האם קיימת עילה לתביעת נזיקין על נזק שנגרם לשטיח שלו מצואת הכלבים שנדבקה לנעליו בעת הילוכו ברחוב?
תכנים לקריאה נוספת
באילו תנאים יכול מניין להתפלל ביום הכיפורים בחדר בבית פרטי?
האם מותר למניין תימני שאין לו מקום קבוע לתפילה לארגן מניין תימני ליום הכיפורים בבית פרטי? (הלכה למעשה לתימנים בשיקגו, ארה״ב). תודה.
נעלי קרוקס
שלום למארי. האם מותר ביום הכיפורים לילך עם נעלי "קרוקס" - שהם נעלים מגומי, אך נוחות במיוחד.
השאיל לחברו תפילין לצורך התפילה, האם רשאי לדרוש החזרתם אף טרם קריית שמע?
המשאיל לתקופה קצובה, האם רשאי לדרוש החזרת המושאל מן היורשים כשנפטר השואל טרם שנשלמה תק' השאלה?
בנסיבות של השאלת התפילין, האם חייב המשאיל להמתין עד שהציבור יסיימו התפילה או לפחות ק"ש?
בעל תפילה ביום כיפור, אם נאסר עליו על ידי רופא לצום
הנני משמש בקהילתי כש"ץ קבוע בימים נוראים. ייתכן ומצבי הבריאותי יחייב אותי השנה, לראשונה, לאכול ולשתות ביום הכיפורים, כדי ליטול את התרופות לאיזון רמת הסוכר. במקרה זה אעדשה זאת בהתאם לשיעורים המותרים (מלוא לוגמיו, ככותבת הגסה) ובהפסקות הנדרשות. האם אני רשאי להיות ש"ץ במקרה כזה:
א. עד האכילה\השתייה הראשונה
ב. לאחר הטעימה הראשונה. הנושא אינו "בנפשי" כמובן, פרט לתפילת "כל נדרי" אשר אני מתפלל במניין אשר רובו אינו שומר תו"מ, והם באים במיוחד לשמוע אותי (ואם לא - לא יגיעו ל"כל נדרי").
שאלות שונות-ב
לק"י
שלום לכבוד מו"ר הרב רצון ערוסי הי"ו
1. כידוע מארי פוסק עפ"י רבנו שבמקרה שאין כהן, עולה הלוי מרביעי ואילך. לא ברור לי בהערת מארי (פרק יב הלכה יט הע` נז)כיצד מארי מבין את רבנו כך, נראה דוווקא לפי ההלכה משלישי ואילך (גם אם התפרדה החבילה).
2. לגבי סוף ההלכה הנ"ל: "וכן לא יקרא לוי אחר לוי וכו" לא ברור למה התכוון רבנו האם מרביעי ואילך או משלישי ואילך?
3. מה קורה לגבי שני וחמישי ושבת כשאין כהן, האם לוי לא יקום כלל, או רק משני ואילך? מה מנהג תימן?
תפילת יוהכ"פ - שינוי נוסחים
כבוד הרב השלום לך ולביתך ביוה"כ האחרון התפללתי בביכנ"ס מנהג תימן, אשר שונה מזו שרגיל אני ללכת אליה. להפתעתי גיליתי כי בתפילות שחרית הבוקר ומנחה הווידוי של החזן שונה מהווידוי של היחיד. זאת אומרת, בווידוי של שליח ציבור הוא מפסיק ברגע שמגיעים ל"אלוקי, עד שלא נוצרתי איני כדאי". אני זוכר משחר ילדותי בביכנ"ס שלי החזן לא הפסיק ואמר גם את זה. כששאלתי אמרו לי שזהו מנהג תימן המקורי. מה דעת כבוד הרב על עניין זה? י
קבלן שמעל בכספי לקוחותיו, האם די בעונש גופני או חייב בפיצוי כספי של מלא חובותיו?
מהי מדיניות הענישה המועדפת ע"י תורת ישראל, עונש גופני או כפל תשלומים לפיצוי הנפגעים?
ומה דינם של עבריינים שאין להם ממה לשלם, האם נפטור אותם בעונש גופני או נזקוף לחובתם לעולם עד שיפרעו חובם?
מהם היתרונות הכלכליים והחברתיים של משפט התורה במקרה זה לבין מדיניות הענישה של המשפט הכללי?