המנהג של אבותינו שיש חלוקה בין הש"ץ ובין הציבור, ואין הציבור אומרים ביחד עם הש"ץ נקדישך.
מנהג זה כתבו הרמב"ם ולפניו הרס"ג, ויסודתו בתוספתא. וכך נהגו קדמוני הספרדים והאשכנזים.
ורק מאוחר יותר שינו את המושג אשכנזים וספרדים.
עם כל זאת גדולי חכמי אשכנז כמו החוות יאיר, החת"ס וכן היעב"ץ, שהיה גדול בנגלה ובנסתר, וכך הגר"א שהיה גדול בנגלה ובנסתר,
דחו את השפעת האר"י בעניין זה, והורו לשמור על המנהג הקדום.
עיין על כך בספר שרשי מנהג אשכנז, ח"א עמ' 23 בהרחבה.
תכנים לקריאה נוספת
אמירת כהנים ע"י אחד מצבור ולא ע"י החזן
לכבוד הרב רצון הי"ו הרצוי לכל אחיו כנהר שלום! לא ראיתי מעודי בשום מקום שנהגו כרבנו וכפשט דברי מרן (סי' קכח) שהש"צ עצמו קורא "כהנים" ולא אחד מן הקהל ואם אפילו מרן והרמ"א לא חששו לדעת ר"ת ורק הגר"א בהגהותיו חשש והמשנה ברורה לא הזכירו (ור"ת הובא כידוע בתוס' ברכות לא דדעתו דהוי הפסק והר"י הזקן חלק עליו שם). ומה גרם למהרי"ץ בעץ חיים לסתום וז"ל:" וש"צ אינו יכול להפסיק בינתיים לקרוא כהנים" (עמ' עא בתכלאל עץ חיים) ולכאורה דבריו נגד כל הנ"ל.
א. א"כ, האם נכון להנהיג בצבור כפשט דברי רבנו שהש"צ עצמו יקרא אע"פ שלא נהגו כן עד עתה?
בראשי חודשים ובחולו של המועד, האם סדר היום קודם לתפילת מוסף?
כיצד מתייחסים חכמי ישראל לריבוי אמירת "קדיש" בתפילה?
מה עדיף, אם כן, לנקוט במנהג שסדר היום קודם למוסף תוך אמירה נוספת של קדיש?
כיצד יסבירו המקדימים סדר היום לתפילת מוסף כאשר מזמור היום (ר"ח) נאמר לאחר מוסף?
מספר שאלות
לק"י
שלום לכבוד הרב,
ישנם לי מס' שאלות לרב.
1)האם מותר לאדם בתפילה להשמיע את קולו לאוזנו למרות שזה מפריע לאחרים?
2)בנוגע לגזירת ציפורניים. האם ישנם דינים כלשהם בנוגע לגזיזתם לפי הרמב"ם?ומה לגבי נעלים(לבישתם, קשירתם, חליצתם)?
באלו נסיבות תותר תפילה מאחורי בית הכנסת ולא תחשב כביזוי?
המותר לכנות "רשעים" את המתפללים בבית סמוך לביהכ"נ כשגבם מופנה להיכל? והלא נאמר כל המתפלל מאחורי ביהכ"נ נקרא רשע אא"כ מפנה פניו לכיוון ההיכל?
וכיצד ינהגו ציבור המתפללים בבית סמוך לביהכ"נ, האם יפנו לכיוון המזרח למרות שאחוריהם כלפי ההיכל?
מה דינו של המכנה "רשע" או "רשעים" את מי שמתפלל כשגבו מופנה להיכל בנסיבות המותרות?
ליקוטי תפילות
האם מותר לומר תפילות מתוך ספר זה בכל שעות היממה?
תודה רבה, שרית
ערבית
אדם שהתפלל ערבית לפני צאת הכוכבים, האם הברכות שהתפלל שייכות לאותו יום או ליום המחרת?
תפילה בציבור או הסמכת גאולה לתפילה
לק"י
שלום כבוד הרב,
בעבר שאלתי את כבוד הרב את השאלה הבאה:
בבית הכנסת בו אני מתפלל מתחילים שחרית של שבת בתשע בבוקר. בשל השעה המאוחרת לא מספיקים לומר שמע בזמנה (התפילה נאמרת בזמנה)
אני נוהג לקום מוקדם ולומר בביתי פסוקי דזמרה ושמע וברכותיה בזמנה.
האם עלי גם להתפלל בבית ע"מ להסמיך גאולה לתפילה או שמא עדיף להתפלל בציבור?
תשובת כבוד הרב היתה:
אם יש במקומך בית כנסת שבו מתפללים בזמן, לך לשם. ואם לאו - התפלל שחרית יחיד, כלומר זמירות, ק"ש וברכותיה ותפילת שמונה עשרה, ובציבור תשמע קריאת התורה, ותתפלל עימם מוסף.
תפילת שחרית לפני הזריחה
שלום לרב, המנין התימני היחיד של שחרית בימי חול בעיר שבה אני גר מתקיים בשעה 5:30 שזה יוצא לפני הזריחה, האם זה בסדר? בנוסף, מה בנוגע להתעטפות בטלית והנחת תפילין שגם הם יוצאים לפעמים (כגון היום) לאחר השעה חמש וחצי?
תודה רבה
נץ נראה
לכבוד הרב איפה שאני (תימני הנוהג לפי שיטת רמב"ם ומארי) מתפלל בבוקר (אצל מנין ספרדי) מתחילים תפילת שמונה עשרה לפי שעה שמצויה בלוח, והשעה מוגדרת כ"הנץ הנראה"
1) מה זה הנץ הנראה?
2) יש גם נץ נסתר?
3) מה שיטתנו לגבי תחילת זמן תפילת שמונה עשרה? נץ נראה או נסתר?
4) ראיתי בתשובה שהרב כתב לאדם ששאל לגבי זמן תפילה לכתחילה והרב כתב עד 4 שעות. איך זה מסתדר עם זמן ק"ש שזמנה לכתחילה "עם הנץ החמה"? "ואם עבר וקרא לאחר מכן - יצא"? (לפי משנה תורה אהבה הלכות ק"ש)
היה טרוד ודחוק, האם רשאי להתפלל תפילת "הביננו" אף בחורף ובמוצ"ש?
באלו נסיבות אין מתפללים תפילת "הביננו" ומדוע?
היש להשוות בין דין כהן ש"צ שתלוי אם מובטח שלא יתבלבל לדין הנזקק לתפילת "הביננו"?
מחזיק בידו סידור ומובטח לו שלא יתבלבל בתפילתו, האם יכול להוסיף בתפילת "הביננו"?