קדיש באמצע תפילה
שלום רב!
אם אני נמצא באמצע תפילה שלא במקביל עם הציבור ואני שומע קדיש. האם אני מחויב לענות? אם כן - אני חייב להפסיק ולענות בכל חלק מהתפילה אשר אהיה?
אין להפסיק בתפילה לא בשביל אמן, לא בשביל קדיש ולא בשביל קדושה. כי לפי רבינו, העוסק במצווה פטור מן המצווה, ואין מעבירין על המצוות. וזו שיטת הרמ"ה, שהיא שונה משיטת השו"ע.
תכנים לקריאה נוספת
נער כש"ץ
לרב שלום וברכה,
עם צאת תלמידי בתי הספר לחופשה אנו מקיימים בימות החול מנין שני בשחרית. במניין נוכחים גם אנשים מבוגרים. ברצוננו לעודד את צעירי הצאן לשמש כש"צ כמנהגנו דבר הנמנע מהם במהלך שנה"ל וד"ל. האם בנסיבות הנ"ל ניתן להזמין נער כמובן שאינו קטן לעבור לפני התיבה? האם יש חילוק בין שחרית לבין מוסף של ר"ח? הבהרה: מנין זה מתקיים אך ורק בחופשה ובעיקר נועד לתלמידים. בברכה
עלייה לתורה
לכבוד הרב שלום רב, אני לוי, אצלינו בבית כנסת אין כהן, ובעליות לתורה הולכים לפי סדר עלייה, מה שיוצא שהגבאי ניגש אלי ומעלה אותי ראשון, שני או מה שיוצא, רוב הפעמים אני מעיר לו שאסור לי לעלות אבל הוא לא מתייחס וממשיך בכך. אני ב"ה לומד בישיבה, השאלה שלי האם יש לי לסמוך על דברי הרמב"ם שפוסק שהגדול בחכמה קודם לקרות? (ח"ו אין פה עניין של יוהרה מצידי אלא אליבא דאמת בעוד שרובם אם לא כולם הם בעלי בתים) יורנו הרב דרכי ד' בכבוד רב
ברכות השחר
לק"י שלום עליכם מארי! אני השואל מכ"ג סיוון על שיטת מהרי"ץ בברכות השחר. ראשית
תודה רבה לכה"ר על התשובה. אני נוהג לברך כל ברכות השחר, אך עפ"י מהרי"ץ
רציתי לשנות וברך רקה משנתחייבתי אך נמנעתי מזה כיוון שראיתי את דברי מהר"י רצאבי הנ"ל. בעיקרון עד לפני שנה עשיתי לפי מהר"י רצאבי בכל ההלכות מתוך ההנחה שהוא פסק כמהרי"ץ בכ"מ, (כלו' שקיבלתי את מהרי"ץ) אך משנתברר לי שלא, ועוד שבמקום שלא גילה מהרי"ץ דעתו הוא פוסק כהשו"ע, קצת עזבתי את דרכו. הלכה למעשה האם אני יכול לנהוג כהרמב"ם בברכות השחר כיוון שכך נראה עיקר דעת מהרי"ץ?
בבירור הבנת דבריך 2
"אני בדעה, שכל פסוק מן התורה, שנאמר במסגרת התפילה, יש לו דין של תפילה, ולא דין של מקרא. ומותר לקראו בעל פה, כדין תפילה. והטעם שלא קראו בטעמים, כדי לתת לקריאה אופי של ריצוי דברים לפני המקום. כיוצא בדבר, פסוקי מקרא, שאנו אומרים בדרשות שלנו, יש להם דין של תורה שבעל פה ולא דין קריאת מקרא. ורק בקריאת מקרא לצורך קריאה בס"ת, אסור לקרוא בעל פה. " זהו ציטוט דבריך. אם כן ילמדנו רבינו מדוע בכל הש"ס ובמדרשים מציינים חצי פסוק ומסיימים ב "וגו' " ?
תקיעת שופר בישיבה
שלום
מה יעשה תלמיד בישיבה בתפילות ראש השנה ויום הכיפורים?
כאשר אין תקיעת שופר תימנית בישיבה?
ובאם אין לו ביישוב מקום בו תוקעים תקיעה כמנהגנו?
ובתפילות עצמן, יש לשים לב למנהג מסוים שונה שלנו שחשוב להקפיד עליו?
בתודה מראש
נפילת פנים בין השמשות- מותר או אסור?
מדוע הזכיר הרמב"ם בהלכה "ויש יחידים שנופלים ע"פ בערבית" והרי הלכה נקבעת בד"כ עפ"י רוב ואין לחוש ליחידים?
למנהג האוסרים נפילת פנים בערבית, כיצד מתיישב עם נפילת פנים בסליחות שלפני עלות השחר?
באילו נסיבות לפי מהרי"ץ אין נופלים על פניהם בתפילת המנחה?
נשיאת כפיים ללא תפילה
בס"ד שלום רב לאוהבי תורתיך האם כהן שנכנס לבית הכנסת בחזרת הש"ץ ועדיין לא החל את התפילה ואפילו את ברכות השחר לא אמר האם הוא רשאי לעלות לדוכן לשאת כפיו.. שאלה שניה: אחינו התימנים מקהילת השאמי נוהגים לכפול פסוק ראשון של שיר השירים מה שלעניות דעתי (אולי אני טועה?) לא שמענו ולא נתקלו במנהג זה בשום קהילה שאלתי מה מקור המנהג משער אני שיש להם כנראה על מה לסמוך והאם מנהג זה רשום במקום כלשהוא שבת שלום
זמני ק"ש ושחרית
לק"י שלום עליכם מארי!
א. לפי הרמב"ם איך מחשבים את סו"ז הנ"ל, האם עד 4 שעות מעלות השחר או מהנץ החמה (כלו' לפי הרמב"ם שעה זמנית זה הזמן מעה"ש עד הצה"כ חלקי 12, עכשיו מאיפה מחשבים)?
ב. האם לפי הרמב"ם אפשר לכתחילה לכל אדם לקרוא ק"ש ולהתפלל מעה"ש?
ג. לפי הרמב"ם עד מתי אפשר להתפלל שחרית עד 4 שעות או עד חצות?
קדיש יתום
אני מתפלל בנוסח בלאדי ומבקשים ממני לומר קדיש אחרי עלינו לשבח מה עלי לעשות
ברכת "השכיבנו"
שלום לכבוד הרב
רבינו כותב בסדר התפילה: "ברכה אחרונה שלאחר קרית שמע, וזה נוסחה..."
ולאחר מכן הוא כותב: "ונהגו מקצת העם להוסיף פסוקין אלו באמצע ברכה זו"...
נשמע שלפי רבינו יותר נכון להגיד את הנוסח הראשון, ואת הנוסח השני רק מקצת העם היו אומרים אותו, והרי ב"שיח ירושלים" ובכל הסידורים שראיתי כתוב רק את הנוסח השני, אז האם עלינו לשנות מ"שיח ירושלים" ולהגיד את הנוסח השני?
תודה רבה