תכנים לקריאה נוספת
שו"ת הרמב"ם
לק"י
במאמרו "הייצוג בבתיי הדין" (מסורה ליוסף כרך ז'), הרב אהרון קאפח כותב (בהארה 9 שם)
שהגר"י קאפח התעלם מתשובת הרמב"ם רע"ב מהדורת בלאו.
שם במהדורת בלאו מצוין שתשובה זו מגניזת קהיר.
לי נראה שאם מארי הרב קאפח "התעלם" מתשובה זו יש להניח שיש לו סיבה טובה.
ובכן שאלתי: מי מוסמך לאשר שהתשובה אוטנטית?
נספח לשאלתי: מה הוא ה Corpus Codicum Hebraicorum ומי ערך אותו?
בתודה מראש על תשובת הרב ושכרו כפול מן השמים.
אלישבע
ציבור שהעלה בטעות לקריאת התורה ארבע גוברי בר"ח שחל בחנוכה, מה עליהם לעשות?
האם יעלו קורא חמישי לקריאה של ימי החנוכה בספר שני או שיסתפקו בארבע גוברי שעלו ויוותרו על קריאת החנוכה?
בתלמוד נחלקו: "אין משגיחין בחנוכה" או "אין משגיחין בראש חודש", האם המשמעות שניתן לוותר על אחת הקריאות?
האם ישנה אופציה שלא לוותר על קריאת חנוכה תוך קריאתה בספר שני על ידי הרביעי שקרא קריאת ר"ח בספר ראשון?
היכן יניח החנוכיה, ליד פתח חצרו הפונה לרה"ר או ליד פתח ביתו הפונה לאזור שומם?
האם המצווה שנקבעה להניח החנוכיה בפתח ביתו דווקא או עדיף להניח בפתח חצירו כאשר מדובר בבית הפונה לחצר?
הרמב"ם פסק שהדר בעלייה יניח החנוכיה בחלון הסמוך לרשות הרבים, האם זה מצביע על העדפה גם לפתח הפונה לרה"ר?
מה עדיף, הנחת החנוכיה בחלון הסמוך לרה"ר או בהנחה בפתח הבית או פתח החצר שאינם פונים לרשות הרבים?
שתי שאלות ברמב"ם
לכב' הרב שלום!!
בהלכות עבודה זרה וחוקות הגויים, פוסק הרב בפרק ג', הלכה יח' :" וכן אסור לצור דמות חמה ולבנה כוכבים ומזלות ומלאכים, שנאמר "לא תעשון, איתי" (שמות כ,יט)--לא תעשון כדמות שמשין המשמשין לפניי במרום, ואפילו על הלוח."
-שאלתי היא, האם בימינו אלו, כשאין עבודה לצורות אלו (ואולי רק בארצות הרחוקות, אשר להן אין קשר לחיינו המעשיים) , מותר הדבר??