האם מותר לומר "קדיש יתום" גם לאחר החודש האחד עשר מאז הפטירה?

תמצית נושאים ורעיונות מרכזיים מתוך הקלטת "081104hy.mp3"

הקלטת עוסקת בעיקר בדיני ומנהגי אמירת קדיש, בדגש על קדיש יתום וההבדלים בין מנהגי קהילות שונות, בעיקר יהודי תימן לעומת האשכנזים והספרדים.

נושאי מפתח ורעיונות מרכזיים:

1. סוגי קדישים:

• רבנו (הרמב"ם) מזכיר שלושה סוגי קדישים בסדר התפילה:
• "קדיש שאחר ישתבח לפני ברכו" - מכונה היום "חצי קדיש", אך למעשה הוא "הקדיש הרגיל ללא שום תוספות. בלי תתקבל ובלי שלמר הבא."
• "קדיש בתרא" - נאמר בסוף התפילה ובו נוהגים להוסיף "תתקבל ויה השלמה רבה".
• "קדיש דרבנן" - נאמר על לימוד תורה שבעל פה, אגדה והלכה.
• אצל יהודי תימן, הנוסח של קדיש דרבנן "מקורי מאוד שקורח את עניין תחיית המתים עם הלימוד תורה ותחיית המתים דרבנן."

1. התפתחות מנהג קדיש יתום:

• "אין בשיטת רבנו ולא בספרים הקדמונים של כל העדות עד לאור זרוע מחכמי השכנז הראשונים אין מה שנקרא היום קדיש יתום."
• מנהג קדיש יתום החל להתפתח אצל חכמי אשכנז הראשונים ("אור זרוע") בהשפעת מדרש על רבי עקיבא שראה בחלום אדם מתייסר בגיהנום. לאחר שבנו של המת (שלא חונך לתורה) למד להתפלל ואמר קדיש, האב נגלה בחלום ואמר שהניחו לו מייסורי הגיהנום.
• "על בסיס המדרש הזה התחיל להתפתח מנהג שבן אומר על אביו או על אמו קדיש כדי להניח להם מאיסורי גיהנום."

1. הבדלים בין מנהגי העדות בנוגע לקדיש דרבנן וקדיש יתום:

• אצל האשכנזים והספרדים, "העניין הזה של קדיש לעתיד הועיל והוא מזכיר תחיית המתים השאירו אותו לבית הקברות או בתשעה באב והוציאו אותו מהעניין הזה של מה שנקרא קדיש דרבנן."
• כתוצאה מכך, נוצרו אצלם מספר קדישים נפרדים: קדיש שאחר ישתבח ("חצי קדיש"), קדיש שלם ("קדיש תתקבל"), "קדיש בתרא" (שנקרא גם "קדיש יתום" והיתום אומר אותו), ו"קדיש דרבנן" (עם תוספת "על ישראל ועל רבנן").
• בתימן (לפחות אצל הבלדים), כאשר הגיע המנהג של יתום האומר קדיש, אמרו שהיתום יאמר את "הקדיש דרבנן דעתיד לחדתה". עם זאת, "לא הייתה אדיקות ולא הייתה דקדקנות בדבר הזה" כמו אצל שאר העדות. המנהג לא התפתח גם לאמירת קדיש על קרובים אחרים או שכירת אנשים שיאמרו קדיש.

1. משך זמן אמירת קדיש יתום:

• קיימות שיטות שונות בקרב חכמי ההלכה והמקובלים בנוגע למשך זמן אמירת קדיש על ידי יתום.
• "ויש שש שיטות. שש שיטות לא פחות לא יותר. כמה זמן יאמר קדיש?"
• יש אומרים 12 חודש, יש שאומרים יותר, ויש שאומרים פחות מ-12 חודש (למשל 11 חודש) כדי שלא ייראה כאילו המת היה רשע שדינו בגיהנום נמשך 12 חודשים.
• "כיוון שמצאנו באגדה שדינה דינם של הרשעים בגיהנום 12 חודש אם הוא אומר קדיש 12 חודש זה כאילו שהוא עושה את אבא שלו את אמא שלו רשעים גמורים שמצאים את הדין איתם עד הרגע האחרון ולכן נהגו שלא לומר את הקדיש כל ה-12 חודש, אלא פחות כדי שלא להבין מתוך זה חס ושלום כאילו שאותו אחד שאומרים עליו קדיש הוא רשע גמור."

1. מענה לשאלה הספציפית:

• השואל הוא יהודי ממוצא תימני שנוהג לומר קדיש 11 חודשים על אחד מהוריו. הוא שואל האם לאחר מכן, בחודש ה-12, אם הוא משתתף בשיעור תורה ומבקשים ממנו לומר קדיש דרבנן, האם הוא רשאי לעשות זאת.
• התשובה היא ש"הוא רשאי אין שום בעיה". יש פוסקים המתירים אמירת קדיש 12 חודשים ואף יותר, ויש אומרים שאם הפסיק לאחר 11 חודשים לשבוע, זה מספיק כ"סימן" ומותר לו לחזור ולומר קדיש.
• "כלומר בדברים האלה אין כללים חתוכים ויש שיטות שונות ואין מה לחשוש."

1. דברי הרמ"א (רבי משה איסרליש) והמשנה ברורה:

• הרמ"א באורח חיים סימן קלב מתיר לומר "קדיש יתום אחר עלינו" גם אם אין יתום בבית הכנסת, אלא מי שאין לו אב, ואפילו מי שיש לו אב אם אביו ואימו אינם מקפידים. זאת מכיוון שאצלם זה נחשב "קדיש בתרא" או "קדיש יתום".
• המשנה ברורה מתייחס למנהג האשכנזים לומר קדיש אחרי "עלינו לשבח", ומסביר זאת בכך ש"הרי לעולם צריכים לומר קדיש אחר שאמרו פסוקים ובעלינו שבח יש גם כן פסוקים צריכים קדיש אחריו." למרות הביקורת על מנהג זה, הם רצו "להרוויח" שזה יהיה גם קדיש דרבנן וגם קדיש בתרא.
• המשנה ברורה מציין שהמנהג להניח ליתום לומר קדיש אחרי "עלינו לשבח" נועד עבור יתומים שאינם יכולים להיות שליחי ציבור. אם היו יכולים, זה היה עדיף מאמירת קדיש.

1. מסקנה:

• אף על פי שהיו הבדלים בין העדות במנהגי הקדיש, במקרה של השואל, מותר לו לומר קדיש דרבנן לאחר השתתפות בשיעור תורה גם בחודש ה-12, לאחר שאמר 11 חודשים, ואין בכך חשש. המנהגים בנושא זה אינם חד משמעיים וישנן שיטות שונות המאפשרות זאת.

ציטוטים מרכזיים:

• "רבנו בסדר תפילה הביא שלושה קדישים. קדיש שאחר ישתבח לפני ברכו... ויש קדיש בתרא כך רבנו קורא לו... ויש קדיש דרבנן שהוא נאמר על לימוד תורה שבעל פה..."
• "אין בשיטת רבנו ולא בספרים הקדמונים של כל העדות עד לאור זרוע מחכמי השכנז הראשונים אין מה שנקרא היום קדיש יתום..."
• "על בסיס המדרש הזה התחיל להתפתח מנהג שבן אומר על אביו או על אמו קדיש כדי להניח להם מאיסורי גיהנום."
• "אלא מה? שבמהלך הזמן אצל האשכנזים והספרדים העניין הזה של קדיש לעתיד הועיל והוא מזכיר תחיית המתים השאירו אותו לבית הקברות או בתשעה באב והוציאו אותו מהעניין הזה של מה שנקרא קדיש דרבנן..."
• "אצלנו, אצל יהודי תימן... זה נוסח התיק מקורי מאוד שקורח את עניין תחיית המתים עם הלימוד תורה ותחיית המתים דרבנן."
• "בין כך ובין כך שואל השואל אם היתום אומר 11 חודש קדיש ועכשיו החודש ה-12 והוא השתתף בשיעור תורה האם מותר לו לומר קדיש העתיד שוב..."
• "כיוון שמצאנו באגדה שדינה דינם של הרשעים בגיהנום 12 חודש אם הוא אומר קדיש 12 חודש זה כאילו שהוא עושה את אבא שלו את אמא שלו רשעים גמורים..."
• "והתשובה הוא רשאי אין שום בעיה שהרי יש יש פוסקים שאומרים שיכול לומר 12 חודש ואפילו יותר..."
• "ואומרים ואומרים קדיש יתום אחר עלינו ואפילו אין יתום בבית הכנסת יאמר אותו מי שאין לו אבהם..." (רמ"א)
• "אלא שנהגו בקדיש זה להניחו ליתום שמת אבי ואמו מפני שיש יתומים קטנים או אפילו גדולים שאינם יכולים להיות שוחי ציבור..." (משנה ברורה)