יום העצמאות

1) האם מארי קאפח אוסר להגיד הלל בכלל ביום העצמאות ויום ירושלים ואפילו בלי ברכה אלא צריך לעשות תפילה רגילה עם תחנון?
2) האם הרב קאפח סבר שמדינת ישראל אכן אתחלתא דגאולה?
3) האם זה נכון שבהתחלה מארי קאפח תמך בהתגייסות לצבא אבל לאחר אוסלו הוא הסתייג ממנה בחריפות ואמר כך "לפי מצב הדברים כיום שהשתלטו על המדינה מומרים ומשומדים שהם כגויים לכל דברים, רשאי כל אחד לחשוב פעמיים על כפייתו לשרת במה שקוראים צה"ל" וסבר כך עד מותו שאכן לא צריך להתגייס לצה"ל?
4) האם מארי פסק לברך על מלוואח ג'חנון וקובנ המוציא?

לכבוד מורנו ורבנו נזרה של יהדות תימן ותפארתה הרב הגאון מורי רצון ערוסי הי"ו שלום עליכם! סליחה ומחילה מכבוד הרב על השאלות הרבות, ועוד יותר לאור עיסוקיו הרבים של כבוד הרב וטרדותיו. יחזק ה' יתברך את בריאותך ובריאות בני משפחתך.
1. מה דעתו של מורי יוסף קאפח לגבי אמירת הלל ותחנון ביום העצמאות?
2. מהו דעתו של מורי יוסף קאפח לגבי אמירת הלל ותחנון ביום ירושלים?
3. האם צודקים האומרים שאמירת הלל בלי ברכה היא בסך הכל "כמו אמירת פסוקי דזמרה"?
4. מהו הטעם ההלכתי שאין אומרים תחנון בימים מסוימים (כגון פורים חנוכה ר"ח שבת וכו')?

לק"י לכבוד הרב שליט"א בסידור "שיח ירושלם" החדש לא נזכרה אמירת הלל ביום העצמאות, האם ידוע לרב אם הרב קאפח ז"ל חזר בו בסוף ימיו לגבי הלל ביום העצמאות? (כי בגרסאות הקודמות כן הוזכר) וכן מה היא דעת הרב שליט"א בעניין הלל ביום העצמאות?
בתודה מראש...

האם ביום העצמאות ויום ירושלים צריך לומר את ההלל השלם בברכה ובקירוי או רק עם ברכה אך בלי קירוי?

מאחר ואיננו יכולים לקרוא את ההלל ביום העצמאות בברכה או ללא ברכה, כי אין לנו סמכות הלכתית שיכולה לתקן את קריאתו,

כיצד עלינו להודות לה' בתפילתנו ביום העצמאות על הזכות לגור בארץ הקודש שמתאפשר לנו, למרות כל החסרונות היהדותיים שלה, בגלל קיום מדינת ישראל?

עליי לציין כי מבחינתי היה ראוי יותר לקרוא ליום זה יום שיבת ציון מאשר יום העצמאות, כי לדעתי, עובדי ה' אינם עצמאיים אלא עושים את רצון ה' במהלך כל חייהם.

אני מודה לרב על תשובתו לשאלתי בנושא זה. אני מבין מדברי הרב שליט"א שהוא פוסק להודות ולהלל להקב"ה ביום העצמאות לא ע"י הלל כיון שאין לנו סמכות כזו, אבל ע"י מזמורים ותפילות מיוחדות ליום זה, כמובן שהרב שליט"א פוסק לא לומר תחנון ביום זה. האם הבנתי נכון את דברי הרב?