ברכת "הרואה"
קראתי בספר ברכת משה שאת ברכת "הרואה קברי ישראל" לא נהגו לאמרה בתימן (סוף הערה ל"ז) מדוע? האם בימינו כשהולכים ללויה יש לברך ברכה זו? מה הדין אם אדם שכח לברך בכניסה לבית הקברות, ונזכר רק בתום הלוויה - האם יברך או לא?
במחילה ולמרות המנהג, אם אומר את הברכה, זה יהיה ברכה לבטלה?
נראה שאין זו ברכה לבטלה, אך שמא יש יהירות בדבר.
קראתי בספר ברכת משה שאת ברכת "הרואה קברי ישראל" לא נהגו לאמרה בתימן (סוף הערה ל"ז) מדוע? האם בימינו כשהולכים ללויה יש לברך ברכה זו? מה הדין אם אדם שכח לברך בכניסה לבית הקברות, ונזכר רק בתום הלוויה - האם יברך או לא?
בס"ד
שלום עליך מארי!
בספר ההלכות של הרב מרדכי אליהו שליט"א(קיצור שולחן ערוך השלם)
בנושא הלכות נטילת ידיים לסעודה
מובא בתוך סימן כ' :" דברים שדרכם להאכל רק ע"י כף כגון לביבות וכיוצ' וכן פרות מרוקחים בדבש
שאין דרכן להאכל אלא ע"י כף ומזלג אינם צריכים נטילת ידיים"!
האמנם!?
מה הטעם של של מורינו הרב מרדכי אליהו שליט"א?
מה שיטתו של רבינו בנושא?
ואם כן אם כך על ה "פתות" לא צריך ליטול ידיים?
תודה רבה.
מועדים לשמחה.
גיסי הוא מפגר מלידה - מיקרוצפולוס. הוא אינו יודע קרוא וכתוב.
אך חמי ז"ל לימדו לברך ולקדש בע"פ.
יש לציין שהוא הולך להתפלל אך אינו יודע להתפלל אלא רק הדברים השגורים בפיו הוא בן 59.
א. האם יכול הוא לקדש ולהוציא אותנו ידי חובה?
ב. האם אפשר לצרפו לזימון?
ג. האם בגדר שוטה חרש וקטן?
אשמח לתשובתך המנומקת.
בברכת תזכה לשנים רבות ומועדים טובים
שלום לכבוד הרב.
אם אני רוצה לאכול בסעודה שלישית רק מיני מזונות, כדוגמת קפה עם עוגיה או רוגלך. האם אני יכול? האם אני צריך לברך על העוגיה "המוציא" מדין קביעת סעודה? מאיזה שיעור מתחייסית בברכת המזון אם הכלתי מיני מזונות וברכתי עליהם המוציא מדין קביעת סעודה?
תודה לכבוד הרב
כשמברכים על כוס יין אחת לצורך ברהמ"ז וגם ל"שבע ברכות", האם נוגד הכלל: "אין עושין את המצוות חבילות חבילות"?
מדוע הספרדים נוהגים כיום בשתי כוסות כאשכנזים בניגוד לשיטת מרן והרמב"ם?
מהי סיבת השינוי במיקום ברכת הגפן ש"בשבע ברכות" היא הראשונה ואילו בברהמ"ז היא האחרונה?
שלום לכבוד הרב
אם אני מתפלל בבית כנסת ספרדי או אשכנזי האם בברכת כהנים אני חייב להגות את המילים בנוסח של הספרדים או שאני יכול בנוסח התימני
?האם זה ניתן לבחירה ומה הדבר הטוב לעשות
תודה רבה
מרן בשולחן ערוך כותב שברכת שהכל פותרת ברכה על היין והפת אם התכוון לפתור אותם.
1. האם לדעת רבינו כך הדבר? יורנו הרב היכן ניתן לראות את ההלכה.
2. אבבית הכנסת יש אירוע. ולאחר התפילה עשו קידוש. בתשובות שכתבת באתר הקידוש נועד לטעימה בלבד אם אכל פחות מכזית מזונות. האם אפשר לומר כי אדם יכול פחות מכזית מזונות באירוע שכזה? ואם אכל יותר מכזית האם חייב לעשות קידוש בביתו בשביל סעודה?
3. קניתי לביתי החדש מזוזות ונראה כי קניתי אחת מיותרת. האם מותר לי לתת את המזוזה במתנה לחברי שעושה חנוכת בית?
תודה רבה.
האם בנסיבות אלו נחשב לגמרי כעצים כולל הפרי או שיש להפריד בין עיקר נטיעתו לבין התוצאות המביאות פירות?
מדוע פסק הרמב"ם שהפירות, בנסיבות אלו, פטורות מעורלה ולא הזכיר פטור גם מתרו"מ?
הניתן לשנות את מחשבת הנטיעה מסייג וגדר למטרת פירות (מחשבת חיוב) והאם יחולו אז כל דיני הפירות כולל איסור עורלה?
שלום הרב
למדתי שהברכות של טובת עולם הזה לפי הלכות תשובה פרק ט רק לציבור ולא ליחיד. הראיה כי הלשון בפרק לשון ציבור כלל. אבל ראיתי במאמר תחיית המתים (שילת עמוד שע שורה 10) שזה גם ליחיד. מה הרב חושב?
לכבוד הרב האם זה נכון שמותר לתימני לדבר בין נטילת ידיים לסעודה לבין ברכת "המוציא"?
האם יש בעיה לאכול על שולחן אחד כל אחד בצלחתו דג ובשר