מי שלא שמע מלה אחת בעת קריאת המגילה - האם יצא ידי חובה?
האם הדין זהה במקרה שקורא המגילה דלג על מלה בקריאתו?
היש קשר בין הדין של קריאת המגילה למפרע או לסירוגין?
איך מתקשר עם ההלכה שהלועז ששמע קריאה בעברית יצא י"ח למרות שאיננו מבין את השפה?
בהלכות תפילה הרמב״ם מזכיר פורים בין הימים שאין בהם נפילת אפיים, אך אינו מפרש שם את דין אדר הראשון. האם אפשר ללמוד את המנהג מאיסור ההספד בשני הימים? הבירור מציג את שתי דרכי ההבחנה בין תחנון לבין הספד, ומסיים במנהגנו שלא ליפול על הפנים.
🎧 האזינו להבחנה בין הדין התלמודי של הספד ותענית לבין שתי דרכי המנהג בתחנון.
הדיון בהלכות תפילה, פרק חמישי, נוגע להלכה חמש עשרה בדפוס וילנה, שהיא הלכה ארבע עשרה לפי כתבי היד התימניים.
הרמב״ם מונה בין הימים שאין בהם נפילת פנים שבתות, מועדות, ראש השנה, ראשי חודשים, חנוכה ופורים. הוא אינו מבחין שם במפורש בין אדר הראשון לאדר השני. מכאן השאלה אם ההימנעות מתחנון נוגעת רק לפורים שבו מקיימים את מצוות החג, או גם לארבעה עשר ולחמישה עשר באדר הראשון.
בהלכות מגילה, פרק שני, הדין ברור: שני הימים אסורים בהספד ובתענית לכל אדם ובכל מקום, גם לפרזים וגם למוקפים, באדר הראשון כמו באדר השני. זהו דין תלמודי, בעוד עניין התחנון הוא מנהג.
ההספד הוא ביטוי מובהק של צער בימים שנאסרו בכך. כדוגמה נזכר דין ראש חודש: תלמיד חכמים מספידים בפניו, כל עוד לא נקבר, אך לאחר קבורתו אין מספידים בביתו בראש חודש.
הנמנעים מתחנון בשני ימי אדר הראשון משווים את עניינו לדין ההספד: מאחר שאין מספידים בימים אלו, גם אין נופלים על הפנים.
לעומתם, האומרים תחנון מבחינים בין הדברים. בהספד יש צער ועצב במדרגה אחרת, ואילו בתחנון אין אותו צד איסור. לפיכך אין הם רואים באיסור ההספד הוכחה המחייבת להימנע מתחנון. יש אפוא טעם לכל אחת מדרכי המנהג.
מסקנת הדברים
מנהגנו שלא ליפול על פנינו בארבעה עשר ובחמישה עשר באדר הראשון. ההכרעה נשענת על ההשוואה לדין ההספד, אך אין לטשטש את ההבחנה שעליה נשענים הנוהגים לומר תחנון, או להציג את שתי הסוגיות כדין מפורש אחד.
האם הרמב״ם מפרש בהלכות תפילה את דין תחנון באדר הראשון?
ברשימת הימים שאין בהם נפילת פנים הוא מזכיר פורים בלי להבחין במפורש בין אדר הראשון לאדר השני. הבירור של שני ימי אדר הראשון נעשה מתוך עיון גם בהלכות מגילה.
מדוע יש שנמנעים מתחנון בארבעה עשר ובחמישה עשר באדר הראשון?
הם משווים את התחנון לדין ההספד: מאחר ששני הימים אסורים בהספד ובתענית גם באדר הראשון, הם נמנעים בהם גם מנפילת אפיים. כך מנהגנו.
מה הטעם של הנוהגים לומר תחנון בשני הימים?
הם מבחינים בין הספד, שיש בו צער ועצב במדרגה אחרת, לבין תחנון שאין בו אותו צד איסור. לכן אינם רואים באיסור ההספד הוכחה המחייבת להימנע מתחנון.
האם הדין זהה במקרה שקורא המגילה דלג על מלה בקריאתו?
היש קשר בין הדין של קריאת המגילה למפרע או לסירוגין?
איך מתקשר עם ההלכה שהלועז ששמע קריאה בעברית יצא י"ח למרות שאיננו מבין את השפה?
שלום עליכם הרב רצון יצ"ו,
רבינו בשביתת יו"ט וגם במגילה אומר שיש חובה לאכול בשר ולשתות יין.
לפי הלכות חגיגה מבואר שדווקא בשר בקר ולא בשר עוף.
האמנם?
אני אישית לא אוהב בשר יותר מידי, גם המעט שאני אוכל זה בשבת ובעיקר פרגיות צלויות או כבדים. שאר סוגי בשר אני פחות אוהב.
האם יש הכרח לאכול דווקא בשר בקר? האם בהנחה ואני לא עושה כך אלא אוכל פרגית צלויה עם יין , האם יש פגם בקיום מצוות השמחה באופן הזה?
מורנו ורבנו הנכבד שליט"א יש עמותות שכרגע מפרסמות לתרום להם והם יתנו מתנות לאביונים ביום פורים וכך המצווה תחשב לתורמים כאילו נתנו ביום פורים. האם שיטה זו טובה לנו?
עקרונית - האם אדם רשאי לברך שהחיינו עבור אחר. לדוגמה: הבונה מעקה לאחר - מי מברך, בעל הבית או הבונה בפועל?
שלום לרב אני יודע שחלק מהתימנים שגרים בירושלים, השנה בפורים ביצעו משלוח מנות בשבת. האם אין בזה בעיה של קנין בשבת?
תודה רבה.
לק"י
פנה חברי אליהו לחבריו ברבים בשאלה: "האם מותר להמשיך לחיות כרגיל בזמן שאחים ואחיות שלנו נמצאים בשבי הנאצים העזתים? בזמן שאחרים נלחמים ומסכנים את חייהם בעזה ובגבול לבנון? בזמן שעשרות אלפים גולים בארצם?
האם מותר לעשות משתאות חגיגיים בפורים כשרבים כל כך לא יכולים?
איפה עובר הגבול בין חוסר אכפתיות הנובעת מאפס אמפתיה ובין אדישות סתמית?"
האם הרב יוכל לתת דעתו על שאלה זאת, ואולי במסגרת ההלכה היומית?
תודה ובברכה, תלמידך גיא.
לק"י
לכבוד הרב שלום.
בעניין שתיה לבסומי בפורים,לפי דרכו של מארי קאפח כיצד ננהג?
בהערכה רבה
שלום רב לכבוד הרב הרה"ג רצון ערוסי.
ברצוני לשאול את הרב מספר שאלות.
1) למסקנה על פי שיטת רבינו ומארי, האם לשיטתינו לכתחילה בזמנינו להיות אברך? או שיש עדיפות לתלמוד תורה ועבודה. והאם באמת הפיתרון שהאישה עובדת הוא טוב, או שיצא שכרינו בהפסדנו שכן כל כבודה בת מלך פנימה? ומה מורה הרב לתלמידיו?
2) בן תורה שהחליט ללכת לצבא, האם הרב ימליץ לו ללכת למסלול ההסדר או ללכת לישיבה לכמה שנים ואחר כך יעשה צבא שלוש שנים? האם חוץ מהבדל טכני יש הבדל רוחני?
3) מה דעת הרב לגבי המנהג הנפוץ היום בישיבות ושמו 'הכתרה', בה מחקים את רבני הישיבה על פי רשותם? האם רשותם מספיקה?
שלום לכבוד הרב,
1- אדם ספרדי שרוצה לישמוע את קריאת המגילה ממישהו שהוא תימני או אשכנזי האם הוא יוצא ע"י חובה של שמיעת המגילה? 2- קניתי מוצר בשם לזניה 4 גבינות ברוטב עגבניות שהרכבים של המוצר הם קמח לבן2% עגבניות 25% גבינת ריקוטה 20% קמח דורום 8% גבינת שמנת 7% גבינה בולגרית 3% מה ברכה ראשונה ואחרונה שצריך לברך ?