כוזרי - חלק ד - פסקה יג - טו

תודה רבה על התשובה, אך עדיין קשים לי שני דברים.
א. הכופר מדעתו בתורה שבעל פה יצא מכלל ישראל (הלכות ממרים). אם כן הצדוקי שהוא כישראל (הלכות ערוב) הוא מבניהם ובני בניהם, ואף על פי כן יהדותו מותנה בשמירת שבת (שם)! ומכאן שתינוק שנשבה משחק תפקיד בגדר מין ולא בגדר משומד.
ב. במישור ההשקפתי, אם אין אומתנו אומה אלא בתורותיה, כיצד ניתן להתייחס למי שמפריד ביניהם - שהרי הוא רואה את עצמו יהודי לא דתי - כחבר באותו קולקטיב שאינו מוגדר אלא בדתו?
ג. לגבי ספר הזוהר, מארי יחיא מיקד את התנגדותו לתפיסה שעבודת ה' היא דווקא ע"י התלבשותו בספירות. האם בזה אתם ממשיכים את דרכו?

שלום הרב.
ברצוני לדעת איך מסביר הרמב"ם כי אין גלגול נשמות (- אם בכלל) או היכן מדבר הרמב"ם על גלגול הנשמות?
תודה מראש

האם מותר לשמוע? והאם השקפתית יש בעיה לשמוע מוזיקה לועזית?

שלום לכבוד הרב שליט"א.
1. ידועה לי המשנה במסכת חגיגה "כל המסתכל בארבעה דברים ראוי לו כאלו לא בא לעולם : מה למעלה, למטה, לפנים, לאחור". "לפנים"- מה היה לפני בריאת העולם. "אמר רבי יהושוע בן לוי... חמדה גנוזה שגנוזה לך תשע מאות ושבעים וארבעה דורות קודם שנברא העולם אתה מבקש ליתנה לבשר ודם". מה היה באותן 974 דורות קודם שנברא העולם, ולמה יש מושג של זמן קודם בריאת העולם?
2. מדוע הקב"ה מירר לעם ישראל את החיים במצרים? מה היתה המטרה של שיעבוד עם ישראל במצרים? האם ניתן לומר שהקב"ה עשה זאת כדי שהם יקבלו אותו לאלוהים בכך שהוא יגאל אותם, וכך הם יהיו מוכנים לעשות בשבילו הכל?
תודה וכל טוב.

לכבוד מו"ר הגאון רצון ערוסי שליט"א
האם אדם שעבר עבירה, הופך להיות רשע או שהוא נשאר צדיק?

בהלכ' תשובה (ג, א) משמע שאדם שעבר עבירה נשאר צדיק (גם ללא תשובה):
כל אחד ואחד מבני האדם יש לו זכיות ועונות, מי שזכיותיו יתירות על עונותיו צדיק, ומי שעונותיו יתירות על זכיותיו רשע, מחצה למחצה בינוני,
ובהלכ' עדות (י, ב) משמע, שאפילו עבירה אחת הופכת את האדם לרשע:
אי זהו רשע כל שעבר עבירה שחייבין עליה מלקות זהו רשע ופסול, שהרי התורה קראה למחוייב מלקות רשע שנאמר והיה אם בן הכות הרשע, ואין צריך לומר מחוייב מיתת בית דין שהוא פסול שנאמר אשר הוא רשע למות.
בתודה
ובברכת התורה