קריאת עשרת הדברות
אם כך מנהג יהדות אשכנז שהם עומדים בזמן קריאת עשרת הדברות כמנהג הקראים. איך נדון אותם?
אם כך מנהג יהדות אשכנז שהם עומדים בזמן קריאת עשרת הדברות כמנהג הקראים. איך נדון אותם?
לק"י
שלום רב לכבוד תורתו.
ברצוני לשאול מהו הדין כשהמתפלל שמונה עשרה וכשהוא באמצע תפילתו התחיל הש"ץ את החזרה,
א,האם לדעת רבינו ומארי המתפלל יחידי צריך להפסיק תפילתו לשמוע את הקדושה, ואם כן האם את כולה ומדוע?
ב,אותו מצב רק שיש קדיש האם בחלק מהקדיש המתפלל יחדי צריך לכוון לקדיש או רק לחלק ממנו?
תודה רבה לכבוד תורתו.
האם מותר/אפשר בימי שני וחמישי להתחיל והוא רחום, בעוד ארון הקודש פתוח?
וכן לגבי הקדיש שלפני המוסף, בשבתות, ראשי חדשים, חולו שלמועד וימים טובים, האם כשעדיין ארון הקודש פתוח, ניתן להתחיל הקדיש שלתחילת המוסף?
ושלמך יסגי.
שלום כבוד הרב
אם הגעתי לביהכ"נ והציבור מתפלל ערבית לפני השקיעה /בשקיעה והם נמצאים בסוף קרית שמע
ואני עדיין לא התפללתי מנחה האם אני יכול לומר והוא רחום אשרי ולהתפלל איתם עמידה? והאם ייחשב לתפילה בציבור?ולגבי ספירת העומר אם הם סופרים לפני צאת הכוכבים האם לספור איתם או לצאת ולספור כשיגע הזמן לבד?
שלום לרב, אני תימניה נוהגת על פי המהרי"ץ ורציתי לשאול מהו פרק הזמן שבו צריך ליטול ידיים שנית אחרי הקימה הראשונה בבוקר לפי מנהגינו? (אני תמיד קמה ב5 בבוקר וחוזרת לישון עד 10-11) האם נטילת הידיים הראשונה מכלילה את כל השינות של אותו יום?
תודה!!!
בירור גדרי אמירת או עניית הקדושה לפי שיטת הרמב"ם לעומת שיטת השו"ע והרמ"א?
האם יכול להתפלל בעזרה מחוץ לבית הכנסת ללא השתלבות עם הציבור?
אם מדובר בתפילת שחרית, האם יכול לדלג על קריאת שמע וברכותיה למרות שאינו סומך גאולה לתפילה? מהי חשיבות עניית אמן בשומע תפילה, על היחיד?
לכבוד מורנו ורבנו הרב רצון שליט"א
רציתי לדעת, מה המקור והטעם של מנהג התימנים שמותר לפסוע את שלוש הפסיעות של "עושה שלום" בסוף העמידה אפילו אם יש מאחוריו מישהו שמתפלל, ולא כמו השולחן ערוך שפסק שאסור?
תודה רבה מראש
י. ג. יבנה
אני רב קהילה בחו"ל. בני קהילתי, עפ"י רוב, אינם כ"כ מדקדקים במצוות, אך מנהגים ומסורות יקרים להם. כרגע, אסור לנו לקיים תפילות בציבור ושואלים אותי מה יעשו אלה שהם בתוך שלושים או י"א חודשים לפטירת הוריהם וכדו', מה הם יכולים לומר לעילוי נשמת המת במקום הקדיש שאסור לומר בלי מנין. האם יש משהו במסורת ו/או תקדים הלכתי, או מהי המלצת הרב שאני אורה להם לעשות?
בתודה מראש,
בס"ד לכבוד כבוד הרב,
אני נוהג במסורת אבות ומתפלל בנוסח התכלאל, ולומד בישיבה שבה הנוסח הנהוג הינו נוסח "ספרד". כמובן שאני מתפלל מתוך הסידור שלי ולרוב זה לא מתנגש, אך ישנם חלקים קבועים שבהם ישנה "התנגשות" מסוימת בין שני הדברים וארצה לדעת מה עדיף לעשות בחלקים הללו.
א. כשהציבור אומרים פסוקי דזמרה ולי נותר לומר את החלקים "ותקח מרים" ו"רפאני" - האם לדלג עליהם ולהצטרף לציבור לאמירת ישתבח (ולהשלים לאחר התפילה) או שמא עלי להמשיך ולומר אותם לעצמי ובכך לפספס חלקים מ"שמע" עם הציבור?