תפילה
יורנו רבנו:
א. האם לדעת רבנו ניתן להתפלל בכל יום ערבית מפלג המנחה ואילך או רק בליל שבת ובמוצאי שבת כמו שנשמע מלשונו בחיבור?
ב. עדיף להתפלל בציבור ללא תפילין [ ויניח אח"כ כמובן ] או יחיד עטור בתפילין?
יורנו רבנו:
א. האם לדעת רבנו ניתן להתפלל בכל יום ערבית מפלג המנחה ואילך או רק בליל שבת ובמוצאי שבת כמו שנשמע מלשונו בחיבור?
ב. עדיף להתפלל בציבור ללא תפילין [ ויניח אח"כ כמובן ] או יחיד עטור בתפילין?
אני תלמיד ישיבה, מתחיל ללמוד בבוקר לפני התפילה, מתפלל, אוכל, וחוזר ללמוד עד הלילה עם הפסקת צהריים וערבית וארוחת ערב באמצע.
מתי להגיד את התפילה שלפני הלימוד ומתי להגיד את התפילה של אחרי הלימוד?
שלום כבוד הרב,
בעלי ב"ה מקפיד מאוד על תפילה במניין ואני כמובן תומכת בו ומעודדת אותו.
אך לעיתים אני מרגישה שזה מגיע במחירים כבדים לי ולמשפחתי.
לדוגמא כאשר הוא לא מספיק תפילה במניין בישוב הוא נוסע לעיתים נסיעה של מעל חצי שעה לעיר הסמוכה ובכך מתבזבז לו המון זמן יקר.
בנוסף, כיוון שאין לו גמישות בעניין יוצא שאני לפעמים צריכה לותר על יציאות בערב, שיעורי תורה וכו'.
בנוסף, הוא יכול לא לרצות לצאת עם המשפחה למקומות מהחשש שלא יהיה מניין ולכעוס אם יצאנו ולא היה מניין ובכך זה פוגע בשלום בית.
מה מנהג ק״ק תימן בעניין בתפילה או משברך לחולה? האם מזכירם את שם האבא או אמא?
שמעתי ממורי בקיא שאומרים את שם האבא בגלל הפסוק אברהם הוליד את יצחק. אבל הגמ׳ מכריעה שיש עוון ביטול תורה על אבא ולכן אומרים את שם האמא.
אשמח לקבל מקורות
יום טוב ותודה מראש על הזמן.
שלום לכבוד הרב.
ברצוני לשאול מספר שאלות:
א. כשאומרים עושה שלום במרומיו, הוא יעשה שלום "עלינו" - מי זה עלינו? ציבור המתפללים? אם כן, אז למה אחרי זה אומרים ועל כל עמו ישראל? הרי זה חזרה...
ב. האם יש דעה / מנהג של התימנים או לא של התימנים, שמברכים על התפילין אחרי קשר השי"ן? כאילו בדיוק לפי שמתחילים את הסיבוב הראשון בזרוע?
תודה רבה הרב.
להתראות.
אני לא יודע לקרוא בתורה.
איך עלי להתנהג אם מזמינים אותי לעליה ומישהו קורא במקומי?
קראתי שיש עם זה בעיה.
כמובן , אני רוצה לדעת הלכת רבינו ולא הבית יוסף.
שלום לרב 1- האם מותר לקרוא את הבקשה לעילוי נשמות שיש בפרשת הנישאים או עדיף לדלג? 2- האם אני יכול לקרוא בבית את ברכות השחר ואת פרשת העקידה עד ישתבח (בלי תפילין) ולבוא לבית כנסת ולהניח תפילין? (בבית הכנסת אצלנו מתחילים מהודו)
לכבוד הרב,
שלום וברכה.
שאלותיי:
א. כת"ר בהלכות תמידין ומוספין (ד
ד) שאסור למנות את ישראל "אלא על ידי דבר אחר". מה הסיבה לכך?
הרי ישנן מצוות חשובות מאוד כגון יראת ואהבת ה' וגם מצוות תלמוד תורה שלא נכנסו לאלו העשרה? ואילו לעשרה נכנסו מצוות שלכאורה אינן יסודיות כגון לא תחמוד ולא תענה...
איזו משמעות שבכלל לעשרה דברות אלו ויחודן, הרי הכל נאמר בסיני. אומרים בשם חכמינו שאלו העשרה כוללים כל התורה היאך נוכל להבין זאת?
שמעתי שמועה לבאר שאלו המצוות והלאוין נבחרו דוקא היות שבהן היה צריך אותו דור שלעבדי מצרים חיזוק מיוחד. האם פירוש זה ייתכן?