
מופיע בהקדמה למשנה מהדורת שילת (עמ` נז): "כי תכלית עולמנו ומה שבו אומנם היא- איש חכם וטוב" (ועיין בהערה 15 למטה- שאולי ישנם תכליות נוספות בעולמות אחרים) כשהגירסה המקורית היתה "תכלית העולם".