הסבר דברי הרמב"ם בתשובה
הרמב"ם כותב בתשובה (בלאו ח"ב עמוד 507) בקשר לאמירת י"ג מדות: "אלו הקריאות כולן אין עיקר להן, ולא נזכרו בדבר מדברי רז"ל, והקרוב אצלי שהם מנהגי חזנין שנתפרסמו, אבל אני לא קראתי אותן מעולם משום שאיני יודע לזה עיקר, והוא דבר שאין לו מובן ברור וכו'.
האם כוונת רבינו שאמירת י"ג מדות אין לה עיקר, והיא מנהג חזנין? והאם הוא לא אמר מעולם י"ג מדות?
לא. הכוונה לקריאה בתורה בתעניות, שיש עדות שנהגו, שהקהל אומר בקול את י"ג מידות אל רחום וחנון וכו'.
תכנים לקריאה נוספת
הקדמת הרמב"ם לספר המצוות חלק א
מתכוננים לזמן מתן תורה בלימוד ספר המצוות לרמב"ם.
מה היתה המטרה במנין המצוות? ואיזו השלכה יש לכך למעשה?
כיצד מנה הרמב"ם את המצוות ועל פי אלו קריטריונים?
השיעורים המועברים ע"י הרב אליקים צדוק מוקלטים מבית כנסת ובית מדרש "שערי ציון" ביד בנימין ומלווים בשאלות אקטואליות על המצוות מהקהל.
באתר ניתן למצוא חלוקה לפי תגיות:
העולה הרביעי התחיל לקרוא בשל ראש חודש בחנוכה: כיצד ממשיכים?
מתכוננים לחג מתן תורה! הלכות תלמוד תורה וכבוד חכמים
הלכות תלמוד תורה פרק ה א-ג
יומא טבא לרבנן לכבוד מור הרה''ג יוסף קאפח בהשתתפות הרשל"צ הרב מרדכי אליהו
דברי הראשון לציון הגר"מ אליהו זצ"ל בסעודת מצוה – יומא טבא לרבנן, לרגל סיום ביאורו של הרה"ג יוסף קאפח על משנה תורה להרמב"ם, מיום ב' אדר ב התשנ"ז (11.03.97) בבית אריאל, ירושלים. נערך ע"י ר' חננאל הלוי יצ"ו. הערות, כותרות ומראי מקום ניתוספו ע"י המערכת. מערכת "מסורה ליוסף" מודה לר' טוב צדוק הי"ו על שמסר לנו ברוב טובו הקלטה של ערב חשוב זה.
עיונים במשנתו של הרמב"ם ''ויראה לי''
הכנס למורשת הרב יוסף קאפח זצ''ל התשע''ח
סתירה לכאורה בהרמבם
יורנו רבינו
האם יש סתירה בדברי הרמבם בהלכות תלמוד תורה פרק ג' "כל המשים על לבו שיעסוק בתורה ולא יעשה מלאכה ויתפרנס מן הצדקה...". לבין דבריו בסוף הלכות שמיטין ויובלות, האם חזר בו רבינו ממה שכתב בהלכות ת"ת לאור דבריו בסוף הלכות שמיטין ויובלות, או אין כל קשר בין הדברים ורבינו לא חזר בו.
הכותב ביד שמאל ואילו שאר פעולות עושה בימינו, באיזה יד יניח תפילין?
אם יהיה דינו לענין הנחת תפילין כאטר, איזו יד תיחשב כ"יד כהה"?
מהו המבחן הקובע לענין הנחת התפילין, רוב הפעולות של האדם או פעולת הכתיבה?
מהי הפשרה שקובע הגר"ע יוסף בדין הנחת התפילין ליהודי בנסיבות אלו?