פספוס מילה מתוך המגילה
פספוס מילה מתוך המגילה אילו פוסקים אמרו שאם פספס אחת ממילות המגילה עדיין יצא ידי חובה? אם פספס חלק ממילה, לדעת רוב הפוסקים יצא ידי חובה?
פספוס מילה מתוך המגילה אילו פוסקים אמרו שאם פספס אחת ממילות המגילה עדיין יצא ידי חובה? אם פספס חלק ממילה, לדעת רוב הפוסקים יצא ידי חובה?
ממאחר שהשנה כולם קוראים ביום ששי את המגילה.
מה לגבי עניין קריאה בתורה וסעודה?
והאם מי שנמצא בירושלים בליל ארבעה עשר נחשב ירושלמי או שזה לא משנה איפה יהיה?
אני בשנת אבל על אבי, הייתי רוצה לדעת :
א. קריאת מגילה בביה"כ כשהאוירה היא שמחה?
ב. האם מותר להשתתף בסעודת פורים עם משפחת בעלי?
ג. האם מותר להשתתף בסעודת פורים עם חברים?
ד. כיצד יש לנהוג לגבי משלוח מנות? ( שליחה וקבלה)
תודה מראש
שלום לרב
1- מה הסכום שצריך לתת לזכר מחצית השקל השנה? 2- האם מותר לבקש בקשות פרטיות גם בשבת? (אם כן איפה מבקשים בקשות בשבת בתפילת העמידה) 3- האם מותר להתפלל או לבקש על דבר שאין לו סיכוי? (כמו זיווג אם בחורה שנראה חסר סיכוי)
מהם הגדרים שקבעו חכמים על הפסוק: "מדבר שקר תרחק"?
באלו נסיבות ובאלו אופנים מותר לשקר מפני דרכי שלום?
כאשר הותרה הרצועה לשמחת ליצנות ותחפושות, האם ניסחף ונתיר הטעייה תוך פגיעה קשה בדרכה של תורה?
מהי אחריותו הנזיקית של מי שהשתכר במסיבת פורים? האם רשאי הניזק לתפוס בנכסי המזיק כערובה לתשלום הנזק?
מה המשמעות ההלכתית של הדרגות השונות של השיכרות והאם יש היתר בפורים לשיכרות ברמה מסוימת?
האם נפטור את המשתכר מחיוב נזקים בגלל שלכאורה קיים מצוות שמחת הפורים ומה משקל מעשיו באותו שלב?
לכבוד מו"ר הרב רצון ערוסי הי"ו בהלכות מגלה וחנוכה פ"א הלכה ח' (מה' מכון מש"ה) כותב הרמב"ם על שלושה מצבים של התכנסויות והגדרות של כפר ועיר.
1) המקרה הראשון - כפר שבו האנשים אינם מתכנסים בשני וחמישי ולכן יקראו בזמנה דהיינו ב - יד'.
2) מקרה שני - עיר שאין בה עשרה בטלנין קבועין בבית כנסת וכו' דינה ככפר ומקדימין וקוראין ביום הכניסה דהיינו בשני וחמישי.