שמחה של מצווה אינה נמדדת רק בעוצמת החגיגה, אלא גם בכבוד האדם ובקידוש השם. בדברים שפורסמו במרץ 2022 הושמעה קריאה כואבת למנהיגות הרבנית בעקבות תיאורי התפרעות בפורים, לצד הערכה למסירות לתורה ולמעשי הצלה. זהו ההקשר ההיסטורי של הדברים, ולא דיווח חדש על אירועים.
האזינו לקריאה לשמחת קודש, ובחנו כיצד החגיגה שלנו שומרת על הזולת ומרבה כבוד שמים.
שמחה של הודאה ודעת
שמחת פורים צריכה להיות שמחת קודש: להתבונן בניסים הנסתרים של בורא עולם ולהודות לו. מורשת אבותינו מדגישה דעתנות, אצילות ונקיות הדעת. אין להפוך את השמחה לרשות להשתולל, להזיק או לפגוע בכבודו של אחר.
בדברי הפתיחה נזכר ט״ו באדר לבני הפרזים: אין מוטלות בו עליהם מצוות היום של משלוח מנות ומתנות לאביונים, אף שנשמר איסור הספד ותענית. נזכר גם המנהג האשכנזי להוסיף בו שמחה. אין זו שלילה של הרצון להרבות במצוות, אלא בירור איזו שמחה ראויה לשמה.
ביקורת על מעשים, מתוך כבוד לתורה
הקריאה פורסמה במרץ 2022 בעקבות תמונות שלדברי הדובר הובאו באתר כיכר השבת מרחובות בני ברק. הוא מתאר השתוללות ופגיעה במונית שעברה ברחוב, ומגנה אותן כחילול השם במקום שמחה של מצווה. אלה תיאורי המקור שעליהם הגיב; אין הדברים מוצגים כאן כתחקיר עצמאי של האירועים או כהאשמה בכל תושבי העיר.
מתוך הכאב מופנית קריאה לרבנים הגדולים להשמיע קול ברור נגד מעשים כאלה, בבית וכל שכן לעיני הציבור. לצד הביקורת נשמרת ההערכה למסירות הנפש בלימוד התורה, לדקדוק במצוות ולהישגים שאפשר ללמוד מהם. הכבוד הזה אינו מחייב שתיקה מול המעשה הפסול.
הדוגמה של הצלה וסיוע
מול התמונות האלה מוצבת במקור פעילותם של רבני חב״ד באוקראינה באותה עת: קיום תפילה וקריאת מגילה תחת אש, אספקת מזון וסיוע בהצלת פליטים. פעולות אלה מתוארות כקידוש השם גדול. הניגוד נועד לברר את משמעות השמחה במעשינו, ולא לבטל את ערכו של ציבור אחד בשם ציבור אחר.
שמחת פורים יכולה להיות חגיגה של הודאה ושל עזרה לזולת. כשהיא נהפכת לפגיעה באדם שעובר ברחוב, אין להסתתר מאחורי שם המצווה. האחריות חלה גם על המשתתפים וגם על ההנהגה הקוראת להתנהגות ראויה.
מסקנת הדברים
שמחת קודש מחייבת דעת, כבוד לזולת וקידוש השם. יש להוקיר מסירות לתורה ולמצוות, ובה בעת להשמיע ביקורת ברורה על פגיעה והשתוללות. העזרה וההצלה המתוארות במקור מציבות דוגמה לשמחה המרבה חיים וכבוד שמים.
מה ההבדל בין שמחת פורים לשמחה הגובלת בהוללות?
שמחת פורים היא שמחת קודש של הודאה על הנס, מתוך דעת וכבוד לזולת. השתוללות, פגיעה באדם או ברכושו והתנהגות המבזה את שם המצווה אינן מקבלות היתר מפני שנעשו במסגרת חגיגה. יש לבחון את המעשים ואת תוצאתם, בבית ובמרחב הציבורי.
כיצד אפשר למחות במעשה פסול בלי לבטל את ערכו של ציבור שלם?
יש לכוון את הביקורת למעשה המתואר, ולשמור לצד זאת על הכרת הטוב למסירות לתורה ולמצוות. הקריאה לרבנים למחות בהתפרעות במקור נאמרת יחד עם הערכה ללימוד ולדקדוק במצוות. הכבוד לציבור אינו מחייב שתיקה מול פגיעה בזולת.
איזו דוגמה לקידוש השם הוצבה לצד הביקורת?
במקור שפורסם במרץ 2022 הוזכרו רבני חב״ד באוקראינה שקיימו תפילה וקריאת מגילה תחת אש, סיפקו מזון וסייעו להצלת פליטים. פעולתם הוצגה כדוגמה לשמחה המחוברת לאחריות ולעזרה, בהקשר ההיסטורי של הדברים.
Full text
תכנים לקריאה נוספת
מהם סייגי הרב באוצר בית דין, גיור בימות המשיח, תפילה ואירועי שמחה באבלות?
1. האם על הנוהגים כדעת רבנו לעשות מנוי לאוצר הארץ?
רב היישוב שאני גר בו, רב אשכנזי, מאוד ממליץ על כך לחיזוק החקלאות היהודית השומרת על שנת השמיטה. אגב, אצלנו, בשומרון, אין כלל אפשרות לקניית פירות וירקות מחו"ל.
2. דעת מקרא על ספר יחזקאל מז, כב מביא גמרא "אין מקלים גרים לימות המשיח" (יבמות כד ע"ב ועוד), אבל רבנו בהלכות אסורי ביאה פרק יג הלכה ד פסק "וכן לדורות, כשירצה הגוי להכנס לברית...". מהו הנכון?
הרי נבואת הנביא ע"ה משנה את ההלכה.
קרא מגילה בארבעה עשר: האם יוציא את ירושלים בחמישה עשר?
קריאת מגילה לנשים
א. על פי מור"י (עמוד תתכד) מוציאה גם ציבור ואין בזה משום כבוד הציבור כמו בספר תורה שהרי שוות בדרגת החיוב. האם למעשה זה אפשרי במקום בו לא נמצא קורא גבר שיודע לקרוא היטב כאשה. א"כ היכן תקרא, האם מעזרת הנשים או בבמה?
ב. האם מותר לנשים לעשות "מניין" לעצמן ולקרוא? (ומה הדין במצב מימלא, חייבים לקרוא ב 2מינינים בגלל הילדים, שפעם הגברים שומרים עליהם ופעם הנשים) או עדיף 2 מניינים רגילים...)
ג. מה היו עושות הנשים פעם שהיו מטפלות בילדים, שהרי לא היו כמה מניינים כמו היום?
תודה רבה, ופורים שמח!
צביעת שיער בפורים לגבר
שלום עליכם הרב.
האם לפי הרב קאפח מותר לגבר לצבוע שיערו דרך תחפושת בפורים?
2. האם לפי הרב קאפח מותר לגבר לחבוש פאה או שיער ארוך על ראשו דרך תחפושת?
פורים משולש בירושלים
שלום לרב
א. מה מנהגי פורים משולש לפי מנהג תימן בלדי?
ב. אני רוצה לנסוע להורי (מחוץ לי -ם) לסעודה, מה הוא הזמן שבו אני צריך להיות בירושלים כדי להתחייב בשושן פורים (בלבד)?
תודה
ספק ברכות להקל - גם בברכות המגילה?
ספק ברכות להקל - גם בברכות המגילה?
קריאת מגילה בישיבה: מה משתנה בין הציבור לבני הבית?
קריאת המגילה - מי רשאי לקרותה בציבור ובאילו אופנים?
לכבוד הרה"ג שליט"א
א. האם בליל פורים יש להעדיף לכתחילה שיקרא את המגילה דווקא מי שהתענה או שמא אין קשר בין הדברים ויכול לקרותה גם מי שלא מתענה?
ב. בהנחה שיש בבית הכנסת חזן הבקי יותר בטעמיה ודקדוקיה וחזן שפחות בקי, אולם עלול להיפגע אם לא יוזמן, האם יש להעדיף להזמין לקריאתה את החזן הפחות בקי "משום דרכי שלום" ומטעם שאין מדקדקין בקריאת המגילה כמו בקריאת התורה?
ג. האם יש ל"ממונה" להזמין לקריאת המגילה חזן ש"הוחזק" מדי שנה לקרוא את המגילה או שיכול לקום ולקרוא כמדי שנה ללא הזמנה מיוחדת?
בבכרכת התורה
אבישי
שכח ואכל ביום תענית אסתר שהוקדמה ליום ה', האם רשאי להתענות למחרת (ערב שבת)?
מדוע נמנעו מלהתענות תענית זו בערב שבת כנהוג בתעניות אחרות (עשירי בטבת)?
מהם הכללים שנקבעו ע"י מייסדי המנהג במקרה שהוקדמה התענית ליום חמישי בשבוע?
הסוברים שרשאים להתענות בע"ש, כיצד יתמודדו עם בעיות הלכתיות כגון: אמירת עננו, קריאה בתורה ועוד?