פאר הדור
שלום עליכם. תהיתי מי קרא לספרו של הרמב"ם "פאר הדור" האם הוא עצמו?
השם "פאר הדור" ניתן לקובץ תשובות של הרמב"ם, שיצא לאור על ידי הרב מרדכי תמה ז"ל באמסטרדם, בשנת תקכ"ה. עיין על כך בהקדמת הר"ד יוסף שליט"א, שהוציא קובץ זה עם הערות בשנת תשד"מ.
תכנים לקריאה נוספת
האם עפ"י הרמב"ם ט' באב שנדחה ליום ראשון, מתקיימים בשבוע הקודם לו האיסורים שחלים לשבוע שחל בו ט' באב?
האם הרמב"ם התבסס על הגמרא בירושלמי מסכת תענית פרק ד', כפי שמציין הרב עובדיה יוסף בשו"ת יחווה דעת?
אם זהו המקור לפסיקה המיוחסת דעת הרמב"ם, אזי כיצד יתכן ליחס לרמב"ם הפנייה לתלמוד הירושלמי?
כאשר הרמב"ם ממליץ לתלמידו המובהק, יוסף בן יהודה, לו הוא כתב את מורה הנבוכים, לא לכלות את זמנו בלימוד התלמוד, כי הרמב"ם מיצה במשנה תורה את כל התלמוד, ועדיף שישב וילמד את משנה תורה בע"פ.
האם מותר בשבת להוציא באמצעות מצקת תבשיל מסיר שע"ג הפלטה?
האם יש הבדל בדין בין תבשיל שהתבשל כל צרכו לתבשיל שלא נתבשל כל צרכו?
לשיטות פסיקה מסוימות, באלו נסיבות לא יחול האיסור להחזיר הסיר ע"ג הפלטה?
כיצד ובאלו תנאים יפעל ההולך בשיטתו של הרמב"ם אשר מעוניין להשאיר חלק מהתבשיל מחומם גם לסעודה שלישית?
בשל בשבת במזיד לחברו, האם יאסר התבשיל לחבר עולמית או יהיה מותר לאכול מיד במוצ"ש?
מה דין אדם שאחרים ביטלו עבורו איסור, האם האיסור שבוטל יותר עבור האחר?
היש להשוות איסורי שבת למאכלות אסורות שהרי השבת חמורה יותר ואין זה מצוי ובכגון זה אין גוזרים גזירות?
האם יש הבדל בדין בין הרמה העקרונית לבין הרמה המעשית תוך בחינת נסיבות הארוע?
תכלית הבריאה והנבראים
שלום לכבוד הרב.
מעיון במורה ובהקדמות למשנה נראה שהרמב"ם מתייחס באופן דואלי לסוגיא.
רציתי לדעת האם מסקנתו הסופית היא במורא בו הוא כותב שלכל בריה תכלית בפני עצמה? (והאם באופן עקרוני הוכרע כמורה כשיש סתירות בהיותו מקור מאוחר יותר)
ומה לגבי תכלית הבריאה בכללותה?
מופיע בהקדמה למשנה מהדורת שילת (עמ` נז): "כי תכלית עולמנו ומה שבו אומנם היא- איש חכם וטוב" (ועיין בהערה 15 למטה- שאולי ישנם תכליות נוספות בעולמות אחרים) כשהגירסה המקורית היתה "תכלית העולם".