מלאכה לפני שחרית
1. האם מותר לסדר את תיק הנסיעות שלי לפני שהתפללתי שחרית?
2. לא הבנתי מה גדר מלאכה שנאסרה לפני שחרית? הרי ברור שזה לא כמו שבת. האם כמו חוה''מ?
1. האם מותר לסדר את תיק הנסיעות שלי לפני שהתפללתי שחרית?
2. לא הבנתי מה גדר מלאכה שנאסרה לפני שחרית? הרי ברור שזה לא כמו שבת. האם כמו חוה''מ?
שלום לכבוד הרב!
רבנו בהלכות תפילה כתב שאין לסעוד סמוך למנחה
האם יהיה מותר לאכול ארוחה קלה כגון ג׳עאלה פירות וכדו
תודה רבה!
שלום וברכה. הננו חברי המניין המוקדם בבית כנסת בנוסח תימן בלאדי. ביום ראש חודש, התארכה התפילה מעבר לזמן הסביר, ובתחילת ובא לציון, גילינו להפתעתינו שנותרנו עם 9 מתפללים. " האם מותר לומר את " ובא לציון ", לרבות קדושא דסידרא בקול רם? " האם ניתן לומר קדיש " תתקבל " ?
שלום רב האם מותר לאכול מזונות לפני שקיעה ע"מ להמשיך אחרי? (בהנחה שאין כח לאכול לחם)
ב. אם אני אוכל מזונות ובסוף זה יצטרף לשיעור ברהמ"ז האם מותר להתחיל לאכול לפני שקיעה?
תודה רב ה
לק"י לכבוד כב' הרב ערוסי שלום רב, אני בחור ממוצא תימני שמתפלל בבית כנסת נוסח בלדי הסמוך לביתי, ובו נוהגים להתפלל את תפילת המוסף וכן מנחה של שבת תפילה אחת בקול רם (ולא לחש וחזרה כנהוג ברוב בתי הכנסת). האם במקרה כזה אני צריך לשתוק ולכוון לברכות הש"ץ ולענות "אמן" או שמותר לי לומר את הברכות בשקט ולסיים מעט לפני הש"ץ כדי שאוכל לענות "אמן". אני נוהג להתפלל בדרך השניה אך יש לי חשש שיש בעניית "אמן" הפסק בין ברכה לברכה. בכבוד רב,
שלום למארי, ידועה לי שיטת מארי יוסף זצ"ל בנוגע לתפילה על במה שאין יוצא ידי חובה הש"ץ כלפי הציבור וכיו"ב. אך קשה לי מכך שאם אדם שומע קדיש או קדושה מחוץ לבית הכנסת כלל, שיכול לענות אמן וקדוש וכו'. ומי שנמצא בתוך בית הכנסת על במה - לא?
שלום לכבוד הרב!
אני תימני, וכידוע אינינו אומרים את נוסח הקדושה עם החזן אלא רק קדוש קדוש... ברוך וימלוך. האם יש בעיה לומר את כל נוסח הקדושה כמנהג הספרדים והאשכנזים (שהרי ע"פ האריז"ל צריכים לאמר)? אם התשובה היא שעדיף שלא לאמר, אז מה אני עושה אם אני מתפלל איתם ולא שומע את החזן אומר אותם כי הוא מתפלל בקול חלש?
1. הם ישו היה תנא ואם כן אז מי
2. הראב"ד בהשגה שלו על הרמב"ם בהלכה איזהו מין - כל שאומר שאלוה. אני הבנתי שהראב"ד הבין שהיו חכמים גדולים שקדמו לרמב"ם שחשבו שה' הוא גוף. ושהוא מבין שהרמב"ם גם הכיר את החכמים הללו. האם זה נכון שהראב"ד והרמב"ם מבינים שחכמי ישראל גדולים חשבו שהשם יתברך הוא גוף.? וכן למה לא יכול להיות שאותם חכמים דיברו בלשון משל? ועל איזה חכמים לדוגמא מדובר?
האם עדיף לגלול התורה למרות טורח ציבור או שעדיף לקרות על פה את הענין השני?
מדוע העדיפו בעבודת יוה"כ שיקרא הכהן הגדול בע"פ הענין השני ולא יגלול ס"ת למרות הקרבה בין העניינים?
יהודי תימן בניגוד לשאר העדות לא הוציאו שני ספרים בו זמנית. כיצד, איפוא, התגברו על בעיית "טורח ציבור"?