סירוב פקודה
לכב' מורנו ורבנו הגאון רבי רצון ערוסי שליט"א
ראיתי את תשובת כת"ר בעניין סירוב פקודה, שבו כתב כת"ר שאין לסרב כדי שהצבא לא יתפרק.
1. מדוע אם זה חילול שבת אז כן צריך לסרב, הרי לכאורה הצבא יתפרק?
2. בזמנו שאלתי את הגר"י קאפח זצ"ל על השרות הצבאי, כידוע הוא חייב תלמידי ישיבות ללכת לצבא וטען שזוהי מיצווה ואסור להשתמט ממנה. עם זאת, בזמן שדיברו על מסירת שטחים הוא כתב לי לסרב לפקודות הממשלה ולא להתגייס.
אשמח לקבל מענה מאת הרב. תודה
1. כשהפקודה לחלל שבת היא בניגוד להוראת הרבנות הצבאית, יש לסרב לה, כי הפקודה היא בלתי חוקית בעליל.
אבל כשיש פקודה לפנות יהודים מבתיהם בארץ הקודש, לצערנו, ובעוונותינו המרובים, השלטונות בישראל גורמים לכך שהיא נחשבת חוקית, לפי ההליכים הפורמליים בישראל.
והפרת פקודה חוקית בעיני הלא דתיים היא בבחינת "יהרג ולא יעבור" שתגרום להתפרקות הצבא.
זוהי הערכתי, ועל פיה הגעתי למסקנה שאליה הגעתי בכאב רב, מתוך דאגה להמשך קיומה של מדינת ישראל.
2. לא ידועה לי תשובתו זו. אודה מאוד אם מישהו ימציא לי אותה. ואעפ"כ, אם הייתי יודע עליה, הייתי נושא ונותן עמו בעניינה, כתלמיד היושב בקרקע לפני רבו.
תכנים לקריאה נוספת
כיצד מתיישבת מצוות שחיטת בע"ח בסכין, עם האיסור של "צער בעלי חיים"?
האם התעללות והתאכזרות לבע"ח המובלים לשחיטה יכולה לשמש עילה מוצדקת לבטל את השחיטה?
היש להעדיף משום 'צער בע"ח' את המתת הבע"ח בירייה או באמצעות זריקה על פני השחיטה בסכין?
האם יש להימנע מאכילת בשר, משיקולים הומניים רגשיים, ולהסתפק באכילה מעולם הצומח או מעולם הדומם?
השוואת ספר התנ"ך לספרות הכללית - בורות או יריקה לבאר שעם ישראל לדורותיו שותה ממנו
הרב רצון ערוסי מצדד בהרחקת הספר 'גדר חיה' ממערכת החינוך וקובל על השוואת ספר התנ"ך לספרות הכללית.
האם ניתן ללמוד מהתנ"ך שיש מקום להתבוללות והרי משה רבינו ובועז נשאו אשה נכרית?
תכלית הבריאה והנבראים
שלום לכבוד הרב.
מעיון במורה ובהקדמות למשנה נראה שהרמב"ם מתייחס באופן דואלי לסוגיא.
שם האדם
שלום רב כבוד הרב.
האם שם מקוצר עלול לסגור את מזלו של האדם (קיצור השם בנימין לשם בן) ולעכב את מה שנקבע לו? והאם שינוי השם יכול להתבצע בקלות ללא שינוי של המזל הנוכחי של האדם?
אם יוכל כבודו לתת לי תשובה מפורטת עקב התלבטות לשינוי השם.
בברכה
פוסקים מול מקובלים
לכב' מו"ר הגאון רבי רצון ערוסי שליט"א, שלום רב.
ידוע הכלל שבמקום שיש סתירה בין הזוהר לבין התלמוד אז אנחנו פוסקים לפי התלמוד. כלל זה הובא בשו"ת רביד הזהב ובספרי פסיקה נוספים והוא ידוע.
רציתי לשאול, האם כלל זה נובע מכך שהפוסקים שקבעוהו חששו שמא הזוהר איננו לרשב"י וממילא אין מקום לתת לו משקל לעומת המשנה והתלמוד?
דבר נוסף, ראיתי שהגר"ע יוסף בשו"ת יביע אומר כותב שרוב דברי האר"י הם מסברתו ואינן דברי קבלה ואין חיוב להאמין להם (כמדומני שהוא כתב את זה בעניין ברכת "הנותן ליעף כח"), האם גם הוא סבור שאיננו יודעים מי כתב את ספר הזוהר?
כוחה של הרבנות הראשית לישראל
השאלה היא כזו בימים אלו נערכת בחירות לבחירת שני הרבנים הראשים אך השאלה האם יש בכוחה של הרבנות הראשית לאור האירועים כמו נסיונות של כפית גיור לא אורתודכסי וכו האם בכלל יש כח ממש לרה"ר כאשר עם הרב הראשל"צ יפסוק האם ישמעו לפסיקותיו ?(מפנה את הרב למה שענה מארי חיים סינוואני זיע"א ששאלו אותו עם היה רוצה להיות רב ראשי לישראל שאל המארי האם יפסוק האם ישמעו לפסיקותו עז אמרו לו שיש דינא דמלוכתא דינא וסירב .כלומר מה למעשה הצורך ברב ראשי כאשר למעשה כל קהילה יש לה את הפוסק שלה ?
מסילת ישרים - פרק יא - מידות הנקיות - שבועות שקר וחילול השם 17
השיעור הועבר בבית הכנסת שערי ציון יד בנימין