חמישה עשר באב מתואר במשנה כיום של שמחה, אך האם משום כך נמנעים בו מנפילת פנים? השיעור מבחין בין מנהגי הגאונים והרמב״ם לבין המנהג שנפסק בשולחן ערוך, ומסביר את משמעותו של מנהג פשוט בתפילה.
האזינו להשוואת המקורות ולבירור מדוע מעמדו של יום שמחה אינו מכריע לבדו את מנהג נפילת הפנים.
יום של שמחה במשנה
במשנה במסכת תענית מתואר חמישה עשר באב כאחד הימים הטובים שהיו לישראל, לצד יום הכיפורים. בנות ירושלים יוצאות בבגדי לבן שאולים כדי שלא לבייש את מי שאין לה, ומזכירות לבחורים שלא להעמיד את הבחירה רק על היופי אלא גם על המשפחה.
בפירוש המשנה מבאר הרמב״ם שבחמישה עשר באב נודע לישראל שפסקה המגפה של מתי מדבר בשנה האחרונה. לאחר שהמתינו עד אמצע החודש בטח לבם שכבר נסתלק החרון, ומאז עשו אותו יום שמחה. בגמרא מובאים טעמים נוספים, שלא נמנו כאן בפירושו.
המנהג המובא בשולחן ערוך
בשולחן ערוך, אורח חיים סימן קלא, מובא המנהג שלא ליפול על הפנים בחמישה עשר באב. גם שתילי זיתים מבאר את הדברים ואינו מציין שם מנהג שונה. אולם אין ללמוד מכאן שכך הייתה רשימת הימים בכל מסורות התפילה.
הרב משה בן מימון ומנהג הגאונים
בהלכות תפילה וברכת כהנים, פרק חמישי, מתאר הרמב״ם מנהג פשוט בכל ישראל שאין נפילת פנים בשבתות ובמועדים, בראש השנה, בראשי חודשים, בחנוכה ובפורים, ובזמנים נוספים שפירט. חמישה עשר באב אינו מופיע ברשימה זו.
מורי מביא גם את סדר התפילה של רב סעדיה גאון ואת תשובות הגאונים. אף ברשימות אלה חמישה עשר באב אינו נמנה עם הימים שבהם אין נופלים על הפנים. כך מסביר מורי את מסורת סידורי תימן העתיקים ואת המנהג שלנו: מצוינים בהם הימים שנמנו, וביתר הימים נופלים על הפנים.
עניין של מנהג, ורשימה שהלכה והתרחבה
נפילת פנים היא עניין של מנהג. הרמב״ם תיאר את המנהג הפשוט והנפוץ בימיו; ההימנעות מנפילת פנים בחמישה עשר באב לא הייתה אז מנהג פשוט. בהגהות מיימוניות ובדברי הפוסקים שבאו אחריהן נוספו ימים שבהם אין נופלים על הפנים. בעולם החסידות הורחבה הרשימה עוד יותר, בין השאר בשל ימי זיכרון של צדיקים.
מורי מותח ביקורת על טעמים קלושים או תמוהים שניתנו לחלק מן התוספות. להמחשת ההבדלים הוא מזכיר שגם בפורים הייתה מחלוקת בין הגאונים, ורב סעדיה גאון ואחרים סברו שנופלים בו על הפנים, אף שאיסור הספד ותענית בו מפורש. אין לערבב בין עמדה זו לבין רשימת הימים שקבע הרמב״ם עצמו.
מסקנת הדברים: לפי שיטת הרמב״ם ומנהג הגאונים שנדון כאן, נופלים על הפנים בחמישה עשר באב. בשולחן ערוך מובא מנהג אחר, שלא ליפול בו על הפנים. ההבדל נובע ממנהגי התפילה ומן הימים שנכללו בהם, ולא משלילת השמחה המיוחדת של היום.
האם נופלים על הפנים בחמישה עשר באב לפי הרב משה בן מימון?
לפי הרמב״ם ומנהג הגאונים שנדון בשיעור, נופלים על הפנים בחמישה עשר באב. הרמב״ם אינו מונה אותו בין הימים שבהם המנהג הפשוט הוא שלא ליפול על הפנים, וכך מובא גם ביחס למסורת סידורי תימן העתיקים.
מהו המנהג בחמישה עשר באב לפי השולחן ערוך?
בשולחן ערוך מובא המנהג שלא ליפול על הפנים בחמישה עשר באב. שתילי זיתים מבאר את הדברים בלי לציין שם מנהג שונה. יש להבחין בין מסורת זו לבין שיטת הרמב״ם והגאונים שנדונה בשיעור.
מדוע אין רשימה אחידה של הימים שבהם נמנעים מנפילת פנים?
נפילת פנים היא עניין של מנהג. הרמב״ם תיאר את המנהג הפשוט בימיו, ואילו בהגהות מיימוניות ובפוסקים מאוחרים התרחבה רשימת הימים שבהם נמנעים ממנה. השיעור מבחין בין המסורות ומביא ביקורת על חלק מן הטעמים שניתנו לתוספות.
Full text
תכנים לקריאה נוספת
שאלות בתפילה
שלום לכבוד הרב
האם לפי רבנו אומרים אלוהי נצור? או שרק בשבת מועדים יוהכ ראש השנה לא אומרים? או שאומרים אחרי שים שלום יהיו לרצון הראשון ואז מסיימים את התפילה ? האם לפי רבנו אומרים את עושה שלום אחרי יהיו לרצון הראשון?
היש לכסות ספר התורה בין עולה לעולה?
מהם המנהגים של העדות השונות בישראל הנוהגים בעת עלייתו לתורה של המוזמן לקריאה?
לאחר סיום הקריאה בתורה, היש לגלול ולסגור ספר התורה או לכסותו בלבד?
ס"ת למנהג עדת האשכנזים שאינו מונח בתיק מיוחד, היש יתרון הלכתי במנהג לכסותו בין גברא לגברא?
מדוע מבקשים שיכתבו בספר זכויות?
שלום רב, מדוע בתפילת אבינו מלכנו אנחנו מבקשים "כתבנו בספר זכויות"? לכאורה, הלא האדם קובע עד כמה יהיו לו זכויות, ואין סיבה שאדם בעל זכויות לא ירשם שם, או שאדם חסר זכויות כן ירשם. אם זה בידינו, ואנחנו הרי קובעים את כמות זכויותינו - מדוע אנחנו מבקשים על זה?
בתודה מראש.
שטיבלך
בס"ד שלום לכבוד הרב וחג שמח. אני לפני שנה וחצי לערך חזרתי בתשובה ואני מתפלל בבית כנסת ליד הבית שלי היו זמנים שבבוקר התפללתי ביחיד בבוקר אבל הנתי את החשיבות במניין ואני משתדל בלי נדר כל יום לקום לבית הכנסת. היום פיספסתי וקמתי קצת מאוחר אז הלכתי לשטיבלך, בתפילה עצמה וגם עכשיו אני מרגיש ממש לא טוב כאילו לא התפללתי לא הייתה כוונה בתפילה הכל היה מהיר, הרגשה פנימית מאוד לא טובה, אני מרגיש שאם הייתי מתפלל ביחיד הייתי מרגיש את התפילה יותר עמוקה ובלב. אני יודע שאם אני מתפלל יחיד אני מפספס קדישים וברכות וקדושות וספר תורה.
שאלת המשך בעניין תפילה במניין מסורתי
שלום לכבוד הרב שאלתי את שאלתי במסגרת תגובה לשאלה שבנדון, אך לצערי לא נעניתי ועל כן אני שואל את השאלה במישרין. הרב נשאל ע"י יהודי בשם -- מה עדיף להתפלל ביחידות או להתפלל בבית הכנסת במניין ולהשתתף לאחר מכן בשיעור גמרא קצר. לכאורה אין מקום להתלבט אבל השואל מסביר שעל אף שלכאורה מדובר בבית כנסת אורתודוכסי בפועל זה מניין חפיפניק מאוד או מסורתי. כאב לי מאוד לקרוא את השאלה. על סמך מה השואל הנכבד, שאגב לא הצניע את שמו, ובכך אולי גרם לאנשים שמתפללים שם ומכירים אותו לדעת מה הוא חושב עליהם, מחליט שאנשים אלו הם חפיפניקים מאוד.
תפילה מעין שבע
היום מרחבים פתוחים הפכו להיות מקום קבע לתפילה. לפי זה האם גם לפי הדעה האוסרת תפילה מעין שבע במקום לא קבוע, יהיה ניתן לומר ברכה זו?
זמן קריאת שמע
1 לשיטת רבינו מה הנפקה מינה של סוף זמן קריאת שמע או סוף זמן תפילה? כלומר אם הזמן עבר, יש משהו שלא אומרים או שזה רק לעניין בזמנה או לא בזמנה?
2 ציבור שאומרים את קריאת שמע במהירות, האם לקרוא אתם או לקרוא לבד ואז שמונה עשרה אתחיל גם לבד עקב מהירותם?
3 קראתי קריאת שמע בזמנה (רק 3 הפרשות), ואז הגעתי לציבור שהיה בתפילת שמונה עשרה, והצטרפתי לתפילה אתם. האם אני צריך לחזור על שמע וברכותיה למרות שעבר זמן קריאת שמע?
הבנת תפילה
שלום וברכה כבוד הרב.
עבודת ה' על מנת לקבל פרס הינה פחותה.
נאמר בתחנונים שלאחר סדר היום: "כדי שנזכה ונירש טוב לחיי העולם הבא..."
האם ראוי לומר זאת?
יענה כבוד תורתו ושכרו מן השמים