הביקור בכותל המערבי מעורר שאלה גם בימינו. האם שלטון ישראל משנה את חיוב הקריעה, ומה עושים לנוכח מחלוקת הפוסקים?
האזינו לטעמי המחלוקת ולהצעת ההקנאה בעת הביקור בכותל.
מדוע נחלקו הפוסקים?
פוסקי ימינו נחלקו בשאלת הקריעה בביקור בכותל המערבי. יש אומרים שאין צורך לקרוע, משום שהכול בשלטוננו. אחרים סבורים שהשליטה המוסלמית בהר הבית והפגיעה בשרידי היהדות שבו מלמדות ששלטוננו עדיין אינו ממשי, ולכן יש לקרוע.
הקנאת החולצה לחבר
כדי להימנע מחיוב הקריעה בכל ביקור המחייב בה, הוצע שהמבקר יקנה את חולצתו לחברו במעשה קניין. כאשר החולצה של חברו, הוא פטור מקריעתה ואסור לו לקרוע אותה. כל עוד החולצה שלו, לפי הדעה המחייבת עליו לקרוע.
מסקנת הדברים
רצוי שהמבקר בכותל המערבי לאחר הפסקה של יותר משלושים יום יקנה את חולצתו לחברו במעשה קניין, ובכך יהיה פטור מן הקריעה.
כיצד ניתן להימנע מחיוב קריעה בביקור בכותל לאחר יותר משלושים יום?
לנוכח מחלוקת הפוסקים, ההצעה היא להקנות את החולצה לחבר במעשה קניין. כאשר החולצה שייכת לחבר, המבקר פטור מקריעתה ואסור לו לקרוע אותה. כך מוצע לנהוג בביקור לאחר הפסקה של יותר משלושים יום.
Full text
תכנים לקריאה נוספת
מנהגי אבלות בימי העומר
אשמח לדעת האם ישנה בעיה כזו או אחרת גם לאלה שנוהגים מנהגי אבילות בימי העומר לעבור לדירה חדשה בימי העומר?
נדר?
שלום וברכה לפני כשנה וחצי לערך נהרגה בת דודתי עם שני בניה היחידים בתאונת דרכים. במהלך השבעה ביקשה דודתי לרכוש בעבורה ובעבור בעלה חלקות קבורה הצמודות לקבר הבת והנכדים (זוהי ביתם היחידה ולא נותר להם כל ילד או נכד) אך העלתה את חששה מפני העלויות הכספיות הכרוכות בכך (יש לציין כי גם על שלושת חלקות הקבורה של הנפטרים היה צורך לשלם מכוון שלא נקברו במקום מגוריהם אלא בישוב בו מתגוררת משפחתנו המורחבת). אני ששמעתי את המוצקה אצל דודתי אמרתי לה כי את חלקת הקבורה של הנפטרת אממן אני מכיסי (4500 ש"ח לערך). לימים שילם בעלה של הנפטרת בעבור חלקות הקבורה וכשבקשתי לשלם לדודתי את סכום החלקה נענתי בשלילה.
אנינות
לכבוד מו"ר הרה"ג רצון ערוסי יצ"ו. עד כמה זמן אדם יכול להיות בקטגוריה של אונן? כגון: מת שצריכים להביאו מחוץ לארץ לקבורה בארץ וזה יקח זמן של שבוע, שבוע וחצי אם בכל זמן זה יהיה אונן ?
שינוי צורת ההתבוננות
שלום לכבוד הרב לעיתים עולות מחשבות על אדם מסויים שנפטר אפילו מישהו רחוק שלא מכירים אותו אישית אלא רק שמענו עליו. מחשבות אלו בבסיס שלהן הם עצב, כאב, צער, ועשויות להוריד קצת את מצב הרוח וגם עשויות להעלות כל מיני דמיונות ותחושות שונות. השאלה היא איך להמיר ולהחליף מחשבות אלו במחשבות אשר בבסיסם יהיו יותר מחשבות של אמונה, מחשבות של אופטימיות ושמחה באופן כזה שקבלת הדברים תהיה יותר שלמה ובפרופורציות ובאהבה. האם הכיוון הוא: לומר לעצמי את הדברים הבאים: זה היה כתוב, זה בהשגחה פרטית, זה לטובה, זה מאת השם, ריבון כל המעשים, אם השם עשה אז זה בטוח לטובה וכו.
מדוע אומרים ״תנוחמו מן השמים״ לפני שהאבל פתח בדברים?
שלום לכבוד תורתו
במסכת מו"ק כ"ח ע"ב כתוב: "אין מנחמין רשאין לומר דבר עד שיפתח האבל", ונפסק ברמב"ם ושו"ע. שאלתי היא על מנהג תימן שבכניסת המנחמים למקום בו יושבים האבלים, פותחים המנחמים באמירת "תנוחמו מן שמים", כיצד פותחים המנחמים בדיבור לפני שפתח האבל?
אוסיף שהלבוש ביאר את טעם ההלכה הנ"ל בכך ששייך לנחם רק לאחר שהאבל הביע צער, אך אם לא הביע צער לא שייך עדיין לנחמו. אם כן גם מצד הטעם ישנו קושי על מנהג תימן.
מסייע עוברי עבירה-אם אפשר תשובות בהקדם
שלום כבוד הרב
1)האם אסור לי להגיד מלפני השבת לחבר חילוני שיבוא אלי בשבת ברגל כאשר הוא ישים שעון בבוקר כדי לקום וגם כל פעם שהוא יורד במדרגות הוא הרי מדליק אור ?
2)האם מותר לפועל שאין לו מה לאכול לעבוד באולפן שמקליט אשה זמרת ששרה מולו ?האם אפשר להקל שאולי הוא טרוד במלאכתו וגם הוא פועל שאין לו מה לאכול ?
3)אדם שהוא מתקן מוצרי חשמל ולפעמים מביאים אליו טלויזיה שיתקן אותה, האם מותר לו לתקן אותה ?באיזה מצב אפשר להתיר לו?והאם אפשר שאדם יעבוד בזה לכתחילה ?אין בעיה של מראית העין שיראו אדם דתי עובד בזה ?