Rosh Jódesh en Janucá: ¿qué hacer si se omitió la lectura de Janucá?
Cómo completar el Halel y ordenar las lecturas
En una sinagoga se recitó el Halel abreviado de Rosh Jódesh y cuatro personas leyeron solo la sección de Rosh Jódesh. El rabino Ratzon Arusi explica que el Halel completo de Janucá puede recitarse más tarde ese mismo día. Maimónides permite leerlo durante el día y prescribe el texto completo en cada uno de los ocho días (Mishné Torá, Leyes de la Meguilá y Janucá, capítulo 3). Si la comunidad no se reúne, cabe recitarlo individualmente con las bendiciones según la práctica descrita.
Cuando Rosh Jódesh cae en Janucá, los tres primeros leen Rosh Jódesh del primer rollo y el cuarto lee Janucá del segundo. En el caso estudiado leyeron cuatro personas, de modo que se cumplió la obligación general de leer la Torá aunque se omitiera el pasaje de Janucá. El rabino distingue el horario de todo el día del Halel del horario de la lectura matutina de la Torá.
Preguntas y respuestas
¿Puedo completar el Halel si mi comunidad no lo hace?
Sí. Según esa práctica se recita completo y con las bendiciones más tarde ese mismo día. La recitación responsorial corresponde a la comunidad.
¿Qué lee la cuarta persona?
Lee la sección de Janucá en el segundo rollo. Las tres primeras leen Rosh Jódesh en el primero.
Basado en una lección en hebreo del rabino Ratzon Arusi, doctor en Derecho y especialista en derecho judío.
Escuchar la lección original y leer su transcripción en hebreo
אפשר להשלים את ההלל גם אחרי חצות
אם בראש חודש טבת קראתם את ההלל בדילוג, קראו הלל שלם בברכה. אפשר להשלים אותו גם אחרי חצות.
לפי הרמב״ם בהלכות מגילה וחנוכה (ג, ה וט), גומרים את ההלל בכל שמונת ימי חנוכה, ביחיד ובציבור, וכל היום כשר לקריאתו. לכן ביום שישי אפשר להקדים מעט את תפילת מנחה ולקרוא לצידה הלל שלם בברכה תחילה וסוף. ציבור הנוהג בקירוי קורא בדרך זו, כשהציבור עונה למוביל הקריאה. אם הציבור לא ישלים יחד, כל יחיד יקרא לעצמו הלל שלם בברכות במשך היום.
מה הדין אם ארבעת העולים קראו רק בראש חודש?
בראש חודש טבת שחל ביום חול קוראים שלושה עולים בעניינו של ראש חודש. העולה הרביעי קורא בפרשת חנוכה, כפסיקת הרמב״ם בהלכות תפילה וברכת כהנים (יג, כד). כשיש שני ספרי תורה, קוראים את קריאת חנוכה בספר השני. הקדמת ראש חודש קובעת את סדר הקריאות ומותירה מקום גם לקריאת חנוכה.
ציבור שקרא עם ארבעה עולים בפרשת ראש חודש יצא ידי חובת קריאה בתורה, והחסיר את קריאת חנוכה הנדרשת באותו היום. לפי הרב רצון ערוסי בדעת הרמב״ם, ביום חול שאין בו קריאת תורה במנחה, אין משלימים אחרי חצות קריאת שחרית שהוחמצה.
מסקנת הדברים
הלל של חנוכה אפשר להשלים במשך היום כולו. לקריאת התורה בשחרית יש זמן משלה. לכתחילה שלושה קוראים בראש חודש והרביעי קורא בחנוכה.
האם הלל בדילוג של ראש חודש מספיק ביום שחל בחנוכה?
הלל בדילוג בראש חודש טבת אינו מוציא ידי חובת הלל בחנוכה. הרמב״ם בהלכות מגילה וחנוכה (ג, ה וט) מחייב לגמור את ההלל בכל שמונת ימי החג, ביחיד ובציבור. מי שקרא בדילוג קורא במשך היום הלל שלם בברכה.
כיצד יכול הציבור לתקן לאחר שהשאלה התבררה אחרי חצות?
ציבור שקרא בראש חודש טבת הלל בדילוג יכול להשלים הלל שלם בברכות גם אחרי חצות. לפי הרמב״ם (הלכות מגילה וחנוכה ג, ט) כל היום כשר לקריאת ההלל. הרב רצון ערוסי מציע להקדים מעט את מנחה ביום שישי ולקרוא לצידה בקירוי כמנהג הציבור.
מה יעשה יחיד אם הציבור מסרב להשלים את ההלל?
היחיד יקרא את ההלל השלם בברכה תחילה וסוף. הוא קורא לעצמו בלי קירוי, מפני שהקירוי הוא הנהגת ציבור. אי נכונות הציבור לקרוא אינה פוטרת את היחיד.
האם ארבעה עולים שקראו רק בעניין ראש חודש קיימו קריאת תורה?
בראש חודש טבת שחל ביום חול, ארבעה עולים שקראו כולם בעניינו של ראש חודש קיימו את חובת הקריאה בתורה, לפי הרב רצון ערוסי, והחסירו את קריאת חנוכה. סדר הקריאה שקובע הרמב״ם (הלכות תפילה וברכת כהנים יג, כד) הוא שלושה עולים בראש חודש ועולה רביעי בחנוכה.
האם אפשר ללמוד מהשלמת הלל שאפשר להשלים קריאת תורה של שחרית אחרי חצות?
לפי הרב רצון ערוסי בהבנת שיטת הרמב״ם, ביום חול שאין בו קריאת תורה במנחה, אי אפשר להשלים אחרי חצות קריאה שהוחמצה בשחרית. הלל של חנוכה אפשר להשלים במשך היום כולו, לפי הלכות מגילה וחנוכה (ג, ט).
Full text
תכנים לקריאה נוספת
קדושה למאחר
שלום רב, מה מקור המנהג לפיו המאחר המגיע אחר התפילה, ומוצא מנין במקום, אומר חזרת הש"ץ עד אחרי אתה קדוש? האם אין בכך טרחא דציבורא, או שזכות היא לציבור לומר קדושה? ומה בדבר מציאות שכיחה וחמורה בה ישנם לומדים בביהכ"נ הנאלצים להתבטל מלימודם. אמנם זמן תורה לחוד וזמן תפילה לחוד, אולם, לכאורה, אין זה זמן תפילה של הלומדים אלא זמן הנכפה עליהם בידי אחר.
בתודה ובברכה.
קדיש
לפני כמה זמן (אינני זוכר בדיוק) שאלתי את הרב האם עליי לומר קדיש המכונה בפי שאר עדות ישראל "קדיש יתום– ואסביר. הם" לשיטתם" אינם אומרים קדיש בחלק מסוימים בתפילה" אם אין יתום. אנו תמיד אומרים. והרב הורה לי לומר קדיש" בכדי לא לפספס את המצווה. אך הרב הזהיר אותי שלא לומר את הקדיש בקטע שהוא לא מקביל לקטע התפילה שלנו. ז"א - שאם לפני תפילת "עלינו" הם צריכים לומר קדיש ואין יתום - אני צריך לומר קדיש" כיוון שלשיטתי" בקטע זה של התפילה יש קדיש.
א. האם הרב יוכל לומר לי היכן יש לומר את הקדיש והיכן לא" שלא אטעה חלילה?
י"ג מידות
שלום לכבוד הרב הי"ו ראיתי שהרב כתב תשובה שהמנהג הוא שלא עומדים בי"ג מידות של רחמים בטוח שיש אסמכתא לזה האם הרב יכול לכתוב לי היכן זה כתוב. בברכת התורה
בימים שקורים ב- 2 ס"ת, מדוע אין אומרים קדיש לאחר ספר ראשון? האם אמירת מזמור של יום בין ספר ראשון לשני מהווה הפסק?
איזה מעמד קבעו חכמים לקדיש והאם אמירתו טרם סיום חובת היום במס' העולים מהווה הפסק?
האם אמירת פיוט לחתן לפני עלייתו לתורה או אמירת "מי שברך" בין המברכים, מהווה הפסק?
נאמר בתלמוד ונפסק להלכה שהמפטיר יקרא בנביא רק לאחר שיגלול ס"ת-מה עדיף, איפוא, לכסות הס"ת במטפחות ויקרא בנביא או שיאמרו "מה רב טובך" תוך כדי גלילת ספר התורה?
תפילה במניין וירטואלי
מה עדיף על מה. תפילת יחיד לגמרי, ממש. או תפילה במנין וירטואלי, זום, ואם אכן כך, האם עם קדיש וקדושה?
ערבית מפלג המנחה
שלום לרב
האם יחיד יכול להתפלל ערבית מפלג המנחה או שמא רק ציבור יכולים?
תודה רבה.
כיצד חולטים עוף שנחתך אחרי המליחה, והאם אפשר לחלוט שניצל בשמן?
אהלן יש לי מספר שאלות.
א.מארי כותב שהיחיד לא אומר את הקדושה עם שליח הציבור. אבל האם גם כשאני מתפלל עם אשכנזים והם שרים את הקדושה ואז אני לא שומע את שליח הציבור- האם גם במקרה כזה אינני אומר את נוסח הקדושה?
ב. כשעושים חליטה לבשר או עוף, האם צריך להחליף את המים שחלטו בהם?
ג. עוף שנחתך לאחר מליחה, מארי אומר שצריך הבהוב ואחר כך חליטה. מה הדין אם לא עשו הבהוב אלא רק חליטה?
ד. האם מועילה חליטה בשמן רותח כאשר השמן מכסה חלק מהשניצל ואני הופך את השניצל?
ה. האם ישנן כשרויות של נקניקיות ופסטרמה שמותר לאכול לפי הרמב״ם?
ו. האם מועילה צלייה בשביל להכשיר בשר טחון?
תקנת כהן לוי וישראל בקריאת התורה שיעור ב
שעור שני ואחרון בסדרה
נתפרדה החבילה – משמעותה ההלכתית
האם "דמים מוכיחים" עוקפים את התקנה?
מקורות: גמרא, גיטין, נט, א – ס, א
רבינו, תפילה, יב, יח-יט
תפילה
ל"קי לכבוד מורנו ורבנו הרמב"ם העמיד את השכל במעמד נכבד בהכרת הקב"ה, כיצד עלינו להתייחס לתפילה, אנו מבקשים בתפילה חוננו בדעת, רפאנו, ביין אם המתפלל חתן או לא עלינו אבל כורע ואומר מודים, נפשי מיוסרת מהפער בין המציאות לתפילה המיוסר