הלל ביום העצמאות ובחנוכה
שלום הרב.
קראתי בתשובות הרב שיהודי תימן (הנוהגים כמו מארי) לא נהגו לקרוא הלל ביום העצמאות כי רק נביאים או סנהדרין יכולים לקבוע הלל.
שאלתי היא מה לעניין חנוכה? שהוא נקבע לאחר תקופת הנביאים והסנהדרין אך אנו אומרים בו הלל?
שלום הרב.
קראתי בתשובות הרב שיהודי תימן (הנוהגים כמו מארי) לא נהגו לקרוא הלל ביום העצמאות כי רק נביאים או סנהדרין יכולים לקבוע הלל.
שאלתי היא מה לעניין חנוכה? שהוא נקבע לאחר תקופת הנביאים והסנהדרין אך אנו אומרים בו הלל?
לכבוד הרב,
שלום וברכה.
שאלותיי:
א. כבוד הרב כתב בתשובה לגבי אמירת הלל ביום העצמאות: http://www.moreshet.co.il/web/shut/shut2.asp?id=49436 "בפועל הנני רב עיר, ובתור שכזה, הנני מתפלל בבתי כנסת שונים בעירי, ונוהג בכל ביכנ"ס כמנהגם." אני תלמיד ישיבה דת"ל. אני יכול ללכת לבי"כ שבו לא יאמרו הלל (חרדי), או בי"כ בו יאמרו הלל ללא ברכה (ספרדי), או להתפלל כרגיל בישיבה (אשכנזי) והציבור יאמר הלל בברכה ואני בלא ברכה כדרך שאני עושה בר"ח בישיבה. איפה להתפלל?
לכבוד הרה"ג רצון ערוסי שליט"א. האם מארי שאוסר לומר הלל התכוון דווקא עם ברכה או לאו דווקא? (האם מותר לומר הלל לאחר י"ח בלי ברכה?). בברכה
לק"י לכבוד מו"ר הרב רצון ערוסי הי"ו.
1. כפי הידוע לי מו"ר מארי קאפח זלה"ה התנגד לאמירת הלל בברכה ביום העצמאות, מפני שהוא סבר, שאין לנו את הסמכות כמו לאנשי כנסת הגדולה להוסיף הלל בברכה. אם זו היא אכן דעתו, אז מדוע לשיטתו אין אומרים תחנון ביום העצמאות (שיח ירושלם)? מי נתן את הרשות לבטל את התחנון (כמובן לשיטת הרמב"ם ולא כשיטת האחרונים שביטלו הרבה ימים מלומר תחנון)? (ברור לי שמארי שמח ביום גדול וקדוש זה ואמר מזמורים, סעודה וכו').
האם לא נתבטלה קדושת ירושלים עקב הכיבוש של הגויים? כיצד יש לנהוג בדיני מעשר שני בירושלים שבין החומות?
האם דיני שביעית בזה"ז חלים בירושלים מדרבנן כא"י או בגלל קדושתה היתרה יחולו דינים אלו מדאורייתא?
האם מבחינה הלכתית ישנו איסור גורף להכנס לכל חלקי הר הבית?
השיעור הועבר בשנת התשס"ח
אבקש לשמוע את דעתו של הרב בנושא חגיגות יום העצמאות שחל בספירת העומר, האם מותר להצטרף להופעות ולשמוע שירים חסידיים, או לאו? ילדי לומדים במסגרות שונות, בני שלומד בתלמוד תורה שומע איסור מפאת הספירה, ואילו בני שלומד ב"נעם" מתחנך לציון יום זה באוירה תורנית, תוך שמיעת מוסיקה. מה דעת הרב בעניין? לתשובה דחופה אודה.
מדברי הרמב״ם מהלכות בית הבחירה פרק ו הלכות (יד)-(טז) מובן שקדושת המקדש נובעת מהשראת השכינה במקום ולכן היא אינה בטלה לעולם. הדבר אינו תלוי בקיום בית המקדש ולא ביציאת עם ישראל לגלות. לכן, מסביר רבנו שבימי בית שני לא היה צורך בקידוש מחדש של הר הבית והיה ניתן להסתפק בפעולה סמלית בלבד. כמקור לדבריו, המבחינים בין קדושת הבית השני לקדושת הארץ, רבנו מביא את דרשת חז"ל ״אע״פ ששוממין בקדושתן הם עומדין״. ומרחיב אותה לגבי משמעות הקדושה ועמידתה לעד.
לק"י לכבוד הרב שליט"א בסידור "שיח ירושלם" החדש לא נזכרה אמירת הלל ביום העצמאות, האם ידוע לרב אם הרב קאפח ז"ל חזר בו בסוף ימיו לגבי הלל ביום העצמאות? (כי בגרסאות הקודמות כן הוזכר) וכן מה היא דעת הרב שליט"א בעניין הלל ביום העצמאות?
בתודה מראש...