תכנים לקריאה נוספת
נטילת ידים ביציאה מבית העלמין
א האם מנהגנו לנטול ידיים ביציאה מבית העלמין לאחר הקבורה?
ב אם רק השתתפתי בשמיעת הספד מחוץ לבית העלמין, האם גם עליי ליטול ידיים?
נפטרו לעולמם 3 נשים כשרות בהפרש של שבוע זו אחר זו, האם יש מקום בנסיבות אלו לגזור תענית?
באלו נסיבות ובאלו תנאים נחשבים פטירות אנשי העיר כמגיפה המחייבת גזירת תענית?
כיצד, אם כן, יש על המשפחה ועל הקהילה להתייחס לארוע של פטירת אותן הנשים?
חובת טלית באמירת קדיש
שלום כבוד הרב
אנו אבלים בתוך ה-30 על אבינו המנוח ואומרים קדיש .
מתפללים בנוסח בלגדי- קדיש דעתיד
האם ישנה חובה להתעטף בטלית באמירת קדיש דעתיד ובכלל בקדיש על ישראל? אודה להרחבת הרב בתשובה והתייחסות גם לקדיש בתום לימוד משניות, בתום דבר תורה או לאחר ברכת לבנה.
תודה מראש
אבל תוך שבעה,האם רשאי לצאת ממקומו ע"מ להשתתף בחופת בנו או בתו?
היש להגביל את ההיתר באופן נקודתי כפוף לאיסורים מסויימים החלים על האבל בתקופה זו?
כיצד יש לנהוג בנסיבות מורכבות אלו במיוחד כשארוע זה מלווה באופן טבעי בשירה האסורה על האבל?
נידה
האם לאישה מותר להכנס בנידתה: לבית קברות בית כנסת, לגעת בטלית תפילין וכדומה? והאם יש הבדל בין העדות השונות?! האם יש דברי קדושה אחרים שלאישה נידה אסור לעשות?
אבילות
לק"י
שלום כבוד הרב,
בבית הכנסת בו אני מתפלל נוהגים לערוך סעודה שלישית בשבת בין מנחה לערבית. לאחר הסעודה ודברי תורה שרים מספר שירי שבת ואז מברכים ברכת המזון.
אני בשנת האבל על אבי מורי עליו השלום, האם עלי להימנע הלהשתתף בסעודות אלו?
או שמא עלי לחוש לאבלות בפרהסיא בשבת, וכן להשתתף בסעודה כשם שנהגתי לפני האבל?
ברצוני להדגיש שאינני יכול לשוב לביתי לאחר מנחה, שכן ביתי רחוק ולא אספיק לשוב לערבית. כמו כן מרבית המתפללים משתתפים בסעודה (למעט מתפלל או שניים) ואם לא אצטרף ידעו כולם שאני נוהג כך בשל האבל.
בברכה
הלכות אבל
1 עד מתי להישאר ללא תספורת? 30 יום? או עד שיגערו בו חברים?
2 מה לגבי גזירת ציפורניים?
3 והאם אבל ילבש בגדים מכובסים עם חומרי כביסה ומגוהצים במגהץ?
4 א זה רק לגבי אביו ואימו לגבי שאר הקרובים זה רק 30 יום. הרב פנחס קורח כותב שמנהג תימן הוא על אביו ואימו 60 יום. וזה גדר של יגערו בו חבריו. נא העבירי לרב על מנת לחדד את הדברים בתשובה.
ב כמו כן, מה הדין אם חל מועד בתוך ה 30 או 60 או בטרם הגערה. האם מבטל את איסור תספורת וציפורניים ?
מדוע אין יהודי תימן חוששים משום "לועג לרש" ונכנסים לבית הקברות כשהם עטופים בטלית?
מה מקור החשש הזה והאם מנהג זה יחודי רק לעדת יהודי תימן?
כיצד הלכו נושאי המיטה בעבר בעדות אחרות, האם הם היו עטופים בטלית מצוייצת?
האם לפי המנהגים הקדומים של כל עדות ישראל עטפו ואף קברו הנפטר בטלית?
מהו טעמה של ההלכה המחייבת את הבוצע ליתן הפרוסה בידו של האבל?
האם הלכה זו מבוססת על דין או על מנהג?
מהם הדינים החלוקים של הבוצע במצבים השונים (שאר ימות השנה, בית אבלים, ליל הסדר בפסח)?
היש לחוש לסכנה אם הבוצע נתן לידו של מי שאיננו אבל?