לימוד אגדות החורבן בט' באב
האם לפי הרמב"ם, מותר ללמוד אגדות החורבן בט' באב?
האם לפי הרמב"ם, מותר ללמוד אגדות החורבן בט' באב?
בידוע הלכה היא: אבל אסור לאכול ביום הראשון משלו. האם ישנו חיוב על שכנים או מכרים שיאכילוהו משלהם? האם ביום הראשון היו נמנעים האבלים מלאכול? א"כ היש מקור הלכתי לסעודות ההבראה שעורכים המנחמים? עבר היום או נקבר בלילה ולא הביאו לו המנחמים סעודת הבראה, האם בנסיבות אלו רשאי האבל לאכול משלו?
מהם המקורות והטעמים של הנוהגים שהכהנים לא ישאו כפיים בשחרית של ט' באב?
הנוהגים שלא לישא כפיים בשחרית, כיצד יתמודדו עם הבעיות ההלכתיות הרבות המתעוררות עקב כך?
מה דינו של כהן שאינו עולה לדוכן? האם לאור זאת, יש רשות לבטל המנהג שלא לישא כפיים
כבוד הרב` 1) הלכות ברכות פרק ז`, הלכה ו`: שניים, ממתינין זה לזה בקערה; שלושה, אין ממתינין. גמרו מהן שניים, השלישי מפסיק עימהן; גמר אחד מהן, השניים אין מפסיקין לו, אלא אוכלין והולכין, עד שגומרין. האם ניתן ללמוד ולהפיק תועלת מהלכה זאת לפי הרגלי האכילה שבימינו? אני ממש מתקשה להבין כיצד לעשות זאת. 2) הלכות ברכות פרק ז`, הלכה ט`: [ח] יצא אחד מן המסובין להשתין מים, נוטל ידו אחת ונכנס; דיבר עם חברו והפליג, נוטל שתי ידיו ונכנס. ואם היו מסובין לשתייה, נכנס ויושב במקומו ונוטל ידיו, ואחר כך מחזיר פניו לאורחין; ולמה נוטל במקומו--שמא ידמו שלא נטל ידיו, מפני שאין שם אכילה.
שלום לרב,
אשמח לדעת האם זלביה/ לחוח/ סבייה/ קובנה ועוד מאכלי תימן האם נחשבים תבשיל לעניין סעודת מפסקת של הצום?
במשנה נאמר: "שבת שחל ט' באב להיות בתוכה ..", האם בדווקא או אף אם חל בסוף אותו שבוע?
לא הסתפר ביום חמישי לכבוד השבת, האם רשאי להסתפר למחרת ביום שישי למרות שהוא ט' באב?
מדוע הרמב"ם נתעלם מאיסור תספורת וכיבוס בט' באב שחל בשבת והרי בהלכה קודמת התייחס לדחיית הצום בנסיבות אלה?