היחס החיובי וההומני לפליטים במלחמת רוסיה-אוקראינה מטילה צל כבד על יחס אומות העולם לפליטים היהודים בשואה

לכבוד הרב
1. האם המצוות "לא תסור" "אחרי רבים להטות" וכו' חלות גם על ענייני אמונות ודעות ופרשנות שאין בהם נפקא מינה למעשה? היינו האם סנהדרין גדולה מוסמכים להכריע הלכה בענייני פרשנות ואמונה שאין להם שום נפקא מינה לדינא? (כגון איך יראו הדברים בימות המשיח, האם יש גלגול נשמות, באיזה גיל הכיר אברהם אבינו את בוראו)
2. האם החולק על סנהדרין בענייני אמונות ודעות או פרשנות שאין בהם נפקותא הלכתית יחשב לזקן ממרא שחייב מיתה?

שלום עליכם.
בקידושין מ עמוד ב .
"ר"ש בן יוחי אומר אפילו צדיק גמור כל ימיו ומרד באחרונה איבד את הראשונות שנאמר (יחזקאל לג) צדקת הצדיק לא תצילנו ביום פשעו" (וכך פסק הרמב"ם להלכה), והרי למדנו בדף הקודם" מחשבה רעה אין הקדוש ברוך הוא מצרפה למעשה שנאמר (תהילים סו) און אם ראיתי בלבי לא ישמע ה' " ולפיכך מדוע על מחשבתו (ההתחרטות על מעשיו הטובים) יפסיד את כל אשר עשה ?
בברכה ובתודה