מזל טוב
האם נכון/מותר להגיד מזל טוב? הלא אנחנו לא מאמינים במזל.
En la consulta, el adulto dice las bendiciones y enciende las lámparas. El rabino Ratzon Arusi explica que Hanerot Halalu es un texto tradicional recogido en el tratado Soferim y que Maimónides no lo prescribe entre las bendiciones del encendido. El niño puede dirigirlo mientras el adulto atiende las luces.
Las comunidades difieren sobre cuándo se dice el texto: algunas empiezan tras la primera luz y otras después de acabar. La lección describe el uso de recitarlo durante el encendido. El canto permite al niño participar activamente.
Sí. En el caso estudiado, el rabino admite y alienta ambas formas.
El adulto sigue diciendo las bendiciones y encendiendo. El niño dirige el texto tradicional por separado.
Basado en una lección en hebreo del rabino Ratzon Arusi.
לפי הרמב״ם, המדליק מברך בלילה הראשון שלוש ברכות: להדליק נר חנוכה, שעשה נסים ושהחיינו. בשאר הלילות הוא מברך את שתי הראשונות. האב המחויב מברך ומדליק, והילד יכול להשתתף באמירת ״הנרות הללו״ או בשירתו. כך פוסק הרב רצון ערוסי. אמירת הקטע היא מנהג, והילד יכול לקיימו לצד אביו גם כשאין הדלקתו מוציאה את הגדולים ידי חובה.
״והמדליק אותה בלילה הראשון מברך שלש ברכות״
הרב רצון ערוסי מתאר מנהג לומר ״הנרות הללו״ תוך כדי ההדלקה. הוא מזכיר מנהגים להתחיל אחרי הנר הראשון או לומר את הקטע לאחר שהדליקו את כל הנרות. בכל אחד מן המנהגים אפשר לתת לילד לומר או לשיר את הקטע במועד המקובל במשפחה.
נוסח ״הנרות הללו״ מופיע במסכת סופרים (כ, ו). הטור, אורח חיים סימן תרע״ו, מעיד שכך נהגו מהר״ם מרוטנבורג והרא״ש. הרב רצון ערוסי מצביע על עדות מאוחרת יותר למנהג בתימן, בתכלאל ״עץ חיים״ של מהרי״ץ, אחרי שבסידורי תימן הקדומים שהזכיר הנוסח חסר. לפי התיאור ההיסטורי שהוא מציע, המנהג התפשט מאשכנז לספרד ובהמשך לתימן.
הרמב״ם אוסר להשתמש באור נר חנוכה ומביא כדוגמה בדיקה או מנייה של מעות. הרב רצון ערוסי מזכיר השערה של פרופ׳ דניאל שפרבר: ייתכן שמהר״ם מרוטנבורג הדגיש את המילים ״לראותן בלבד״ כדי לבטא את עמדתו שהאיסור חל גם על שימוש של קדושה, כמו קריאה בדברי תורה.
״שאסור להשתמש לאור חנוכה בין בשבת בין בחול״
האב מברך ומדליק, והילד יכול לומר או לשיר את ״הנרות הללו״ במועד שנהוג במשפחה. זו דרך לשתף את הילד בהודאה על הנס, לפי הרב רצון ערוסי.
מה ההבדל בין ברכות ההדלקה שמונה הרמב״ם לבין אמירת ״הנרות הללו״ בידי ילד?
לפי הרב רצון ערוסי, האב המחויב בנר חנוכה מברך ומדליק. אמירת ״הנרות הללו״ היא מנהג שמקורו במסכת סופרים. ילד יכול לומר או לשיר את הקטע גם כשאביו עדיין מדליק את הנרות.
באיזה שלב אומרים את הנרות הללו?
לפי המנהג שמתאר הרב רצון ערוסי, אומרים ״הנרות הללו״ במהלך הדלקת נרות חנוכה. יש שמתחילים אחרי הדלקת הנר הראשון, ויש שאומרים את הקטע לאחר הדלקת כל הנרות. אפשר לתת לילד לומר או לשיר אותו לפי מנהג הבית.
האם נכון/מותר להגיד מזל טוב? הלא אנחנו לא מאמינים במזל.
אם קבעתי סעודה על מאכלים אלו, האם עליי ליטול ידיים ולברך המוציא?
זלביה
ספינג' (סופגנייה)
לחוח
האם רווק הגר בבית הוריו ואוכל על שולחנם
צריך לברך ברכת האורח ("הרחמן הוא יברך את בעל הבית הזה/השולחן הזה שאכלנו עליו...")
והאם כאשך מברך בבית סבתו (כאשר בעלה אינו בין החיים) רשאי לשנות מטבע הברכה
ולברך "הרחמן יברך את בעלת הבית הזה" וכו'.
האם ברכת הריח מוגבלת רק לפריט שמייצר ריח או כולל כל אביזר המפיץ ריח שסיפגו בו?
מדוע מברכים ברכת הריח על שמן בשמים והרי אין לו עיקר?
מהו א"כ המבחן הקובע לברכה, האם בגלל שנעשה להעביר זוהמא או בגלל שאין לו מקור (עיקר)?
האם כשאני מברך עם שתיה שהכל ומתכוון להוציא מאכל אחר (שברכתו שהכל) ואת השתיה שתיתי בשיעור זמן של יותר משתיית רביעית, ואילו את המאכל אכלתי בשיעור אכילת פרס, אני יכול לברך ברכה אחרונה? או שיש בעיה בגלל שבירכתי בהתחלה על השתיה?
האם יש להבחין בין דין שמועות או בשורות ברמה הפרטית לבין דין אלו שהינן ברמה ציבורית כללית?
באלו נסיבות חייבים בקריעה ובברכת "דיין האמת"גם על שמועות רעות ברמה לאומית?
מי שקרובו נפטר ביום השבת, האם חייב לברך "דיין האמת" למרות האיסור לקרוע?
אם חובה זו נובעת משיקולי הגיינה, מה הקשר לנטילה בכלי כולל ערוי שלש פעמים מיד ליד?
לדעת מרן השו"ע המחייב ליטול ידים לשם סילוק רוח רעה, האם יש לפעול עפ"י כללי נט"י כמתחייב לגבי הסעודה?
ומה עם בזבוז המים הכרוך בנטילה שכזאת במיוחד למי שעשה צרכיו רק "מים קטנים"?
האם קטן שהגיע לגיל חינוך מוציא את הגדול בברכת המזון? תשובה לפי הרמבם .תודה
האם רק לשבעה משקים (י"ד שח"ט ד"ם) או גם למשקים אחרים כגון חומץ.
מהי טעם ההוראה של מהרי"ץ (ליהודי תימן) שאין חוזר ומברך ואף אם גלל לדף אחר?
הניתן להשוות ברכות התורה לברכות הנהנין או אף לברכות המצוות?
טעו כלל הציבור בכגון זה, האם במקרה זה יחזור ויברך?
במחילה ולמרות המנהג, אם אומר את הברכה, זה יהיה ברכה לבטלה?
שלום הרב.רציתי לשאול אם אפשר לומר לפי רבינו שיציאה לצורך הסעודה מהחדר שקבע בו הסעודה אינה נחשבת הפסק ואינו צריך ברכה אחרונה ושוב ברכה ראשונה, ק"ו מביקש מלח לאחר ברכת המוציא שאינו נחשב הפסק.וכן אם צדקו דברינו אשמח לדעת מה הגדר של צורך?שהרי רבינו אמר יוצא לדבר עם חבירו.שנחשב הפסק.אבל כל דבר שהוא צורך למשל ילדים תינוקות או החלפת כסא ואוכל וכו האם יחשב הפסק?תודה וכל טוב